לסביות והומואים למען הכורים

לסביות והומואים למען הכורים (באנגלית: Lesbians and Gays Support the Miners או LGSM) היה ארגון של לסביות והומואים שתמך בשביתת הכורים בבריטניה בשנים 1985-1984. בשיאו, מנה הארגון 11 תאים ברחבי בריטניה.

לסביות והומואים למען הכורים

מדינה	הממלכה המאוחדת
מטה הארגון	Gay's The Word
מייסדים	Mark Ashton
תקופת הפעילות	30 ביוני 1984 – הווה (40 שנה)
lgsm.org

היסטוריה

ב-24 באוקטובר 1984, בעיצומה של שביתת הכורים בבריטניה, הקפיאה ממשלתה של ת'אצר את קרנות איגוד הכורים הלאומי (National Union of Mineworkers (Great Britain)) כך שלא יוכלו לשמש לתמיכה כספית בשובתים. ההקפאה עודדה קבוצות רבות שתמכו בכורים לחבור ישירות לקהילות כורים ברחבי בריטניה, סקוטלנד וויילס. על רקע זה, מארק אשטון (Mark Ashton), פעיל בקהילה הגאה וחבר המפלגה הקומוניסטית של בריטניה, ייסד יחד עם מספר חברים את ארגון הלסביות וההומואים למען הכורים.^[1] חברי הארגון גייסו כספים עבור הכורים במהלך מצעד הגאווה בלונדון בשנת 1984, ובהמשך חברו למספר קהילות כורים בדרום ויילס.

בנובמבר 1984 התפצלה מהארגון קבוצת נשים לסביות שייסדו את ארגון הלסביות נגד סגירת מכרות (LAPC). למרות זאת, מספר נשים לסביות המשיכו להיות פעילות בארגון הלסביות וההומואים למען הכורים.

במהלך פעילותו גייס הארגון כ-20 אלף ליש"ט למען משפחות הכורים השובתות, מתוכם כ-11 אלף ליש"ט גייס תא הארגון בלונדון. ב-10 בדצמבר 1984 קיים הארגון את אירוע ההתרמה הגדול ביותר שלו תחת הכותרת "מכרות וסוטים", שם שנלקח מתוך כתבה על הארגון בעיתון הסאן. באירוע הופיעה שלישיית ברונסקי ביט והזמר ג'ימי סאמרוויל.

השפעה

בעקבות פעילות הארגון, נוצרה ברית בין קהילת הלהט"ב לבין ארגוני עובדים רבים ברחבי בריטניה. בשנת 1985, מצעד הגאווה בלונדון הובל על ידי פעילי לסביות והומואים למען הכורים, שצעדו יחד עם כורים רבים שהגיעו להביע את תמיכתם בזכויות להט"ב. בנוסף, בוועידת מפלגת הלייבור הבריטית בבורנמות' בשנת 1985 עברה החלטה לפיה המפלגה תתמוך בזכויות להט"ב. ההחלטה התקבלה בעקבות הצבעת חברי איגוד הכורים הלאומי פה אחד בעדה. ארגוני הכורים נכללו גם בין בני הברית הבולטים של קהילת הלהט"ב הבריטית במאבקה נגד סעיף 28.

מורשת

חברי קבוצת LGSM בכנס בשנת 2015

סיפור המאבק של קבוצת LGSM הלונדונית ושיתוף הפעולה עם הכורים הוולשים עובד לסרט ב-2014, בשם "גאווה", בבימויו של מתיו וורכוס. מספר חברי הארגון השתתפו בהפקת הסרט.

ב-2015, שנה לאחר יציאת הסרט לאקרנים, חברי הארגון שנותרו בחיים קיימו אירוע לציון 30 שנה למאבק, כהתרמה למען המלחמה ב-HIV/AIDS.^[2] הקבוצה נבחרה להוביל את מצעד הגאווה בברמינגהאם באותה שנה, כאות כבוד לתרומתם ההיסטורית.^[3] הקבוצה התבקשה להוביל גם את הצעדה בלונדון, אך סירבו לאחר שמארגני הצעדה לא הסכימו שיצעדו לצידם קבוצות תומכות, כמו נציגי איגודי העובדים, ובמקום זאת צעדו במיקום מרוחק יותר יחד עם הקבוצות הסולידריות.^[4][5]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לסביות והומואים למען הכורים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לסביות והומואים למען הכורים
• לסביות והומואים למען הכורים, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

1. הסרט 'גאווה': כשהוורוד היה אדום אורי וולטמן, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 21 בדצמבר 2014.
2. "Groups who inspired Pride film reunite after 30 years". BBC News. 15 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה).
3. Tabberer, Jamie (17 במרץ 2015). "Lesbians and Gays Support the Miners to lead this year's Birmingham Pride march". Gay Star News. {{cite news}}: (עזרה)
4. Payton, Naith (24 במאי 2015). "Lesbians and Gays Support the Miners to lead this year's London Pride". PinkNews. {{cite news}}: (עזרה)
5. Conway, Terry (8 ביוני 2015). "Pride 2015 and Lesbians and Gays Support the Miners". Left Unity. {{cite news}}: (עזרה)