מחבט (נשק)

"מחבט" הוא מערכת נ"מ מתנייעת מתוצרת התעשייה האווירית לישראל המבוססת על ה-M163 VADS האמריקני. היה בשירות צה"ל משנת 1997 ועד לשנת 2006.

M-163 ("מחבט")

"מחבט" - שיפור ישראלי ל"חובט" הכולל משגר טילי סטינגר.
מידע כללי
סוג	מערכת הגנה אווירית טקטית ותותח נ"מ מתנייע
מדינה מפתחת	ישראל ישראל
מדינה מייצרת	ישראל ישראל (על בסיס פלטפורמה אמריקאית)
משתמשים עיקריים	צה"ל
שנת ייצור	1997–2006
דגם קודם	חובט
מערכה מרכזית	מבצע חומת מגן
מידע טכני
אורך	4.86 מטר
רוחב	2.85 מטר
גובה	2.9+ מטר
משקל	27,542 ליברות (12,493 קילוגרם)
מהירות	64 קמ"ש
מנוע	מנוע דיזל 6V53 של ג'נרל מוטורס עם הספק 212 כ"ס (158 קילוואט)
מרכב	תובת נגמ"ש M-113 מבוסס על M-163 SPAA \ VADS
צוות	5-4 מפעילים
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח אוטומטי M61A1 וולקן 6-קני בקליבר 20 מ"מ
קליבר	20 מ"מ
זווית צידוד	360 מעלות
זווית עלרוד	${\displaystyle -15^{\circ }}$ עד ${\displaystyle +80^{\circ }}$
קצב אש	6000 פגזים לדקה
מהירות לוע	1,052 מטר לשנייה
טווח מקסימלי	תותח הוולקן: 2–5 ק"מ. טילי הסטינגר: 5 ק"מ.
חימוש משני	משגר טילי נ"מ סטינגר המכיל 4 קני שיגור

ה"מחבט" מבוסס על תובת נגמ"ש M-113 ומערכות הנשק שלו כוללות תותח אוטומטי מדגם M61A1 וולקן 6-קני בקליבר 20 מ"מ בעל קצב אש גבוה וכן משגר טילים המכיל 4 טילי סטינגר מוכנים לירי. בנוסף, הגרסה הישראלית כוללת מערכות איתור ועקיבה מתקדמות, אמצעי ראיית לילה, כוונות וכן יכולת להתחבר למכ"ם אזורי, המתנייע גם הוא - הרמית.

היסטוריה ושימושים

ה"מחבט" הוא שיפור ישראלי של ה-M163 VADS האמריקני, ששירת בישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20 (לרבות מבצע שלום הגליל) וה-90 בשם "חובט" (Basher). ל"חובט" היסטוריה של שלוש הפלות אוויריות, האחרונה מביניהם הייתה הפלת כדור פורח. בנוסף פלוגת ה"חובט" הצה"לי תחת פיקודו של דובי אמיתי השיג את ההפלה הראשונה, והיחידה באמצעות ה-M-163 וולקן, של כלי טיס סילוני, מטוס קרב מיג 21, במבצע שלום הגליל בעת קרב בכפר דוחה.

ה"מחבט" מיוצר על ידי התעשייה האווירית ונכנס לשירות במערך הנ"מ של חיל האוויר הישראלי (כיום מערך ההגנה האווירית) ב-1997. הוא מבוסס על ה"חובט" ובנוסף לשורה של שדרוגי מערכות מעקב, שליטה ובקרה הוא כולל גם פוד שיגור המכיל 4 טילי נ"מ מדגם FIM-92 סטינגר, שהשלימו את התותח האוטומטי וסיפקו יכולת מוגברת להתמודד עם איומי אוויריים ומטוסי סילון. ייעודו העיקרי של המחבט הוא הגנה אווירית וחיפוי אווירי על כוחות קרקע וטורי שריון והפלת כלי טיס מנמיכי טוס.

המחבט נמצא שימושי למדי גם בלוחמה בשטח בנוי לצורך סיוע באש כבדה, שיתוק ירי אויב וטיהור גגות מצלפים. תותח הוולקן הכבד ומהיר הירי מספיק חזק בשביל לנקב בניינים וזווית העילרוד הגבוהה שלו מאפשרת כוונון לגגות הבניינים וריסוסם. חובטים ומחבטים השתתפו בלוחמת הקרקע בתפקידים אלו במבצע שלום הגליל (1982) ובמבצע חומת מגן (2002).

בשנת 2006 יצא משימוש רשמי במערך הנ"מ הישראלי בהמשך למגמת סגירת הנ"מ הטקטי או הנ"מ המתנייע, לאחריו פורקו סוללות וגדודים של נ"מ מתנייע. חלק מחיילי מערך הנ"מ הטקטי הוסבו להפעלת סוללות כיפת ברזל שנהפכו למבצעיות ב-2011, חלק אחר מחיילי מערך הנ"מ הטקטי היו יחידת הFIM-92 סטינגר, יחידה שנסגרה בשנת 2012.

• 
• 
• 
  "חובט" M163, גרסה ישנה יותר של המחבט

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחבט

• המחבט, באתר Israeli-weapons
• המחבט, באתר חיל האוויר הישראלי
• דן פישל, ‏חבטת פתיחה, בטאון חיל האוויר 210, יוני 1996, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
• שיר אהרון ברם, פעילות וולקנית, באתר בטאון חיל האוויר, ‏31 אוגוסט 2012
• יעל פוקס, ‏מכפילי הכוח: 16 שנים למבצע "חומת מגן", באתר חיל האוויר הישראלי, 29 במרץ 2018
• שי לוי, ‏20 שנה אחרי: סיפורו של מערך הנ"מ במבצע חומת מגן נחשף, באתר ‏מאקו‏, 25 במרץ 2022
• אודי עציון‏, ההחמצה: למה צה"ל הוציא משירות את תותחי הוולקן שהיו יכולים ליירט כעת כטב"מים?, באתר וואלה, 22 במאי 2024