Loading AI tools
אמן בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארק גרטלר (באנגלית: Mark Gertler; 9 בדצמבר 1891 – 23 ביוני 1939) היה צייר בריטי יהודי. דמות מפתח במעגלי האמנות בלונדון בשנות ה-20 של המאה ה-20.
דיוקן עצמי, 1920 | |
לידה |
9 בדצמבר 1891 ספיטלפילדס, הממלכה המאוחדת |
---|---|
התאבד |
23 ביוני 1939 (בגיל 47) לונדון, הממלכה המאוחדת |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי וילסדן |
מקום לימודים | |
נולד בשם מארקס גרטלר בספיטלפילדס שבלונדון למשפחה יהודית ענייה, בנם הצעיר של לואיס וקייט (גולדה) גרטלר, זוג מהגרים מגליציה ולו שני אחים ושתי אחיות.[1] זמן קצר לאחר לידתו משפחתו עברה להתגורר בעיירה פשמישל שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (היום בפולין). הוריו הפעילו בעיירה בית מלון קטן שעיקר לקוחותיו היו חיילים אוסטריים ולא ראו ברכה בעמלם. לילה אחד, מבלי לומר לאיש, עזב אביו את המשפחה והעסק והיגר לארצות הברית (סביב 1893). במכתב ששלח לאשתו הוא הסביר את מניעיו ואת כוונתו להתבסס בארצות הברית ואז להביא את אשתו והילדים לחיות איתו. תוכנית זו לא צלחה והוא חזר לאנגליה, התיישב בלונדון ומשפחתו הצטרפה אליו (1896).
גרטלר, אשר בשלב זה כבר נקרא "מארק", גילה יכולות אמנותיות כבר בצעירותו.[2] לאחר סיום בית הספר, ב-1906, הוא נרשם ללימודי אמנות בריג'נט סטריט פוליטכניק, אך לאחר שנה נאלץ לעזוב מסיבות כלכליות. בדצמבר 1907 החל לעבוד בצביעת זכוכיות בחברת קלייטון ובל, חברה לייצור ויטראז'. במקביל לעבודתו למד בפוליטכניק בשיעורי ערב. ב-1908 זכה במקום השלישי בתחרות אמנות לאומית,[3] דבר שהביא אותו לבקש מלגת לימודים מקרן חינוך של הקהילה היהודית, על מנת שיוכל לממן לימודי אמנות. בקשתו התקבלה. בהתאם לעצתו של ויליאם רוטנשטיין נרשם גרטלר לבית הספר סלייד לאמנות יפה שבלונדון (1908). הוא למד ארבע שנים במוסד והצטיין בלימודים. בין חבריו לספסל הלימודים היו פול נאש, אדוארד וולדסוורת', סטנלי ספנסר ואיזק רוזנברג.
בסלייד הכיר גרטלר את הציירת דורה קרינגטון ובמשך שנים חיזר אחריה באופן עיקש. השניים אף ניהלו פרשת אהבים קצרה באמצע העשור השני של המאה ה-20. מכתבים שכתב לקרינגטון פורסמו בהמשך השנים, גם בספר הביוגרפי שכתבה שרה מקדוגל על גרטלר ונושא את שמו (2002). הם באו לידי ביטוי גם בסרט הקולנוע "קרינגטון" אשר עוסק בחייה של קרינגטון ויצא לאקרנים בשנת 1995. אהבתו של גרטלר לקרינגטון הייתה נכזבת והיא בילתה את רוב חייה במגורים עם חבר הומוסקסואל, הסופר לייטון סטרצ'י, בו הייתה מאוהבת עמוקות. קרינגטון נישאה לבסוף לראלף פרטרידג',[4] חבר בקבוצת בלומסברי, דבר שהביא את הקץ על מערכת היחסים שלה עם גרטלר.
אשת החברה הגבוהה, ליידי אוטולין מורל, פרשה את חסותה על גרטלר ודרכה הכיר את קבוצת בלומסברי. היא הציגה אותו לצייר וולטר סיקרט שהיה ראש קבוצת קמדן טאון. גרטלר החל לצייר דיוקנאות של אנשי החברה הגבוהה וזכה להצלחה, אך אופיו שאינו נוח לרצות והתעקשותו ליצור יצירות כפי שראה לנכון ולא בהכרח כפי שרצו לקוחותיו, הביאו לירידה בביקוש לעבודתו ויצרו לו קשיי פרנסה רציניים.
ב-1914 אספן האמנות אדוארד מארש נהיה הפטרון של גרטלר. מערכת היחסים בין השניים ידעה קשיים, הואיל וגרטלר לא היה שבע רצון משיטת הפטרונות וחש כי היא פוגעת ביכולת שלו להגשים את עצמו באופן בו היה חפץ. ב-1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, גרטלר, שהיה פציפיסט, סיים את מערכת היחסים עם מארש, היות שהאחרון היה מזכיר של וינסטון צ'רצ'יל ופטרונם של כמה משוררי מלחמה. בשנה זו יצר גרטלר את אחד מציוריו המפורסמים ביותר – Merry-Go-Round (בעברית: סחרחרה). הציור, שהיה גדול מיוחד (189.2 ס"מ * 142.2 ס"מ), הציג 16 דמויות רכובות על סוסים סביב סחרחרה וצויר בצבעי שמן על קנבס. הוא זכה לביקורות נלהבות. הסופר דייוויד הרברט לורנס אמר עליו כי זה הציור המודרני הטוב ביותר שראה מעודו.[5]
ב-1913 פגש גרטלר את הסופר גילברט קנאן והשניים נהיו ידידים טובים. מאוחר יותר הזמין קנאן את גרטלר להתגורר איתו ועם רעייתו בביתם – בית טחנת קמח - שבכפר צ'ולסבורי המצוי במחוז בקינגהאמשייר. גרטלר התגורר במקום לפרקים בשנים 1915 – 1916. גרטלר צייר את ידידו קנאן ואת שני הכלבים שלו ברקע בית טחנת הקמח,[6] ציור המוצג במוזיאון אשמוליאן שבאוקספורד. ספרו של קנאן " Mendel: a story of youth " מבוסס על ראשית חייו של גרטלר (ראה אור ב-2016) ובכלל זה מערכת היחסים שלו עם דורה קרינגטון. ידידותם של גרטלר וקנאן דעכה אחרי שנת 1916. גרטלר השאיר רושם חזק גם על וירג'יניה וולף ובעלה לאונרד וולף, שאף הם היו חברים בקבוצת בלומסבורי. בספטמבר 1918 התארח גרטלר בביתם שבסאסקס. לאחר ביקור זה סיפרה וולף כי גרטלר דיבר על עצמו במשך 30 שעות, וכי היה אגואיסט, אך גם בעל עוצמה, אינטליגנציה וכישרון.
ב-1920 אובחן גרטלר כחולה בשחפת,[7] דבר שחייב אותו להתאשפז בסנטוריום מספר פעמים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. שני חברים של גרטלר, קתרין מנספילד ודייוויד הרברט לורנס, חלו אף הם בשחפת ונכנעו לה. ב-1930 נישא גרטלר למרג'ורי גריטורקס הודג'קינסון וב-1932 נולד בנם, לוק גרטלר. הנישואים ידעו קשיים רבים בשל מצבם הבריאותי של בני הזוג וכן בשל קשייו של גרטלר להתנהל במערכות יחסים. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 עבד גרטלר כמורה במשרה חלקית בבית הספר לאמנויות וסטמיניסטר שבווסטמיניסטר,[8] הואיל והכנסתו מציור לא הייתה יציבה ומספקת.
ב-1939 גרטלר שם קץ לחייו באמצעות שאיפת גז בסטודיו שלו בלונדון. גרטלר סבל מקשיים כלכליים, רעייתו עזבה אותו ותערוכה שהציג בגלריית לבפר כשלה כישלון חרוץ.[1] הוא אף היה בחרדה מהמלחמה ההולכת וקרבה. גרטלר נטמן בבית העלמין היהודי וילסדן.
בהודעה על פטירתו הגדיר הטיימס את מותו של גרטלר כאובדן לתרבות הבריטית. הדעות באשר ליצירתו חלוקות, נכתב בטיימס, אבל יהיה זה בטוח להגיד שהוא אחד מחצי תריסר הציירים החשובים באנגליה תחת גיל 50.[9] יצירותיו של גרטלר מוצגות בגלריות ומוזיאונים רבים ברחבי הממלכה המאוחדת. ביוני 2015 ציורו "The Violini" (1912) נמכר במכירה פומבית תמורת 542,500 לירות שטרלינג בכריסטי'ס שבלונדון,[10] סכום שיא עבור יצירה של גרטלר. ב-1975 מועצת לונדון רבתי הציבה לוחית כחולה (אנ') מחוץ לבית שברחוב אלדר 32 שבספיטלפילדס בו התגורר בעבר גרטלר, לשם הנצחתו.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.