Loading AI tools
שר החוץ הטורקי לשעבר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מֶבְלוּט צָ'בוּשׁוֹלוּ (בטורקית: Mevlüt Çavuşoğlu; נולד ב-5 בפברואר 1968) הוא דיפלומט ופוליטיקאי טורקי, שכיהן כשר החוץ של טורקיה בין ה-24 בנובמבר 2015 ל-3 ביוני 2023, וכן כיהן בתפקיד מאוגוסט 2014 עד אוגוסט 2015.[1] הוא היה חבר האספה הלאומית הגדולה של טורקיה במשך 15 שנים מטעם מחוז אנטליה (נאלץ להתפטר בהתאם למעבר של טורקיה ממשטר פרלמנטרי למשטר נשיאותי), וחזר לתפקיד זה אחרי סיום כהונתו המיניסטריאלית. נבחר לראשונה לפרלמנט בבחירות הכלליות בשנת 2002, והוא חבר מייסד במפלגת הצדק והפיתוח (AKP).[2][3] כיהן כיו"ר האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה בין השנים 2010–2012.
 | |||||||||
| צ'בושולו ב־2019 | |||||||||
| לידה |
5 בפברואר 1968 (בן 56) אלניה, טורקיה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | טורקיה | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה | מפלגת הצדק והפיתוח | ||||||||
|
www | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
  | ||||||||
  | |||||||||
צ'בושולו נולד באלניה, מחוז אנטליה. הוא סיים את לימודיו בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת אנקרה, בשנת 1988 שם למד יחסים בינלאומיים. לאחר מכן קיבל תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת לונג איילנד בניו יורק, ולמד לדוקטורט באוניברסיטת בילקנט. הוא היה עמית מחקר בבית הספר לכלכלה בלונדון, שם היה תקופה מסוימת נשיא הקהילה הטורקית.[2] צ'בושולו לא קיבל תואר דוקטור.[4]
כחבר פרלמנט, צ'בושולו התמנה ליושב ראש הוועדה לענייני הגירה, פליטים ואוכלוסייה. בנובמבר 2009 הוא נפגש עם שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, בהקשר לדו"ח שהכינה הוועדה על הרעב הסובייטי בשנים 1932–1933.[5]
.jpg)
צ'בושולו הצטרף לאספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה בשנת 2003 וזמן קצר לאחר מכן מונה לראש המשלחת הטורקית וסגן יו"ר האספה. במהלך מושב האספה בינואר 2010, הוא היה מועמד ונבחר ב־25 בינואר 2010 להחליף את היו"ר היוצא לואיס מריה דה פויג מספרד.[6] עקב כניסתו לתפקיד באוקטובר לא קיבל תיק בממשלתו של רג'פ טייפ ארדואן.[7][8][9] מועמדותו לתפקיד זה נתמכה על ידי כל המפלגות העיקריות בטורקיה. הוא היה ליושב ראש חודשים ספורים לפני שטורקיה קיבלה את ראשות ועדת השרים של מועצת אירופה (נובמבר 2010), ובמקביל היה גם יושב ראש טורקי בקונגרס מועצת אירופה.[10] בשנת 2012 הוחלף על ידי ז'אן קלוד מיניון הצרפתי.
העיתון הורייט ביקר את צ'בושולו על התערבותו בבחירות למועצת אנטליה שהתקיימו ב-30 במרץ 2014. כאשר מועמד המפלגה היריבה מוסטפא אקיידין עקף את מועמד מפלגת השלטון, צ'בושולו הגיע לבית המשפט יחד עם תומכיו והפריע להליך הספירה.[11] עקב ההפרעות הופסקה ספירת הקולות, אשר נטען כי היו ברובם מהפרברים בהם לאופוזיציה היו יותר תומכים.[12]
ב־11 במרץ 2017 נאסר על צ'בושולו לנחות ברוטרדם בגלל דברים שאמר נגד יחסה של הולנד למהגרים טורקים.[13][14] צ'בושולו תכנן לארגן כינוס גדול לדיון על משאל העם של 2017, בו המהגרים הטורקים הרבים בהולנד יכלו להצביע. עם זאת, נוכחותו נתפשה על ידי הרשויות ההולנדיות כאיום על ביטחון הציבור, וצ'בושולו הוחרם, למרות היותו שר החוץ. עקב כך, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כינה את הולנד "נאו-נאצים" ו"פשיסטים ", מה שראש ממשלת הולנד מארק רוטה כינה "הערה מטורפת". צ'בושולו הגן על הערת ארדואן[15] ואמר כי הולנד היא "בירת הפאשיזם".[16]
ב-14 במאי 2023 התקיימו בחירות כלליות בטורקיה בהן ניצח הנשיא ארדואן פעם נוספת בפער קטן בלבד על נציג האופוזיציה, וכוחה של מפלגת השלטון נחלש בפלרמנט. בעקבות הבחירות החליף ארדואן כמעט את כל שרי ממשלו, למעט שניים. ב-4 ביוני הכריז על הממשל החדש, ובתוכו שר החוץ החדש, הקאן פידאן, איש מודיעין. צ'בושלו, אשר הצליח להיבחר שוב לפרלמנט, לא קיבל תפקיד בממשל זה נכון לספטמבר 2023.[17]
כחבר מפלגת הצדק והפיתוח וכדיפלומט הבכיר בממשלותיו של ארדואן, צ'בושולו הוביל קו ביקורתי כלפי ישראל, המתנגד למדיניות הישראלית ביהודה, שומרון ועזה ומזרח ירושלים. צ'בושלו נפגש לעיתים קרובות עם אנשי חמאס, המוגדר כארגון טרור על ידי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות (בין השאר על-מנת לגשר בינו לבין ארגון הפת"ח).[18]
על רקע המהומות בגבול עזה במאי 2018, גירשה טורקיה את שגריר ישראל,[19] שלאחר מכן עבר בדיקות ביטחוניות קפדניות בנמל התעופה באנקרה. בתגובה לגירוש השגריר גירשה ישראל את הקונסול הטורקי מירושלים. מצב זה עדיין תקף נכון להיום (אפריל 2021), אך עם זאת היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לא נותקו לחלוטין, על אף שבכירי ממשלת טורקיה ממשיכים מעת לעת לתקוף ולגנות את ישראל באופן עקבי.
בתקופת כהונתו נחתמו הסכמי אברהם בין ישראל למספר מדינות ערב. מדיניות טורקיה הרשמית תחילה התנגדה להסכמים אלה. אף על פי כן, בדצמבר 2020 פורסם כי טורקיה מעוניינת להעמיק את יחסיה עם ישראל.
בתקופתו של צ'בושולו העמיקה טורקיה את מעורבותה במזרח ירושלים והמקומות הקדושים. הוא הציג את משנתו בנאום ב-2019 בו אמר כי הפעילות הישראלית בהר הבית היא בגדר "הפרת סטטוס קוו" וכי "טורקיה היא המדינה המוסלמית היחידה שיכולה להגן על העיר ירושלים והאתרים הקדושים".[20]
כתגובה לתוכנית הסיפוח שהציג ראש-הממשלה בנימין נתניהו בספטמבר 2019, התעמת צ'בושלו עם שר החוץ ישראל כ"ץ ואמר כי "ישראל נהפכת למדינת אפרטהייד גזענית".[21]
באוגוסט 2020 לאחר חתימת הסכם נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות (כחלק מהסכמי אברהם) הוציא משרד החוץ הטורקי מסר בו נאמר כי "ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות על ההסכם" וכי לפלסטינים יש זכות להגיב להסכם בעוצמה בה יחפצו.[22]
במהלך מבצע שומר החומות התבטא צ'בושלו באמירה החריפה הביותר, כי "טורקיה מוכנה לשלוח כוחות צבא לירושלים" על רקע המהומות והמצב בעזה.[23]
צ'בושולו נכנס לתפקידו כשר חוץ בתקופת השפל ביחסי ישראל-טורקיה, אך זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד נורמלו היחסים בין המדינות אחרי שש שנות נתק, והממשלות חתמו על הסכם פיוס.
בדצמבר 2020 פורסם כי טורקיה מעוניינת להעמיק את היחסים עם ישראל.[24] לאחר מכן, הבהיר צ'בושולו כי התנאי לכך הוא הקפאת הסיפוח, ההתנחלויות ו"פעולות אגרסיביות" נוספות.[25]
במאי 2022 ביקר צ'בושולו בישראל ופגש את שר החוץ יאיר לפיד, במטרה לקדם פתיחת שגרירויות הדדית במדינות. ביקור זה היה הראשון זה 15 שנה של שר חוץ טורקי בישראל.[26][27]
צ'בושולו נשוי ואב לילד אחד.[2] הוא דובר טורקית, אנגלית, גרמנית ויפנית. הוא גם לומד את השפה הרוסית, דיבר בה בפומבי במספר הזדמנויות,[28] ותיאר את שליטתו בה ברמה "בינונית".[29] אחיו חסן הוא נשיא מועדון הכדורגל אלניאספור.
אתר האינטרנט הרשמי של מבלוט צ'בושולו
מבלוט צ'בושולו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מבלוט צ'בושולו, ברשת החברתית אינסטגרםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
