לינדזי גרהאם

לינדזי אולין גרהאם (באנגלית: Lindsey Olin Graham, נולד ב-9 ביולי 1955) הוא פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, המשמש כסנאטור הבכיר מדרום קרוליינה משנת 2003. החל מינואר 2025 מכהן כיו"ר ועדת התקציב של הסנאט.

עובדות מהירות לידה, שם לידה ...

לינדזי אולין גרהאם נולד בדרום קרוליינה. אימו נפטרה כשהיה בן 21 ואביו כ-15 חודשים לאחר מכן מהתקף לב. בעקבות זאת נאלץ לגדל את אחותו הקטנה, שהייתה בת 13 והוא בן 22. הוא בוגר האוניברסיטה של דרום קרוליינה בשנת 1977. קיבל תואר J.D מבית הספר למשפטים באוניברסיטה בשנת 1981. שירת בפרקליטות חיל האוויר האמריקאי בשנים 1982–1988. לאחר שחרורו המשיך לשרת בכוחות המשמר הלאומי של חיל האוויר בקרוליינה הדרומית ובכוחות המילואים של חיל האוויר עד 2015. הוא השתחרר בדרגת קולונל, במהלך שירותו עוטר בכוכב הארד. לאחר שחרורו עבד כעורך דין פרטי.

קריירה פוליטית

בשנת 1992 נבחר לבית הנבחרים של דרום קרוליינה, שם כיהן קדנציה אחת משנת 1993 עד 1995. לאחר מכן כיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית, כמייצג של מחוז בחירה מספר 3 בדרום קרוליינה בקונגרס משנת 1995 ועד 2003. ביוני 2015 הודיע על התמודדותו בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016.^[1] לאורך מסע הבחירות השתתף בארבעה מן העימותים המקדימים, והרבה לתקוף בחריפות את דונלד טראמפ. הוא פרש מהמירוץ ב-21 בדצמבר 2015.

גרהם ידוע בנכונותו לשיתוף פעולה דו-מפלגתי עם הדמוקרטים בארצות הברית בנושאים כמו שינוי האקלים, רפורמה במס ורפורמת הגירה. הוא גם מבקר של תנועת מסיבת התה, בשאיפה למפלגה רפובליקנית רחבה יותר. בספטמבר 2022 הודיע על כוונתו לחוקק חוק נגד ביצוע הפלה מלאכותית לאחר השבוע ה-15 בכל מדינות ארצות הברית^[2].

לינדזי גרהאם ניסה לקדם קנוניה לעצור את הסיוע הצבאי לאוקראינה^[3]^[4]. לאחר מכן שינה את עמדתו והביע תמיכה נרחבת באוקראינה לנוכח המלחמה עם רוסיה. במהלך ביקור בקייב, הוא שיבח את ההשקעה האמריקאית בסיוע לאוקראינה. הדברים גררו תגובות חריפות מצד בכירים רוסיים, שראו בהתבטאויותיו פרובוקטיביות ואף פוגעניות.

יחסו לישראל

הוא מוביל מדיניות חוץ ניצית. הביע פעמים רבות תמיכה בממשלת ישראל. בשנת 2016 ניסה לקדם הצעה בקונגרס שתוסיף 3.4 מיליארד דולרים לסיוע הביטחוני לישראל^[5]^[6]. כמו כן ב-2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל ביקר בישראל ואמר כי סעודיה אינה מתנגדת להשמדת חמאס^[7], ותקף בחריפות את החלטת ממשל ביידן לעכב משלוחי נשק לישראל^[8].

באוגוסט 2024 הודיע על הנחת הצעת חוק שתראה באיראן אחראית לכל מתקפה באמצעות פרוקסי שלה (בפרט חזבאללה והחות'ים) נגד ארצות הברית וישראל, ותאפשר תגובה צבאית נגדה. כמו כן הניח הצעת חוק שתסמיך את נשיא ארצות הברית להורות על תקיפה צבאית נגד איראן, במידה ותגיע לסף השגת נשק גרעיני. בנאום שבו הודיע על הנחת הצעות חוק אלו, הביע תמיכה בישראל ובסיכולים הממוקדים של פואד שוכר ואסמאעיל הנייה.^[9]

כתגובה לצווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל אמר גרהאם, כי זהו איום ישיר על מדינת ישראל וארצות הברית והוא יקדם סנקציות כנגד מדינות שיאכפו את הצווים: "תצטרכו לבחור בין ה-ICC המושחת לבין אמריקה.. מה שהם עושים בישראל זה לנסות למנוע שואה שנייה. אז לכל בעלת ברית, קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת - אם תנסו לעזור ל-ICC, אנחנו נטיל עליכם סנקציות".^[10]

במרץ 2025 ביקר גרהאם את ההחלטה, שלאחר מכן בוטלה, למנות את אלי שרביט לראש השב"כ. הוא הגדיר את ההחלטה, "מעבר לבעייתי". הביקורת של גרהאם מגיעה על רקע טור דעה שפרסם שרביט בעיתון "כלכליסט", המבקר באופן אישי את טראמפ על מדיניותו בנושא האקלים. לדבריו: "העצה שלי לחבריי הישראלים היא לשנות כיוון ולבצע בדיקת רקע טובה יותר".^[11]

במאי 2025 הצהיר כי הוא לעולם לא יתמוך בהסכם ביטחוני בין ארה"ב לסעודיה, אם לא ייכלל בו מרכיב של נורמליזציה בין סעודיה לישראל. לדבריו: "הנורמליזציה היא מהלך היסטורי שיכול לשים קץ לסכסוך הערבי-ישראלי ולאפשר לאזור לצעוד לעבר האור".^[12]

לינדזי גרהאם

ביוגרפיה

קריירה פוליטית

יחסו לישראל

חיים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on