ולדימיר (מחוז)

**ולדימיר** (אובלסט)
**Владимирская область**
סמל ולדימיר סמל ולדימיר	דגל ולדימיר דגל ולדימיר
מדינה	רוסיה
מחוז פדרלי	המחוז הפדרלי המרכזי
מחוז כלכלי	המחוז הכלכלי המרכזי
מושל	אלכסנדר אוודייב
רשות מחוקקת	האספה המחוקקת של מחוז ולדימיר
בירת האובלסט	ולדימיר
שפה רשמית	רוסית
תאריך ייסוד	14 באוגוסט 1944
שטח	29,084 קמ"ר (דירוג: 66)
אוכלוסייה	‏
‑ באובלסט	1,309,942 (דירוג: 34, 2024)
‑ צפיפות	45.0 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	56°05′00″N 40°37′00″E
אזור זמן	UTC +3
	www.avo.ru
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת מחוז ולדימיר רגילה) ולדימיר קוברוב מורום אלכסנדרוב גוס-חרוסטלני קולצ'וגינו ויאזניקי קירז'ץ' יורייב-פולסקי סובינקה איוואנובו ניז'ני; נובגורוד; ריאזאן מוסקבה ירוסלבל מחוז ולדימיר

מחוז ולדימיר (ברוסית: Владимирская область, בתעתיק: ולדימירסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי כ-200 ק"מ ממוסקבה.

עובדות מהירות מדינה, מחוז פדרלי ...

סגירה

המחוז הוקם ב-14 באוגוסט 1944.

נכון לינואר 2024 מתגוררים במחוז 1,309,942 תושבים.

היערות מכסים כ-42% משטח המחוז.

בתקופת שלטונו של ולדימיר הראשון, נסיך קייב האזור נכלל ברוס של קייב. באותה תקופה המרכז האזורי היה בעיר מורום. סוזדל הפך להיות מרכז דתי חשוב. בשנת 1024 התרחש באזור מרד משמעותי נגד נוצרות.

בשנת 1108 ולדימיר מונומך הקים את העיר ולדימיר. בשנת 1157 הוקמה נסיכות הגדולה של ולדומיר. זאת בעקבות מעבר לבירת נסיכות רוסטוב-סוזדל לולדימיר על ידי אנדרי בוגולובסקי, נסיך ולדימיר.

בשנת 1238 השטח נכבש על ידי המונגולי ועיר ולדימיר נשרפה. באביב 1238 התרחש הקרב על נהר סיט בה נהרג הנסיך של הנסיכות. אחיו יארוסלב קיבל את השליטה על הנסיכות ונסע להורדת הזהב לקבלת אישורם. בתקופת בנו אלכסנדר נבסקי מדיניות פייסנית עם המונגולים נמשכה. החל משנת 1299 ראש הכנסייה הרוסית עבר מקייב לוולדימיר.

בשנת 1362 דמיטרי דונסקוי סיפח את השטח לנסיכות מוסקבה. בשנת 1445 כוחות נסיכות מוסקבה הובסו על ידי חאנות קאזאן והאזור נחרב. למעשה מאז האזור לא חזר לגדולתו.

בשנת 1564 איוואן האיום עם פמלייתו עבר לאזור שלט במדינתו מהאזור.

בתקופת יקטרינה הגדולה הוקמה גוברניה עם מרכז בעיר ולדימיר.

בשנת 1929 הגוברניה בולטה ואזור הפך להיות חלק של יחידות מנהליות שונות. מחוז ולדימיר הוקם מחדש בשנת 1944 על ידי פיצול מאיוואנובו.

הרשות המחוקקת היא "האספה המחוקקת של מחוז ולדימיר" שכוללת 38 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. בספטמבר 2022 לתפקיד נבחר אלכסנדר אוובייב.

מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-16 ראיונים ויחידות מנהליות שוות ערך ו-4 ערים בעלי חשיבות מחוזית. בנוסף קיימת עיר סגורה ראדוז'ני בה ממוקמים מתקנים של תעשיות הביטחוניות.

נכון לינואר 2024 מתגוררים במחוז 1,309,942 תושבים זאת לעומת 1.6 מיליון בשנת 1990. בערים מתגורר כ-79.5% מכלל אוכלוסיית המחוז. הרוסים מהווים כ-91% מאוכלוסיית המחוז.

בעיר הגדולה ולדימיר מתגוררים כ-340 אלף תושבים. בעיר קוברוב מתגורר צת ים ג-132 אלף תושבים ובמורום כ-108 אלף.

במחוז ממוקמים מספר מפעלים בעלי חשיבות כלל ארצית. במיוחד בתחום בניית מכונות וזכוכית.

בעיר גוס-כרוסטלני החל משנת 1756 פועל מפעל לייצור מוצרי בדולח.

ערי ולדימיר וסוזדל הם חלק מטבעת הזהב של רוסיה ומושכים תנועת תיירים משמעותית. האתרים הלבנים בוולדימיר ובסוזדל בשנת 1992 קיבלו מעמד של אתר מורשת עולמית.

תחבורה

דרך המחוז עוברות מספר מסילות ברזל חשובות לרבות הרכבת הטראנס-סיבירית וטבעת הגדולה של מסילות ברזל סביב מוסקבה. דרך המחוז עוברת רכבת מהירה ספסאן ממוסקבה לניז'ני נובגורוד.

כביש ארצי M7 "וולגה"" עובר דרך המחוז.

במחוז פועלים מספר שדות תעופה לטיסות פנים.

דרך המחוז עוברות צינורות גז טבעי ונפט.