Remove ads
מַגְ'דַל שַׁמְס (בערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית דרוזית במחוז הצפון בישראל, השוכנת צפונית לרמת הגולן, במורדות הר החרמון. היישוב ממוקם מאות מטרים ספורים מערבית לגבול ישראל–סוריה, בצמידות לגדר הגבול, ופחות מק"מ דרומית לגבול ישראל–לבנון. הוא נחשב לפיכך ליישוב השני הצפוני ביותר בישראל, אחרי מטולה. גובהו הממוצע הוא 1,229 מטר מעל גובה פני הים, ולפיכך הוא נחשב ליישוב הגבוה בישראל. רבים מתושבי מג'דל שמס, כמו רבים מהדרוזים ברמת הגולן, מגדירים עצמם כאזרחים סורים, ובחרו במעמד תושבי קבע בישראל ולא אזרחים ישראלים. ב-1982 הוכרזה מג'דל שמס כמועצה מקומית, ובראשה עומד כיום דולאן אבו סאלח.[6]
 | |||||||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | مجدل شمس | ||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | דולאן אבו סאלח | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 1,230 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1595 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 11,269 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 168 | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.06 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 734 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 179 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 15,360 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 97 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת אצבע הגליל רגילה)   מג'דל שמס | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 180 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4265 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 78 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| http://www.majdal.co.il | |||||||||||||||||||||||||
Remove ads
מקור שמו של מג'דל שמס בארמית והגייתו השתנתה בהשפעת הערבית. פירוש השם "מגדל שמש".[7] היישוב נקרא כך מכיוון שבזריחה קרני השמש מגיעות אליו לפני כל שאר היישובים באזור, בשל גובהו הרב. יש הסוברים כי השם מג'דל שמס הוא גלגול שמה של "בית שמש" המקראית,[8] הנזכרת בספר שופטים כאחת הערים בנחלת שבט נפתלי.[9]
מג'דל שמס שוכן צפונית לרמת הגולן, במורדות הר החרמון. גובהו הממוצע 1,229 מטר מעל גובה פני הים, ולפיכך הוא היישוב הגבוה בישראל. בשל גובהו של היישוב, מתרחשים בו מדי חורף בממוצע כמה אירועי שלג. הוא שוכן כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי, בצמידות לגדר הגבול, והוא היישוב השני הכי צפוני בישראל, אחרי מטולה. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחייה סלעית אופיינית.
בשטח הכפר נמצאות חורבותיו של יישוב יהודי קדום, והתגלו בו שרידים מהמאות השנייה והשלישית לספירה. בין השרידים נמנית גם מערת קבורה, המכונה בפי המקומיים "מקברת אל-יהוד" ("בית הקברות של היהודים"). החוקר זאב וילנאי מתאר את האתר בספרו "גולן וחרמון", ומציין כי נמצאו בו יסודות מבנים ומערות קבורה מהתקופה הרומית.
על פי אגדות מקומיות, בסוף המאה ה-16 ישב באזור שבו שוכן היישוב כיום, שודד דרכים בשם אל-עבד. אנשי הכפר המוסלמי הסמוך, ג'ובתה א-זית, שהיה ממוקם באזור שבו שוכן כיום המושב נווה אטי"ב, פנו למנהיג הדרוזים בהרי השוף, האמיר פח'ר א-דין אל-מעני, וביקשו ממנו לסייע להם לסלק את אל-עבד מדרכי המסחר. האמיר אכן שלח לוחמים ממשפחות בריק ופרחאת שחיסלו את השודד. בתמורה לסיוע קיבל האמיר מאנשי הכפר את האדמות שעליהן הוקם היישוב מג'דל שמס, ומשפחות בריק ופרחאת היו הראשונות שהתיישבו בו.[10] היישוב נוסד בשנת 1595 במטרה לעבות את ההתיישבות הדרוזית במקום.
היישוב היה חלק מסוריה מאז הקמתה ב־1946 ועד למלחמת ששת הימים ב-1967. במלחמת ששת הימים נכבש היישוב ומאז הוא נמצא בשליטה ישראלית. כמה מתושביו עזבו לסוריה במהלך המלחמה והפכו לפליטים. מהכיבוש ב־1967 ועד לחקיקת חוק רמת הגולן ב-1981, היה הכפר נתון לממשל צבאי, ובראשית שנות ה־70 כיהן יהודה אלבשן בתפקיד מושל הכפר. במהלך מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הופצץ היישוב פעמים רבות ו-10 מתושביו נהרגו.
מ־1981 ועד 2018 מונו ראשי המועצה וחברי המועצה במג'דל שמס ובשְלוש המועצות הדרוזיות האחרות ברמת הגולן על ידי שר הפנים ולא נבחרו בבחירות דמוקרטיות. בשנים 1993–2004 היה סלים שופי ראש המועצה המקומית הממונה. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 נערכו לראשונה בחירות במועצות אלו.[11] רוב התושבים במג'דל שמס החרימו את הבחירות, ואחוז ההצבעה עמד על 3.39% בלבד. בבחירות אלו נבחר דולאן אבו סאלח לתפקיד ראש המועצה.
ב-27 ביולי 2024 פגעה רקטה של ארגון הטרור חזבאללה במגרש כדורגל ביישוב וגרמה למותם של 12 ילדים ונערים בגילים 10–16, ולפציעתם של יותר מ־30.[12][13]
Remove ads
רובם המוחלט של תושבי מג'דל שמס הם דרוזים, המהווים מחצית מהאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן.[14] קודם למלחמת ששת הימים התגוררו במג'דל שמס גם תושבים נוצרים ועלווים. בשנת 1951 נעצרו כ־20 מתושבי הכפר באשמת ריגול לטובת ישראל על ידי שליט סוריה, אדיב שישכלי, שרדף את הדרוזים. במשפט נגזר עליהם גזר דין מוות, אך בעקבות הדחתו של שישכלי, הומתק גזר הדין למאסר עולם. לאחר מלחמת יום כיפור הם שוחררו והותר להם לגור בכפר דרוזי בסביבות דמשק, וכעבור זמן-מה הורשו לחזור לרמת הגולן.[15]
לאחר מלחמת ששת הימים והכיבוש הישראלי, נקבע גבול ישראל–סוריה כמה מאות מטרים מזרחית ליישוב. המציאות הפוליטית החדשה הובילה לניתוק תושבי הכפר מסוריה, בין היתר מהכפר הסמוך חדר, שעימו קיימו קשרי משפחה ענפים, קשרי מסחר ותרבות. מאידך, גרם השינוי לחיבור מוגבר עם הדרוזים בישראל. בדומה לשאר היישובים הדרוזיים ברמת הגולן, רבים מהתושבים רואים עצמם כאזרחי סוריה עד היום, ולפיכך בחרו שלא להחזיק באזרחות ישראלית אלא בתושבות קבע בלבד.
בני משפחות מהכפר המתגוררים משני עברי הגבול הישראלי-סורי, מצאו שיטה של תקשורת על גבעה ב"עין א-תינה" שבמבואות הכפר, באמצעות צעקות לקרוביהם שבעברו הסורי של הגבול,[16] לעיתים בסיוע מגאפונים, מה שהקנה למקום את הכינוי "גבעת הצעקות"[17] (تلة الصّيحات). לעיתים המקום מכונה גם "ואדי הדמעות" (وادي الدّموع). תושבי היישוב יכולים לגשת עד קרוב מאוד לקו הגבול, אך בני משפחתם תושבי סוריה יכולים להגיע רק עד נקודה במרחק של כ־200 מטרים מקו הגבול. עלילת הסרט "הכלה הסורית" משנת 2004, העוסק במציאות הדרוזית ברמת הגולן, מתרחשת ביישוב ומספרת את סיפורה של גבעת הצעקות. במהלך העשור השני של המאה ה-21 התמעטו פגישות אלו לאור המצב הבלתי יציב בגבול, ולאור התפתחות אמצעי התקשורת האינטרנטיים כגון סקייפ וזום.
גבעת הצעקות התפרסמה באמצעי התקשורת בישראל ובעולם, בעיקר בעקבות ההפגנות בסוריה (2011) ואירועי יום הנכבה ויום הנכסה של אותה שנה. ביום הנכבה, פרצו כ-130 פליטים פלסטינים המתגוררים במחנות פליטים בסוריה מאז 1948, את גדר הגבול ונכנסו ליישוב. במהלך העימותים האלימים בינם לבין כוחות צה"ל, יידו המפגינים אבנים ופצעו 7 חיילים ישראלים. בתגובה השיבו החיילים באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, שממנה נהרגו 4 פלסטינים ונפצעו 6. לבסוף פוזרו המפגינים והוחזרו לסוריה. כעבור חודש, במהלך אירועי "יום הנכסה", הפגינו מאות פלסטינים סורים מול "גבעת הצעקות" וניסו שוב לפרוץ את גדר הגבול. מנגד, תושבי מג'דל שמס החלו בידויי אבנים לעבר חיילים ושוטרים.[18] גם במקרה זה הגיבו כוחות צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ועל פי גורמים סוריים נהרגו 14 מפגינים כתוצאה מהירי ומעלייה על מוקשים.[19] כלקח מאירוע זה ולאור ההתפתחויות בסוריה נבנתה גדר גבול גבוהה וחזקה לאורך כל רמת הגולן.
תושבי הכפר היו מעורבים בכמה פרשיות ריגול ועבירות ביטחוניות נגד מדינת ישראל. המרכזית שבהן נחשפה ב־1973, אז נעצרו מעל 50 מתושבי הכפר בחשד שהשתייכו לרשת ריגול שהפעיל שכיב אבו ג'בל, קצין מודיעין סורי תושב הכפר.[20] ב־2010 פשיטה משטרתית על בית הוריו של תושב הכפר שנחשד בריגול הובילה להתפרעות המונית, לנזק לניידות משטרה ולכיתור כוח משטרתי קטן, שחולץ בהתערבות מנהיגים מקומיים מהכפר.[21][6] בשנת 2012 הואשם תושב הכפר בריגול למען סוריה.[22]
Remove ads
ביולי 1969, לאחר הכיבוש הישראלי, נמסר שהושלמה רשת החשמל בכפרי הדרוזים שברמת הגולן.[23] בינואר 1971 נחנכה בכפר מערכת חשמל מקומית, מבוססת גנרטור, שסיפקה חשמל לבתי הכפר בשעות הערב.[24] בחלק מבתי הכפר היה חשמל עוד בימי השלטון הסורי.[25] כיום אספקת החשמל לכפר מתבצעת באמצעות צובר. חברת החשמל מוכרת את החשמל למועצה המקומית בתעריף נמוך מהמקובל, והמועצה אחראית על תחזוקת מערכת החשמל הפנימית בתוך העיירה. מאפיין זה מוביל לקשיים באספקת חשמל בתוך העיירה, עקב קשיים בתחזוקת המערכת.
פרנסתם העיקרית של התושבים היא חקלאות, בעיקר גידול תפוחים ודובדבנים, במטעים הממוקמים במורדות הכפר, בעיקר בבקעת יעפורי. בחורף מתפרנסים כמה מתושבי הכפר גם מהשכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לחרמון הסמוך. מגמת פיתוח התיירות והשכרת הצימרים התבטאה גם בהקמתו של מלון הבוטיק "נרקיס" ובהפעלתה של מסעדה המגישה אוכל דרוזי מסורתי ובעין א-תינה ("עמק התאנים") הסמוך ל"גבעת הצעקות" שבמבואות הכפר.
בינואר 2020 אושרה בניית שכונה חדשה במקום, שתכלול 800 יחידות דיור, בית מלון ושטחי מסחר.[26] במרץ 2023 הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית מתאר ליישוב, שכוללת בניית 2,700 יחידות דיור.[27] לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במג'דל שמס 11,269 תושבים (מקום 168 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 82.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,969 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[28]
Remove ads
אתר האינטרנט הרשמי של מג'דל שמס
- פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- "לעולם בעקבות השמש" - פנאי, פורטל התיירות של הגליל המערבי
- עופר מתן, מג'דל שמס, בירת ההיפסטרים של המזרח התיכון, באתר nrg, 3 במרץ 2012
נעה שפיגל, במג'דל שמס יודעים כמה עולה שלג, באתר הארץ, 24 בפברואר 2015
מג'דל שמס (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- יפעת גדות. הושלם שימור המעיין ההיסטורי של מג'דל שמס, באתר news1, 4 באוקטובר 2023
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads