Loading AI tools
במהלך כהונתו של ג'ורג' ווקר בוש כנשיא, מדיניות הפנים של הממשל האמריקני ידעה התרחשויות ערות, הגם שבדרך כלל האפילו עליהן ענייני מדיניות החוץ.
| ג'ורג' ווקר בוש, נשיא ארצות הברית ה-43 (20 בינואר 2001 עד 20 בינואר 2009) | |
|---|---|
 סגן הנשיא | דיק צ'ייני (2001–2009) |
 מזכיר הפנים | גייל נורטון (2001–2006) דירק קמפת'ורן (2006–2009) |
 מזכיר האוצר | פול אוניל (2001–2002) ג'ון ויליאם סנו (2002–2006) הנרי פולסון (2006–2009) |
 התובע הכללי | ג'ון אשקרופט (2001–2005) אלברטו גונזאלס (2005–2007) מייקל מוקייסי (2007–2009) |
 מזכיר ביטחון המולדת | טום רידג' (2001–2005) מייקל צ'רטוף (2005–2009) |
 ראש סגל הבית הלבן | אנדרו קארד (2001–2006) ג'וש בולטן (2006–2009) |
המהלכים המרכזיים במדיניות הפנים של ממשל ג'ורג' בוש היו הורדות מיסים דרסטיות, ורפורמות שונות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה. בוש התמודד עם מספר משברים שהקרינו על מדיניות הפנים, בהם פיגועי 11 בספטמבר, הוריקן קתרינה והמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. בוש מינה שני שופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. תחת בוש כיהנו שלושה מזכירי אוצר: פול אוניל (2001–2002), ג'ון ויליאם סנו (2002–2006) והנרי פולסון (2006–2009), כאשר לצדם כיהנו שני מזכירי פנים: גייל נורטון (2001–2006) ודירק קמפת'ורן (2006–2009).
בוש נכנס לתפקיד בתקופה של מיתון כלכלי בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום. גם פיגועי 11 בספטמבר פגעו בצמיחה של הכלכלה האמריקנית. לצד זאת נהנתה ארצות הברית ממאזן תקציבי חיובי ומעודף תקציבי של 230 מיליארד דולר, עודף שנוצר בסוף כהונתו של ביל קלינטון, בסוף שנות ה-90.[1] את כהונתו החל בוש בהוצאה לפועל של רפורמה מקיפה, שהייתה אמורה להיות הדגל העיקרי של נשיאותו. עם כניסתו לבית הלבן החל הצוות של בוש לממש את ההבטחה שהבטיח בוש בטרם הבחירות. הוא החל לגבש הצעת חוק לקיצוץ דרמטי במיסים, ובחודש מאי 2001 עבר החוק (EGTRRA Act) בקונגרס ברוב של 58 סנאטורים ושל 240 חברי בית הנבחרים ונכנס לתוקף חודש לאחר מכן.[2] החוק הביא להורדה ניכרת בתשלומי מס ההכנסה ששילמו זוגות נשואים, לביטול מס העזבון, ולהפחתת שיעור המס השולי. הקיצוצים במיסים הוגדרו כזמניים למשך 10 שנים, אך בוש הבטיח לפעול על מנת להפכם לקבועים.[3] בוש התגאה שקיצוציו במיסים הם המשמעותיים ביותר מאז כהונתו של רונלד רייגן כנשיא, וטען כי הקיצוצים הללו יקלו על האוכלוסייה ויתניעו את הכלכלה. לאחר מאבק קשה בקונגרס בראשית שנת 2003 הביא בוש להצבעה חוק חדש (JGTRRA Act), אשר העמיק וביסס את הרפורמה שביצע במערכת המיסוי בשנת 2001. המאבק בסנאט להעברת החוק, הגיע לשיאו לאחר שההצבעה הסתיימה בשוויון 50-50, והסתיים כאשר החוק עבר לבסוף על חודו של קול, באמצעות הצבעתו של סגן הנשיא דיק צ'ייני אשר השתתף בהצבעה מתוקף סמכותו.[4]
הורדות המיסים שיזם בוש הביאו באופן צפוי לירידה בהכנסות המדינה. בעוד שההכנסות הפדרליות בתקציב האמריקני בשנת 2000 עמדו על 2,025 מיליארד דולר, בשנים הבאות הן ירדו עד שהגיעו בשנת 2003 לשפל של 1,782 מיליארד דולר.[5] במקביל לירידה בהכנסות, האמירו הוצאות המדינה באופן חד ולא צפוי בשנותיו הראשונות של בוש, בעיקר בשל הגידול בהוצאות הביטחוניות של ארצות הברית שנבעו ממעורבותה במלחמות אפגניסטן ועיראק.[6] כתוצאה מכך, גדל הגירעון הפדרלי של ארצות הברית - בעוד בשנת 2000 הוא עמד על 5,674 מיליארד דולר, בשנת 2004 הוא צמח ל-7,379 מיליארד דולר .[7] במקביל, עד לסוף הקדנציה הראשונה של בוש הצליח הממשל האמריקאי לייצב את הכלכלה, כאשר כבר החל משנת 2002 נהנה המשק האמריקני מדי שנה מגידול נאה בשיעור הצמיחה.[8] בנוסף לכך, מגמת הירידה בהכנסות המדינה התמתנה, ובשנת 2004 החלה מגמה של עליה בהן. הגידול בגירעון אף הוא התמתן[5] ומספר המובטלים החל לרדת.[9] הממשל טען שהסיבה לעלייה בצמיחה ולהתחזקות המשק נעוצה בצעדים הכלכליים השונים שנקט בוש, בעיקר הורדות המיסים.
המגמות הכלכליות החיוביות של סוף הקדנציה הראשונה של בוש נמשכו גם במהלך רוב זו השנייה. הגידול בהכנסות המדינה היה גבוה, ואם בשנת 2003 ההכנסות עמדו על 1,782 מיליארד דולר, בשנת 2007 הן הגיעו כבר לנתון גבוה במיוחד של 2,568 מיליארד דולר. הגירעון המשיך לגדול אם כי באופן מתון יותר,[7] ושיעור האבטלה המשיך להצטמצם, כאשר הוא מגיע בראשית 2007 לשפל של כ-4.2%.[9] עם זאת, בתקופה זו הלכה וירדה הצמיחה במשק. בעוד הצמיחה הגיעה לשיא של 3.8% בשנת 2004, החל מהשנה העוקבת הצמיחה ירדה משנה לשנה, כאשר בשנת 2007 היא הגיעה ל-1.8%.[8]
בנוסף לירידה בצמיחה, המשק האמריקני ספג מכה נוספת בדמות התפוצצות בועת נדל"ן,[10] כאשר בדצמבר 2007 נכנסה ארצות הברית למשבר כלכלי רחב, הגדול ביותר מאז השפל הגדול.[11] ההשלכות המידיות היו צניחה במדדי המניות השונים בבורסות, ערעור יציבותם של מוסדות פיננסיים, משבר משכנתאות, מחירי נפט מרקיעי שחקים, וירידה בערך הדולר.[12][13] בעקבות המשבר האבטלה המריאה ועברה את סף ה-8% בשנת 2009,[9] הכנסות המדינה צנחו,[5] וכך גם הצמיחה ירדה באופן חד.[8]
תגובת ממשל בוש למשבר הייתה העברת תוכנית חילוץ כמעט חסרת תקדים. התוכנית כללה העברת מהלך חקיקה בקונגרס (Emergency Economic Stabilization Act of 2008) שיסמיך את הממשל להשקיע 700 מיליארד דולר מכספי הציבור האמריקאי לצורך רכישת משכנתאות בעייתיות מידי הבנקים האמריקאים שנקלעו למצוקה על מנת להציל את הבנקים מפני פשיטת רגל, ולנסות לבלום את המשבר.[14][15] ב-29 בספטמבר 2008 דחה בית הנבחרים של ארצות הברית את הצעת החוק המקורית של תוכנית החירום, ברוב של 228 מתנגדים מול 205 תומכים.[16] הצעת החוק רוככה, ובסופו של דבר ב-3 באוקטובר 2008 אישר בית הנבחרים גרסה מתוקנת של החוק ברוב של 263 תומכים מול 171 מתנגדים.[17] שעות ספורות לאחר אישור החוק בקונגרס, חתם בוש על החוק, והוא נכנס לתוקף. התומכים בתוכנית החילוץ טענו כי התערבות הממשל בשוק הייתה חיונית על מנת למנוע משבר אמון באשראי, וכי אם הממשל לא היה פועל באופן זה, המשבר הכלכלי עלול היה להחריף לכדי שפל כלכלי.[18] המתנגדים לתוכנית החילוץ מחו על העלות האדירה של התוכנית הפתאומית וההרחבה הגדולה של הגירעון, וטענו בין השאר כי לא נלקחו בחשבון כלל חלופות נוספות.[19]
מומחים רבים הצביעו על המדיניות הרגולטורית הבעייתית לדעתם שהנהיג בוש בתחומי הנדל"ן והסחר בניירות ערך כאחת מהסיבות לפרוץ המשבר. עוד טענו כנגדו שהגידול בגירעון בכהונותיו כנשיא הודות לקיצוצים במיסים ולעלויות הגבוהות של המלחמות במזרח התיכון תרם אף הוא להתפתחות המשבר.[20] אחרים לעומת זאת טענו כנגד זאת שהטלת אחריות פרוץ משבר כלכלי על בוש רק מעצם היותו נשיא מכהן היא שגויה. בפרט נטען שהמדיניות הרגולטורית של בוש נוסחה למעשה כבר תחת הנשיא ביל קלינטון, ושלמעשה בוש דווקא מיתן מדיניות זו.[21]
| צמיחה | אבטלה | הכנסות | הוצאות | מאזן תקציבי | חוב כולל | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2000 |  +4.1% | 4.0% | 2,025 | 1,789 | +236 | 5,629 |
| 2001 |  +1.0% | 4.2% | 1,991 | 1,862 | +128 | 5,770 |
| 2002 | +1.8% | 5.7% | 1,853 | 2,010 | -157 | 6,198 |
| 2003 | +2.8% | 5.8% | 1,782 | 2,159 | -377 | 6,760 |
| 2004 | +3.8% | 5.7% | 1,880 | 2,292 | -412 | 7,355 |
| 2005 | +3.3% | 5.3% | 2,153 | 2,655 | -318 | 7,905 |
| 2006 | +2.7% | 4.7% | 2,406 | 2,472 | -248 | 8,451 |
| 2007 | +1.8% | 4.6% | 2,568 | 2,728 | -160 | 8,951 |
| 2008 | -0.3% | 5.0% | 2,524 | 2,982 | -458 | 9,986 |
| 2009 | -2.8% | 7.8% | 2,105 | 3,517 | -1,412 | 11,876 |
| 2010 | +2.5% | 9.7% | 2,162 | 3,457 | -1,294 | 13,529 |
| הערות: המספרים הם במיליארדי דולרים. הנתונים מתייחסים ליריעת שנים רחבה יותר מתקופת כהונתו של בוש (אשר כיהן בתפקיד בין 20 בינואר 2001 ועד ל-20 בינואר 2009). כמו כן, שיעורי האבטלה נכונים לחודש ינואר בכל שנה. מקורות:[5][7][8][9] | ||||||
כבר החל מהמחצית השנייה של שנת 2001, בחודשים שקדמו לפיגועי 11 בספטמבר, החל בוש לקדם את הרפורמה המרכזית שלו בתחום החינוך (No Child Left Behind Act), שהייתה פרי הבטחתו בבחירות שנערכו כשנה קודם לכן. מטרת הרפורמה הייתה לצמצם את פערי החינוך בין עניים לעשירים ולהגדיל את ההשקעה הלאומית בחינוך. במסגרת הרפורמה הורחב המימון של מערכת החינוך, ובתי ספר שבהם למדו ילדים להורים שנמצאים בעשירוני ההכנסה הנמוכים, אמורים היו לזכות בתקציב ציבורי גבוה יותר.[22] היוזמה זכתה לתמיכה דו-מפלגתית רחבה, ועברה בקונגרס ברוב גדול, וזאת במקביל להתעצמותה של הלחימה באפגניסטן. החוק נכנס לתוקפו בינואר 2002.[23] רבים טענו כי הרפורמה שיזם בוש הייתה מוצלחת במיוחד, כיוון שהייתה מגמה של שיפור בנתוני הביצועים של התלמידים במתמטיקה ובקריאה כפי שהשתקפו במבחני ההערכה הארציים.[24] המבקרים טענו שהתמקדות בהצלחה כמותית ובמבחנים, באה על חשבון מרכיבים חיוניים אחרים הנדרשים לחינוך.[25][26] החוק נשאר בתוקף לאורך כל תקופת כהונתו של בוש כנשיא וכך גם לאורך רוב תקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה. במהלך שנת 2012 העניק אובמה למדינות שונות פטור מיישום החוק,[27] ולבסוף, בדצמבר 2015, בוטל החוק והוחלף ברפורמה חדשה הנקראת "Every Student Succeeds Act". במקום החוק נוסחו תקנות חדשות שאפשרו לבתי הספר בין השאר, גמישות רבה יותר בקביעת יעדיהם הלימודיים.[28]
בוש החל לקדם במקביל גם רפורמה מקיפה בשוק הבריאות שהייתה רצופה במאבקים ונפרסה על פני חודשים רבים. החוק עבר בקונגרס ברוב קטן ונכנס לתוקפו ב-8 בדצמבר 2003.[29] הרפורמה היוותה את השינוי הגדול ביותר מזה 38 שנים בתוכנית המדיקר, וכללה הגדלה של החברות הפרטיות בשוק הביטוח, וסיוע לאוכלוסיות חלשות בתשלום עבור תרופות.[30]
עם ראשית כהונתו השנייה, ולאחר שהבטיח זאת במערכת הבחירות של שנת 2004, החל בוש לקרוא לרפורמה דומה גם בתחום הביטוח הלאומי, רפורמה שתכלול הפרטה חלקית של המערכת.[31] הצעתו של בוש נתקלה בהתנגדות חריפה בקונגרס. בניסיון להשיג תמיכה יצא בוש למסע שכנוע ארוך ברחבי ארצות,[32] אך סקרים העידו שהתמיכה הציבורית בתוכנית נמוכה.[33] לבסוף החליטה ההנהגה הרפובליקנית בקונגרס לא להעלות את ההצעה לדיון, לאחר שהיה נראה שהיא לא תזכה לרוב.[34] בעקבות הירידה בפופולריות של בוש עקב הטיפול בהוריקן קתרינה, וכן זכייתם של הדמוקרטים בקונגרס ברוב בבחירות האמצע של שנת 2006, ירד לחלוטין הסיכוי להעביר את הרפורמה.
אחת הסוגיות שעמדו על הפרק כבר מראשית כהונתו של בוש היה הייתה מימון פדרלי של המחקר בתאי גזע עובריים אנושיים. מחקרים כאלו היו מוגבלים בארצות הברית בהתאם לחוק שעבר בנושא בשנת 1995,[35] בוש תמך בהמשך המדיניות הקיימת בנושא, והתנגד למחקרים מעין אלו.[36] התנגדותו של בוש לעניין הביאה אותו ב-19 ביולי 2006 להשתמש לראשונה בכהונתו בהטלת וטו נשיאותי, על מנת למנוע חקיקה של הקונגרס שנועדה לערוך ליברליזציה בנושא.[37]
בוש הרבה לטעון שארצות הברית "מכורה לנפט" זר,[38] ועל כן עליה להפוך לעצמאית אנרגטית על ידי הרחבת ייצור הנפט המקומי של ארצות הברית.[39] לצורך כך פעל בוש בשלהי כהונתו להסרת האיסור על קידוחי נפט במים הטריטוריאליים של ארצות הברית וקרא לקונגרס להשלים את המהלך.[40] בעניין זה טען בוש כי "הדבר היחיד שעומד בין העם האמריקאי ועתודות נפט עצומות הוא פעולה של הקונגרס האמריקאי (התרת קידוחי נפט)".[40]
חקר החלל
ערכים מורחבים – החזון לחקר החלל, תוכנית קונסטליישן
ב-14 בינואר 2004, זמן לא רב לאחר אסון מעבורת החלל קולומביה, נשא בוש נאום לאומה בעניין מה שהצטייר כדשדוש בתוכנית החלל האמריקאית. בנאום, אשר עד מהרה זכה לכינוי החזון לחקר החלל, סקר בוש את אתגריה של ארצות הברית בתחום. הוא התווה שורה של יעדים מרחיקי לכת בחקר החלל, לרבות השלמת פיתוח פרויקט חללית אוריון וביצוע משימות מאוישות לירח ולמאדים. לימים נודע המתווה כתוכנית קונסטליישן. בשנים הבאות הוגדל תקציבה השנתי של סוכנות החלל האמריקאית ב-5% מדי שנה, עד שב-2008 הגיע לשיא של 18 מיליארד דולר.[41] בהתאם למתווה של בוש, בשנים הבאות עבדו צוותים על גיבוש מסמך מדיניות רשמי לתוכנית החלל האמריקאית בראשית המאה ה-21. עבודה זו הגיעה לסיומה בשלהי שנת 2006, אז הוצגה לציבור "מדיניות החלל הלאומית של ארצות הברית לשנת 2006" (2006 U.S. National Space Policy). בין מטרותיה הרשמיות של התוכנית עומדות "הבטחת חופש הפעילות של ארצות הברית בחלל לשם ההגנה על האינטרסים האמריקניים" ו"הרחבת הנוכחות האנושית במערכת השמש באמצעות אמצעים מאיושים ובלתי מאוישים". בנוסף, הושם דגש על עידוד היזמות הפרטית בחקר החלל, הרחבת שיתוף הפעולה הבינלאומי וקידום ענייני הביטחון הלאומי של ארצות הברית.[42]
איכות הסביבה
בעוד ממשל ביל קלינטון קידם את אמנת פרוטוקול קיוטו, אמנה הקוראת לצמצום פליטת גזי חממה לאטמוספירה ומלחמה בהתחממות הגלובלית, כבר במרץ 2001 הורה הנשיא בוש להסיר את חתימתה של ארצות הברית מאמנת קיוטו, בטענה שיישום האמנה יהיה יקר מדי וכן בטענה שהאמנה מפלה לרעה את ארצות הברית.[43][44] בוש טען שהוא איננו מטיל ספק בשאלת ההתחממות הגלובלית והוא מודע לכך שמדובר בבעיה רצינית.[45] עם זאת, הוא טען שבשאלת אחריותו של האדם לתופעה קיימת מחלוקת, כאשר יכול להיות שהדבר נובע באופן טבעי.[46]
במהלך כהונתו הוביל בוש גם מספר מהלכים שזכו לשבחים מפעילי איכות סביבה שונים. בכלל זה אפשר לציין שורה של צווים נשיאותיים שהעביר על מנת להתמודד עם בעיות סביבתיות,[47][48] הכרזה על איי הוואי הצפוניים מערביים (אנ') כעל אזור מוגן ובכך הפיכתה לשמורת הטבע הימית הגדולה ביותר בארצות הברית,[49] וקידום השימוש באנרגיות חלופיות.[50]
- ערך מורחב – הוריקן קתרינה
פחות משנה לאחר שנבחר בוש לנשיא בפעם השנייה, ספגה ארצות הברית את המשבר הפנימי הגדול ביותר שחוותה מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001. בשלהי אוגוסט 2005, הכתה סופת הוריקן קתרינה את דרום מזרח ארצות הברית וגרמה לאחד מאסונות הטבע ההרסניים ביותר שפקדו אי פעם את ארצות הברית.[51] ב-27 באוגוסט, יומיים לפני שהגיעה הסופה לשיאה, הכריז הנשיא בוש על מצב חירום בלואיזיאנה,[52] וביום המחרת במיסיסיפי ובאלבמה.[53] בוש הורה להעביר את אזורי האסון הצפויים לטיפולם של המחלקה לביטחון המולדת ושל הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום, אך היו כאלה שטענו כי למרות הוראתו של בוש, הגופים הללו לא נקטו פעולות של ממש כדי להתכונן כראוי לאסון הצפוי.[54] בשבועות שקדמו לבואה של הסופה, פונו רוב תושבי העיר ניו אורלינס שבלואיזיאנה, שמלכתחילה סומנה כחוליה החלשה. עם הגיעה של סופת הוריקן קתרינה לאזור ניו אורלינס, קרסה מערכת הסכרים של העיר וכ-80% משטח העיר הוצף.[55] כתוצאה מכך, חוותה העיר נזקים קשים, מעשי שוד וביזה רבים ואובדן של חיי אדם שנאמד במאות הרוגים. מתוך 60,000 תושבים שלא עזבו את העיר לפני בוא הסופה, פינה משמר החופים של ארצות הברית כמחציתם.[56] ב-2 בספטמבר עשרות אלפים מאנשי המשמר הלאומי של ארצות הברית הגיעו לעיר על מנת לסייע בעבודות החילוץ ולהשיב לה את הביטחון והסדר.[57] באותו יום ערך בוש סיורים במקומות שונים בלואיזיאנה, מיסיסיפי ואלבמה.[58]
לפחות 1,833 בני אדם נהרגו בהוריקן הקטלני,[59] ועלות הנזקים הוערכה בכ-108 מיליארד דולר (במונחי 2005).[60] תפקודו של הנשיא בוש באותה עת גרר ביקורת חריפה כלפיו. נטען כנגדו כי מינה אנשים בלתי מוכשרים לסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום,[61] וכי המלחמה שיזם בעיראק הקשתה על ריכוז המאמצים בטיפול במשבר.[62] כמענה לביקורת, הודיע בוש כבר בעיצומם של האירועים כי הוא נושא באחריות על המחדלים.[57] תפקודו של בוש בכל הקשור להוריקן קתרינה הגביר את מגמת הירידה בפופולריות שלו, והיו מי שטענו כי היה זה נקודת מפנה פוליטית, שממנה לא יכול היה להתאושש עוד.[63]
ביטחון פנים
- ערכים מורחבים – חוק הפטריוט, המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית
בעקבות פיגועי 11 בספטמבר וראשית המלחמה העולמית בטרור, נקט ממשל בוש שורה של צעדים משמעותיים ושנויים במחלוקת, צעדים אשר ננקטו במטרה להגביר את ביטחון הפנים של ארצות הברית. לצד מהלכים רבים שנבעו מצווים נשיאותיים שהוציא בוש, המדיניות גובתה בשורה של חוקים שהעביר הקונגרס, כאשר החוק החשוב ביותר היה חוק הפטריוט (USA PATRIOT Act). החוק, אשר נכנס לתוקף ב-26 באוקטובר 2001, צמצם בין השאר בצורה דרמטית את המגבלות שהוטלו על רשויות אכיפת החוק בפעילות לאיסוף מודיעין בתחומי ארצות הברית, והרחיב את שיקול דעתן של רשויות ההגירה ואכיפת החוק לעצור ולגרש מהגרים החשודים בפעולות הקשורות לטרור.[64][65] אחד המהלכים המרכזיים הנוספים שהוביל בוש בנושא היה הרחבה חסרת תקדים של פעילויות המעקב וההאזנה של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), כאשר המטרה היא סיכול יוזמות של ארגוני טרור לפגע בארצות הברית וביעדים אמריקניים מעבר לים. בכלל זה גם הוטמעו מערכות מתקדמות בארגון, שהגדילו את יכולות המעקב שלו.[66] עוד דבר שהנהיג בוש היה אישורו ל-CIA להשתמש בשיטות חקירה מחמירות יותר כנגד אנשים העוסקים בטרור או החשודים בכך,[67][68] כאשר בלטו טענות לעינויים שאירעו לכאורה בעצורים החשודים בטרור במתקן המעצר בגואנטנמו.[69] לצד כל זאת, הוחמרו בכל ארצות הברית נוהלי האבטחה, כאשר הדבר בולט במיוחד בביטחון נמלי התעופה והטיסות בארצות הברית.[70] דבר נוסף שנעשה בתחום היה הקמת המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית (United States Department of Homeland Security), מחלקה בממשל האמריקני הנושאת באחריות להגנה על הטריטוריה של ארצות הברית מפעולות טרור ותגובה לאסונות טבע. מטרתה העיקרית של המחלקה היא להתכונן, למנוע ולהגיב למצבי חירום.[71]
צעדיו של בוש עוררו מחלוקות עזות בארצות הברית. תומכיהם טענו שמדובר בצעדים הכרחיים על מנת לחזק את הביטחון הלאומי, ושלולא הם ספק אם היה ביכולתה של ארצות הברית למנוע מתקפות טרור נוספות אחרי 11 בספטמבר.[72] ממשל בוש האמין כי המדיניות החדשה "סיפקה מידע קריטי" שהציל את חייהם של אמריקאים רבים.[73] מנגד, טענו רבים שמדובר במדיניות מופרזת שתוצאותיה הן פגיעה רחבה בזכויות אדם וריכוז כוח גדול מדי בידי הממשל הפדרלי.[74][75]
הגירה
בין השנים 2000 עד 2005, כמעט 8 מיליון מהגרים קבעו את מושבם בארצות הברית, נתון גבוה יותר מכל תקופה אחרת בתולדות ארצות הברית.[76] מוצאם של רוב המהגרים הוא ממקסיקו ושאר מדינות אמריקה הלטינית, וכמחצית מהם נכנסו לארצות הברית באופן בלתי חוקי.[77] עם ראשית הקדנציה השנייה של בוש, התופעה הגיעה לשיאה ורבים, בעיקר במחנה השמרני והימני יותר במפלגתו, תבעו את בלימת ההגירה. מדיניותו של בוש בנושא ההגירה, נחשבה למאוזנת ומרכזית יחסית. מחד הוא פעל להקשחת הגבולות, כאשר תגבר את גבול ארצות הברית–מקסיקו באלפים מחיילי המשמר הלאומי של ארצות הברית, הרחיב את תקציב משטרת הגבולות והורה על הקמתה של גדר הגבול בין ארצות הברית למקסיקו.[78][79] מאידך קרא הנשיא בוש לקונגרס לאפשר ל-12 מיליון המהגרים שכבר נמצאים בארצות הברית אשרת עבודה במסגרת מעמד של "עובדים זמניים".[79] בחודשים מאי ויוני 2007, קידם בוש חקיקה בקונגרס שתאפשר לו לתת את אשרות העבודה שרצה לספק למהגרים שבארצות הברית, ומצד שני להגדיל עוד יותר את תקציב משטרת הגבולות. הצעת החוק (Comprehensive Immigration Reform Act of 2007) קודמה כיוזמה דו-מפלגתית.[80] העמדה של בוש כנגד רבים מתומכיו במפלגה הרפובליקנית הביאה לקרע במפלגתו,[81] ולבסוף הצעת החוק נפלה בהצבעה בסנאט, עם 53 מתנגדים ו-46 תומכים.[82]
מינויים לבית המשפט העליון
בקיץ 2005, עם הודעת הפרישה של סנדרה דיי אוקונור בחודש יולי, ופטירתו של נשיא בית המשפט ויליאם רנקוויסט בחודש ספטמבר, ועל רקע החולשה הפוליטית ממנה סבל לנוכח הוריקן קתרינה והדשדוש במלחמה בעיראק, קיבל הנשיא בוש הזדמנות נדירה למינוי שני שופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. המינוי הראשון היה של ג'ון רוברטס שיועד תחילה להחליף את אוקונר כשופט, ואחרי פטירתו של רנקוויסט מונה לנשיא בית המשפט. על אף שהיה ברור שהמועמד הוא שמרן מובהק, כישוריו המשפטיים וקסמו האישי גרמו למינוי לעבור בסנאט בתמיכה של רבים מחברי המפלגה הדמוקרטית, מה שנחשב כהצלחה גדולה של בוש.[83]
לעומת זאת, ניסיון המינוי השני של בוש נכשל. בוש מינה לתפקיד את היועצת המשפטית האישית שלו, הארייט מאיירס. ביקורת רבה הושמעה על המינוי של מקורבת ועל חוסר הניסיון של המועמדת במשפט חוקתי. הימין השמרני חשש שמאיירס לא תהיה מחויבת לנושאים הקרובים לליבו, כמו המאבק בהפלות. רבים מהם יצאו בפומבי נגד המינוי, והנושא גרם לקרע בין בוש לבין רבים מתומכיו.[84] לאחר סדרת פגישות בין מאיירס לבין חברי הסנאט התברר שהמינוי שלה לא מובטח, והיא פרשה. במקומה של מאיירס מונה השופט הפדרלי סמואל אליטו, אשר מינויו זכה לאישור הסנאט ב-31 בינואר 2006, בהצבעה שהתפלגה כמעט לחלוטין על פי הקווים המפלגתיים.[85]
בוש התנגד לכל אורך כהונתו לשינויי חקיקה ניכרים ביחס לזכויות להט"בים, ובעיקר התרתם של נישואים חד-מיניים. במהלך רוב הקדנציה הראשונה שלו, בוש נהג להימנע מנקיטת עמדה חדה בנושא, כאשר מבקרים טוענים שהדבר נעשה בעיקר על מנת למנוע ביקורת שלילית. בראשית שנת 2004 יזם בוש לראשונה צעד קונקרטי בנידון, והודיע על תוכניתו להוספת תיקון לחוקת ארצות הברית שייאסור הכרה בנישואין בין בני אותו מין, לאחר שבית המשפט העליון של מדינת מסצ'וסטס התיר נישואין כאלה במדינה זו.[86] התיקון לא עבר לבסוף בקונגרס, וקריאת בוש לחקיקת תיקון כזה עמדה גם במרכז מערכת הבחירות של שנת 2004, כאשר הרפובליקנים מבטיחים לקדם זאת. ביולי 2004 ביטא בוש את דעתו בעניין ואמר: "אני מאמין בקדושת הנישואין... ההיסטוריה מלמדת אותנו שהנישואין בין גברים לנשים הם בסיס לחברה טובה". הוא הוסיף ואמר: "מה שהם (הומוסקסואלים) עושים בפרטיות בבית שלהם... [הם] צריכים להיות מסוגלים לעשות. זוהי אמריקה – זו חברה חופשית, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להגדיר מחדש את מוסד הנישואין המסורתי".[87] באוקטובר אותה השנה, בתשובה לשאלה האם הומוסקסואליות היא בחירה, ענה: "אני פשוט לא יודע", והוא הוסיף: "יש להתייחס לאנשים האלו בסובלנות ובכבוד...".[88]
לעומת התנגדותו הנחרצת של בוש לנישואין חד-מיניים, הוא הכריז בראיון ב-26 באוקטובר 2004, זמן קצר לפני הבחירות, שהוא אינו מתנגד לזכותה של כל מדינה להתיר "איחוד אזרחי" (civil union) בין בני אותו המין.[89] לצד כל זאת, בוש נהג להבהיר שאין לו בעיה אישית עם להט"בים, ושהוא מקבלם. הוא היה הנשיא הרפובליקני הראשון שהכיר בארגון הלהט"ב במפלגה הרפובליקנית, לוג קאבין רפובליקנס, כאשר נפגש עם חברי הארגון.[90] דבר נוסף אותו עשה היה להאריך את הצו הנשיאותי מתקופת ביל קלינטון, צו נשיאותי האוסר הפליה על בסיס נטייה מינית במוסדות הממשל, אך עם זאת היו שטענו שתחת בוש הצו איננו נאכף כהלכה.[91] בוש היה גם לנשיא הרפובליקני הראשון שמינה הומוסקסואל מוצהר לתפקיד בממשל, כאשר מינה את סקוט אוורטס למנהל הלשכה הלאומית למאבק באיידס.[92] מינוי דומה נוסף היה ב-2001, אז בוש מינה את השגריר הומוסקסואל המוצהר הראשון בתולדות ארצות הברית, כאשר מייקל גסט הפך לשגריר ברומניה.
בוש התנגד להפלות מלאכותיות, עם זאת לא נעשו צעדים משמעותיים לאסור זאת. בתחום זה הוציא לפועל כבר ביומו הראשון בתפקיד, מדיניות במסגרתה ארגונים לא ממשלתיים המקבלים מימון פדרלי נדרשים להימנע מקידום ותמיכה בהפלות.[93] עוד יותר מהתנגדותו להפלות, התנגד בוש באופן נחרץ להמתות חסד, ובמסגרת זאת ניסה לקדם מהלכים לאיסור פדרלי של העניין.[94][95]
יחסי הכוחות בקונגרס
| קונגרס | זמן כהונה | הסנאט | בית הנבחרים | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הקונגרס ה-107 של ארצות הברית | 3 בינואר 2001 עד 3 בינואר 2003 | ||||||
| הקונגרס ה-108 של ארצות הברית | 3 בינואר 2003 עד 3 בינואר 2005 | ||||||
| הקונגרס ה-109 של ארצות הברית | 3 בינואר 2005 עד 3 בינואר 2007 | ||||||
| הקונגרס ה-110 של ארצות הברית | 3 בינואר 2007 עד 3 בינואר 2009 | ||||||
| המפלגה הרפובליקנית המפלגה הדמוקרטית עצמאיים (שחברו לדמוקרטים) | |||||||
חוקים שהממשל קידם ועברו בקונגרס
| 9 באפריל | 2002 United States federal budget | חוק תקציב המדינה לשנת 2002. |
| 7 ביוני | Economic Growth and Tax Relief Reconciliation Act of 2001 | רפורמת קיצוצי המס הראשונה של בוש. |
| 28 בספטמבר | United States-Jordan Free Trade Area Implementation Act | הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לירדן. |
| 26 באוקטובר | Uniting and Strengthening America by Providing Appropriate Tools Required to Intercept and Obstruct Terrorism Act of 2001 | חוק הפטריוט: החרפת הלחימה בטרור באמצעות הגדלת הסמכויות של רשויות הביטחון והאכיפה. |
| 28 בנובמבר | Internet Tax Nondiscrimination Act | הסדרת סוגיות המס ברשת האינטרנט. |
| 8 בינואר | No Child Left Behind Act | רפורמת הדגל של בוש במערכת החינוך. |
| 4 בפברואר | 2003 United States federal budget | חוק תקציב המדינה לשנת 2003. |
| 9 במרץ | Job Creation and Worker Assistance Act of 2002 | |
| 27 במרץ | Bipartisan Campaign Reform Act of 2002 | הסדרת מימון קמפיינים פוליטיים על ידי גורמים פרטיים. |
| 13 במאי | Farm Security and Rural Investment Act of 2002 | הסדרה של מגוון נושאים הקשורים הקשורים במשקים חקלאיים, לרבות אקולוגיה, אנרגיה, מסחר ותזונה. |
| 30 ביולי | Sarbanes-Oxley Act of 2002 | חוק סרבנס-אוקסלי: חיוב בעלי תפקידים בחברות עסקיות להצהיר על קיום בקרות נאותות בארגון שיבטיחו דיווח כספי מדויק. |
| 16 באוקטובר | Joint Resolution to Authorize the Use of United States Armed Forces Against Iraq | חוק המעניק גיבוי של הקונגרס לפעולה צבאית אמריקנית בעיראק. |
| 25 בנובמבר | Homeland Security Act of 2002 | הקמת המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית הנושאת באחריות להגנה מפני פעולות טרור ואסונות טבע. |
| 3 בפברואר | 2004 United States federal budget | חוק תקציב המדינה לשנת 2004. |
| 11 במרץ | Do-Not-Call Implementation Act | הסדרת רישום שיחות טלפון בארצות הברית. |
| 30 באפריל | Prosecutorial Remedies and Other Tools to end the Exploitation of Children Today Act of 2003 | תוכנית להגנה על ילדים מפני התעללות. |
| 27 במאי | United States Leadership Against HIV/AIDS, Tuberculosis and Malaria Act of 2003 | תוכנית להגברת המאמץ הממשלתי כנגד איידס, שחפת ומלריה. |
| 28 במאי | Jobs and Growth Tax Relief Reconciliation Act of 2003 | רפורמת קיצוצי המס השנייה של בוש. |
| 3 בספטמבר | United States-Chile Free Trade Agreement Implementation Act | הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לצ'ילה. |
| 3 בספטמבר | United States-Singapore Free Trade Agreement Implementation Act | הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לסינגפור. |
| 4 בספטמבר | Prison Rape Elimination Act of 2003 | תוכנית להתמודדות עם תקיפות מיניות של אסירים בבתי כלא. |
| 5 בנובמבר | Partial-Birth Abortion Ban Act of 2003 | איסור על סוגים מסוימים של הפלות מלאכותיות. |
| 3 בדצמבר | Healthy Forests Restoration Act of 2003 | הגנה על יערות מפני שרפות יער ופגעים אחרים. |
| 8 בדצמבר | Medicare Prescription Drug, Improvement, and Modernization Act of 2003 | רפורמת המדיקר של בוש. |
| 16 בדצמבר | American Dream Down Payment Act of 2003 | סיוע ברכש דיור למשפחות מעוטות יכולת. |
| 16 בדצמבר | Controlling the Assault of Non-Solicited Pornography and Marketing Act | הסדרת ענייני דואר הזבל בדואר האלקטרוני. |
| 2 בפברואר | 2005 United States federal budget | חוק תקציב המדינה לשנת 2005. |
| 1 באפריל | Unborn Victims of Violence Act | הכרה בעובר כישות משפטית אם נפגע, נפצע או נהרג. |
| 17 ביוני | United States-Morocco Free Trade Agreement Implementation Act | הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית למרוקו. |
| 3 באוגוסט | United States-Australia Free Trade Agreement Implementation Act | הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לאוסטרליה. |
| 22 באוקטובר | American Jobs Creation Act of 2004 | הסדרת ענייני מס בהתאם לתקנות ארגון הסחר העולמי. |
| 7 בפברואר | 2006 United States federal budget | חוק תקציב המדינה לשנת 2006. |
| 18 בפברואר | Class Action Fairness Act of 2005 | הסדרת ענייני הצגה ושיפוט של תובענות ייצוגיות. |
| 11 במרץ | Real ID Act | הגדלת הפיקוח והבקרה על תעודות זהות ורישיונות נהיגה, במטרה להפחית את איום הטרור. |
| 20 באפריל | Bankruptcy Abuse Prevention and Consumer Protection Act | רפורמה בתחום פשיטות הרגל של חברות עסקיות. |
| 2 באוגוסט | Dominican Republic-Central America-United States Free Trade Agreement Implementation Act | הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לקוסטה ריקה, אל סלוודור, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית. |
| 8 באוגוסט | Energy Policy Act of 2005 | תוכנית להגברת השימוש באנרגיות חלופיות. |
| 10 באוגוסט | Safe, Accountable, Flexible, and Efficient Transportation Equity Act of 2005 | הבטחת תקציב שוטף לתחזוק תשתיות התחבורה בארצות הברית. |
| 26 באוקטובר | Protection of Lawful Commerce in Arms Act | הגנה על סוחרי נשק ומאשמה בפשעים בוצעו בכלי נשק שמכרו לפושעים. |
| 11 בינואר | United States-Bahrain Free Trade Agreement Implementation Act | הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לבחריין. |
| 6 בפברואר | 2007 United States federal budget | חוק תקציב המדינה לשנת 2007. |
| 27 ביולי | Adam Walsh Child Protection and Safety Act | הסדרת הטיפול והענישה בעברייני מין. |
| 17 באוגוסט | The Pension Protection Act of 2006 | רפורמה במגזר חברות הפנסיה. |
| 30 בספטמבר | Iran Freedom and Support Act | תמיכה כספית ומדינית בקבוצות אופוזיציה וארגונים פרו-דמוקרטיים באיראן. |
| 4 באוקטובר | Department of Homeland Security Appropriations Act, 2007 | הקצבת 22.8 מיליארד דולר לצורך הגברת השיטור בגבול ארצות הברית מקסיקו והקמת גדר הפרדה בין המדינות. |
| 17 באוקטובר | Military Commissions Act of 2006 | הסדרת שיפוט חשודים בטרור בבתי דין צבאיים. |
| 26 באוקטובר | Secure Fence Act of 2006 | העברה תקציבית נוספת לצורך הקמת גדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו. |
| 5 בפברואר | 2008 United States federal budget | חוק תקציב המדינה לשנת 2008. |
| 22 במאי | Food, Conservation, and Energy Act of 2008 | ענייני סובסידיות למגזר החקלאי. |
| 25 במאי | U.S. Troop Readiness, Veterans' Care, Katrina Recovery, and Iraq Accountability Appropriations Act, 2007 | העברה תקציבית לצורך הטיפול בהוריקן קתרינה והמלחמות בעיראק ואפגניסטן. |
| 26 ביולי | Foreign Investment and National Security Act of 2007 | הסדרת ענייני ביטחון בהשקעות כלכליות זרות בארצות הברית. |
| 9 באוגוסט | America Creating Opportunities to Meaningfully Promote Excellence in Technology, Education, and Science Act of 2007 | הגדלת ההשקעה הממשלתית בחדשנות ומחקר ופיתוח. |
| 19 בדצמבר | Energy Independence and Security Act of 2007 | הרחבת תוכנית האנרגיה מאוגוסט 2005 לעידוד שימוש באנרגיות חלופיות. |
| 4 בפברואר | 2009 United States federal budget | חוק תקציב המדינה לשנת 2009. |
| 13 בפברואר | Economic Stimulus Act of 2008 | הגדלת תמריצים כלכליים לחברות פרטיות במטרה להגדיל את הפעילות הכלכלית במשק. |
| 21 במאי | Genetic Information Nondiscrimination Act | איסור על שימוש במידע גנטי בקבלה לעבודה ולביטוחי בריאות. |
| 30 ביוני | Supplemental Appropriations Act of 2008 | העברה תקציבית למחלקת ההגנה. |
| 30 ביוני | Post-9/11 Veterans Educational Assistance Act of 2008 | הגדלת הסיוע והתמיכה בלימודים ליוצאי צבא ששירתו בשנות המלחמה העולמית בטרור. |
| 30 ביולי | Housing and Economic Recovery Act of 2008 | חוק שנועד להתמודד עם משבר הסאבפריים בתחום המשכנתאות. |
| 14 באוגוסט | Consumer Product Safety Improvement Act | הגדלת הרגולציה בעניין בטיחות מוצרים הנמכרים לציבור. |
| 3 באוקטובר | Emergency Economic Stabilization Act of 2008 | תוכנית החילוץ למשבר העולמי: השקעת 700 מיליארד דולר לרכישת משכנתאות בעייתיות מידי הבנקים האמריקאים שנקלעו למצוקה. |
| 13 באוקטובר | Drug Trafficking Vessel Interdiction Act | הסדרת איסור הסחר בסמים באמצעות צוללות מתחת לפני המים. |
| 16 באוקטובר | Rail Safety Improvement Act of 2008 | תוכנית לשיפור בטיחות תחבורת הרכבות בארצות הברית. |
חוקים שעברו בקונגרס והנשיא הטיל עליהם וטו
| 19 ביולי | Stem Cell Research Enhancement Act | התרת ההגבלות על מחקרים בתאי גזע עובריים. |
| 1 במאי | U.S. Troop Readiness, Veterans' Care, Katrina Recovery, and Iraq Accountability Appropriations Act of 2007 | כפיית לוח זמנים על הממשל להוצאת הכוחות האמריקניים מעיראק. |
| 21 במאי | Food, Conservation, and Energy Act of 2008 | ענייני סובסידיות למגזר החקלאי. |
| 20 ביוני | Stem Cell Research Enhancement Act of 2007 | ניסיון נוסף להתרת ההגבלות על מחקרים בתאי גזע עובריים. |
| 3 באוקטובר | State Children's Health Insurance Program Reauthorization Act of 2007 | הרחבת ביטוח הבריאות הממלכתי בקרב ילדים. |
- Kennedy, Jr., Robert F. (2005). Crimes Against Nature: How George W. Bush and His Corporate Pals Are Plundering the Country and Highjacking Our Democracy. New York: HarperCollins. pp. 256 pages.
- Mcguinn, Patrick J. No Child Left Behind And the Transformation of Federal Education Policy, 1965-2005 (2006)
- Rhodes, Jesse H. An Education in Politics: The Origins and Evolution of No Child Left Behind (Cornell University Press; 2012) 264 pages; explores role of civil-rights activists, business leaders, and education experts in passing the legislation.
- Van Bergen, Jennifer. The Twilight of Democracy: The Bush Plan for America. Common Courage Press, 2004.
- Herman, Susan N.. Taking Liberties: The War on Terror and the Erosion of American Democracy. Oxford University Press, 2011.
- George W. Bush: Domestic Affairs, Miller Center
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
