Remove ads
חברת בית הנבחרים הבריטי, ראש ממשלת בריטניה (2022) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי אליזבת "ליז" טראס (באנגלית: Mary Elizabeth "Liz" Truss; נולדה ב-26 ביולי 1975) היא פוליטיקאית בריטית שכיהנה כראש ממשלת הממלכה המאוחדת ה-56 וכמנהיגת המפלגה השמרנית. היא נבחרה לראשות המפלגה וראשות הממשלה בבחירות פנימיות במפלגתה לאחר התפטרותו של קודמה בתפקיד בוריס ג'ונסון - וכיהנה כראשת הממשלה 45 ימים בלבד, הכהונה הקצרה ביותר בהיסטוריה של בריטניה[1][2].
לידה |
26 ביולי 1975 (בת 49) אוקספורד, אנגליה, הממלכה המאוחדת | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שם מלא | Mary Elizabeth Truss | ||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||
השכלה | אוניברסיטת אוקספורד | ||||||
מפלגה | המפלגה השמרנית | ||||||
בן או בת זוג | Hugh O'Leary (2000–?) | ||||||
www | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
לפני בחירתה לראשות המפלגה ולראשות הממשלה כיהנה בין השאר כלורד צ'נסלור (שרת המשפטים) בקבינט של תרזה מיי, ולאחר מכן כשרת החוץ בקבינט של בוריס ג'ונסון. טראס כיהנה בפרלמנט הבריטי כנציגת מחוז הבחירה דרום-מערב נורפוק (שבמחוז נורפוק) משנת 2010 ועד ל-2024.
מיד בתחילת הקדנציה שלה, הודיע שר האוצר בקבינט של טראס, קוואזי קווארטנג, על תוכנית כלכלית מעוררת מחלוקת, ובמרכזה סבסוד ממשלתי למחירי האנרגיה והקלות מס נרחבות, בעיקר לבעלי הכנסות גבוהות ולתאגידים, על חשבון הגירעון הממשלתי. התכנית התקבלה בחשדנות רבה בשוקי ההון, שהגיבו בנפילה חדה בשער המטבע הבריטי ועלייה חדה בריבית על איגרות החוב של ממשלת בריטניה. התגובה החריפה בשוקי ההון גרמה לשר האוצר קווארטג לסגת מהתכנית כעבור ימים בודדים[3], אך הסערה הפוליטית לא שככה וב-14 באוקטובר 2022 טראס פיטרה אותו מתפקידו. ב-20 באוקטובר 2022, 45 ימים לאחר מינויה לתפקיד, עקב המשבר הפוליטי בממשלתה בעקבות כישלון התכנית הכלכלית, הודיעה על התפטרותה מתפקיד ראש הממשלה. כעבור 5 ימים היא הוחלפה על ידי רישי סונאק.
טראס נולדה באוקספורד שבאנגליה, אביה כיהן כפרופסור למתמטיקה עיונית באוניברסיטת לידס ואמה עבדה כאחות וכמורה. היא למדה בבית ספר יסודי בפייזלי שבסקוטלנד ובתיכון בלידס. ב-1995 סיימה תואר ראשון באוניברסיטת אוקספורד בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה. בתקופת לימודיה עמדה בראש תא הסטודנטים של המפלגה הליברל-דמוקרטית. לאחר הלימודים עבדה ככלכלנית וחשבת.
ב-1996 הצטרפה למפלגה השמרנית, היא התמודדה ללא הצלחה בבחירות לפרלמנט ב-2001 וב-2005. ב-2006 נבחרה לחברה במועצת הרובע המלכותי של גריניץ' בלונדון. בבחירות 2010 נבחרה לראשונה נציגת מחוז דרום מערב נורפוק בפרלמנט הבריטי.
טראס כיהנה ברציפות כנציגת מחוז דרום מערב נורפוק מאז 6 במאי 2010 ועד לבחירות 2024 (בהן הפסידה יותר משני שלישים מהמצביעים ביחס לבחירות 2019). בשנים 2011–2012 הייתה חברה בוועדת המשפטים של הבית.
בשנותיה הראשונות כחברת בית הנבחרים פעלה טראס להשארת בסיס מטוסי הפאנאוויה טורנדו בבסיס חיל האוויר המלכותי מרהאם, שנמצא בגבולות המחוז שהיא מייצגת.[4]
באוקטובר 2011 ייסדה טראס את "קבוצת היוזמה החופשית" (Free Enterprise Group) בבית הנבחרים, שבה תמכו כ-40 נציגים שמרנים.[5] היא כתבה במשותף עם ארבעה מחברי הקבוצה (פריטי פאטל, דומיניק ראב, כריס סקימור וקוואזי קווארטנג) את הספר After the Coalition, שראה אור באותה שנה. הם טענו שעקרונות שמרניים הם הכרחיים להצלחה הכלכלית של המדינה. בספטמבר 2012 התפרסם הספר של אותם חמישה פוליטיקאים, Britannia Unchained: Global Lessons for Growth and Prosperity. הספר כולל ביקורת על מצבה הכלכלי המתדרדר של בריטניה.
בספטמבר 2012 מונתה טראס לסגנית שר במשרד החינוך בממשלתו של דייוויד קמרון. היא הדגישה את החשיבות של לימודי מתמטיקה וניסתה לקדם שינויים בתחום זה. בנוסף, היא הציעה לשנות את הכללים שמסדירים מסגרות חינוך לילדים צעירים ולהגדיל את היחס המקסימלי המותר בין מספר הילדים למספר המבוגרים במסגרות אלה. התוכנית ספגה ביקורת ולא מומשה.
ביולי 2014 מונתה לשרת הסביבה, מזון וענייני הכפר בקבינט של דייוויד קמרון. בעקבות זאת היא הייתה גם לחברה במועצה המלכותית. בניגוד לקודמה בתפקיד, הכריזה טראס שהיא מאמינה כי קיימים שינויי אקלים ושבני האדם אחראים להם.[6]
לאחר התפטרותו של קמרון ובחירתה של תרזה מיי לראש הממשלה, מונתה טראס ללורד צ'נסלור (שרת המשפטים) בקבינט שלה. לאחר הבחירות הכלליות בבריטניה 2017 הועברה מתפקידה ומונתה למזכירה הראשית במשרד האוצר (התפקיד השני במעלה במשרד זה). ביולי 2019 מונתה לשרה למסחר בינלאומי בקבינט של בוריס ג'ונסון.
בספטמבר 2021 מונתה לשרת החוץ ובנוסף לשרה לענייני נשים ושוויון הזדמנויות.
בריטניה לא הייתה מרוצה מהסדרי הברקזיט בצפון אירלנד (הידועים בשם פרוטוקול צפון אירלנד), אף על פי שהייתה חתומה עליהם. הפרוטוקול, במטרה למנוע גבול קשיח בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית, יצר גבול פנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד. בריטניה ניסתה להגיע להסדר חדש, וכדי ללחוץ על האיחוד התחילה לפני מספר חודשים, בהובלת טראס, להוביל חקיקה שתשנה את ההסדר באופן חד-צדדי.[7]
לאחר פרישתו של בוריס ג'ונסון ביולי 2022, התמודדה במרוץ להחלפתו כמנהיג המפלגה וכראש הממשלה הבא. ב-5 בספטמבר 2022 גברה על רישי סונאק ונבחרה.
טראס מונתה על ידי המלכה בטירת בלמורל בניגוד למסורת,[8] משום שמצבה הבריאותי של המלכה (המלכה מתה יומיים לאחר מכן[9]) לא איפשר לה להגיע ללונדון. זאת, לראשונה מאז 1908, אז אסקווית' מונה לתפקידו בביאריץ שבצרפת לאחר שהמלך אדוארד השביעי סירב לחזור ללונדון מפאת בריאותו.[10][11]
עם היכנסה לתפקיד, בריטניה התמודדה עם עליה במחירי האנרגיה ואינפלציה, שנגרמו בעיקר עקב השלכות מגפת הקורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה.[12] בנק אנגליה הזהיר ממיתון. הוצגה תוכנית לסבסוד מחירי האנרגיה[13] וגם תוכנית להורדת מיסים. בחריגה מהמדיניות הכלכלית של בוריס ג'ונסון, בוטלו התוכניות להעלות מיסים כדי לשלם עבור שירותים ציבוריים, במטרה להגביר את הצמיחה הכלכלית.[14] לאחר הצגת התוכנית, השווקים הפיננסיים סערו.[15][16][17] בנק אנגליה הכריז על רכישה של אג"ח ארוכות טווח כדי למנוע התרסקות של המערכת הפיננסית הבריטית – ובתוכה קרנות הפנסיה – ועצר נפילה קשה בשווקים.[18] הורדת מס לעשירים בוטלה בשל ביקורת.[19][20] מאוחר יותר, טראס פיטרה את שר האוצר[21] ושינתה שוב את התוכנית הכלכלית.[22][23] השר החדש ביטל כמעט את כל קיצוצי המס בתוכנית.[24]
ב-20 באוקטובר 2022, 45 ימים לאחר מינויה לתפקיד, עקב המשבר הפוליטי בממשלתה, ובעקבות תוכנית כלכלית שלא צלחה, הודיעה על התפטרותה מתפקיד מנהיגת המפלגה השמרנית ומראשות הממשלה, וכעבור חמישה ימים היא הוחלפה על ידי רישי סונאק. הייתה לה הכהונה הקצרה ביותר בתפקיד ראש ממשלת הממלכה המאוחדת.[1][2]
בבחירות הכלליות שנערכו ב-4 ביולי 2024 לא הצליחה טראס להיבחר לכהונה נוספת[25].
טראס נשואה ליו אולירי, ואם לשתי בנות.
טראס גדלה במשפחה מהשמאל הפוליטי, ובנעוריה השתתפה בהפגנות נגד מרגרט תאצ'ר ובהמשך הצטרפה למפלגה הליברל-דמוקרטית. שם, היא תמכה בביטול המלוכה. רק במהלך לימודיה האקדמיים היא פנתה ימינה בעמדותיה והצטרפה למפלגה השמרנית, מטעמה גם רצה לפרלמנט בבחירות של 2001 ו-2005, אבל רק ב-2010 הצליחה לנצח. ב-2016, אז שרת הסביבה והחקלאות בממשלת דייוויד קמרון, היא תמכה בהישארות באיחוד האירופי.[7] מאז משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי (2016), טראס תמכה בעזיבת האיחוד האירופי. ב-2017, היא אמרה שאם יתקיים משאל עם נוסף, היא תצביע בעד, ואמרה: "האמנתי שיהיו בעיות כלכליות מסיביות אבל אלה לא התממשו וראיתי גם את ההזדמנויות."[26] בבחירות לראשות המפלגה השמרנית ב-2022, אמרה טראס על התנגדותה לברקזיט כי "טעיתי ואני מוכנה להודות שטעיתי".[27]
היא ייסדה את קבוצת הפרלמנטים השמרנית החופשית, אוסף של חברי פרלמנט התומכים בשוק חופשי ושואפים לכלכלה יזמית יותר ולפחות חוקי עבודה.[28][29]
בנאומה הראשון כראשת ממשלה הדגישה טראס כי בריטניה תעמוד באתגרים הפנימיים והגלובליים הודות למחויבות אנשיה לחירות, יזמות והגינות. טראס הבטיחה שתחת מנהיגותה בריטניה תהפוך למדינה בה נהנים ממשכורות גבוהות, מרחובות בטוחים ומהזדמנויות בכל מקום לכל אחד. במדיניות חוץ טראס הבטיחה לתמוך בחירות ובדמוקרטיה, שכן “איננו יכולים להיות בטוחים בבית ללא ביטחון מחוצה לו”.[30]
טראס נחשבת לפרו-ישראלית. היא תומכת בישראל ומתנגדת ל-BDS ולאנטישמיות. בקמפיין הבחירות שלה אמרה שתשקול להעביר את שגרירות בריטניה בישראל לירושלים וגם לאחר שנבחרה לתפקיד זה בעת פגישתה עם ראש ממשלת ישראל, יאיר לפיד.[31][32]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.