Loading AI tools
מין של יונק ממשפחת הסמוריים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוטרה אירופית או לוטרה מצויה (שם מדעי: Lutra lutra) המוכרת גם בשם לוטרת הנהר, היא מין לוטרה ממשפחת הסמוריים החיה באגמים ונהרות שונים באירופה, אסיה, המזרח התיכון וגם בישראל.
| ערך ללא מקורות | |
 לוטרה אירופית | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | סמוריים |
| סוג: | לוטרה מצויה |
| מין: | לוטרה אירופית |
| שם מדעי | |
 Lutra lutraליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
גופה של הלוטרה מוארך וגלילי, אורכו 55–85 ס"מ.[2] הזנב גדול יחסית, 30–60 ס"מ אורכו, חלקו האחורי שטוח מעט, והוא עבה ושרירי ביותר. משקלה של הלוטרה 5–16.5 ק"ג. הפרווה חומה כהה, בקיץ מעט יותר בהירה מאשר בחורף. הגחון בהיר יותר. הגורים נולדים כשהם עיוורים וחסרי שיניים, פרוותם חומה כהה עד שחורה.
מזונה של הלוטרה כולל בעיקר דגים ומינים אחרים החיים במים.[3] לעיתים רחוקות, טורפת הלוטרה גם בעלי חיים יבשתיים.
גופה של הלוטרה מותאם ביותר לחיים במים, יתרון שעזר לה להמשיך ולהתקיים גם באזורים בהם כבר לא חיים סוגים אחרים בני משפחת הסמוריים, ואף לא טורפים דומים אחרים. ראשה של הלוטרה משוטח מעט, והעיניים והנחיריים שלה ממוקמות בגובה הראש. הדבר מאפשר ללוטרה להביט מתוך המים או לנשום, מבלי לחשוף חלק ניכר מגופה. התאמה זו לחיים במים, אופיינית גם לסוגים אחרים לגמרי הגרים בסביבה דומה – צפרדעים, היפופוטמים, תנינים ועוד. פתחי אוזניה ונחיריה של הלוטרה מותאמים אף הם בצורה מושלמת לתנאי סביבת המגורים – בשעה שהלוטרה נכנסת למים, הם נאטמים על ידי מכסים מיוחדים.
עיניה של הלוטרה מותאמות להשתברות קרני האור במים. השריר המכווץ את קשתית עינה, דוחף אותה גם כלפי חוץ – דבר המאפשר לה לראות היטב גם בתוך המים. תכונה זו של העין, אופיינית אף היא לבעלי חיים שוכני מים, ביניהם ידועים הקורמורן וכלב הים. בנוסף, מצוידת הלוטרה בזיפים ארוכים סביב אפה, המאפשרים לה לחוש תנועות קלות ביותר בתוך מים אפילו בחשיכה.
פרוותה של הלוטרה עשויה משתי שכבות: העליונה עשויה זיפים ארוכים וקשים המגינים על גופה של הלוטרה מחבלות, ואילו התחתונה מורכבת משערות צמריות ורכות השומרות על חום גופה.[2] השערות החיצוניות מתכסות תדיר בשומן המופרש מבלוטות מיוחדות, וכאשר הלוטרה שוחה, הופכת שכבת השערות החיצוניות לשכבה צפופה, חלקה ואטומה – מה שמפחית את החיכוך ועוזר ללוטרה לשמור על חום יציב. ריאותיה של הלוטרה מתאימות במיוחד לצלילות ארוכות; מדידות שנעשו בטבע מראות כי אורכה של צלילה ממוצעת הוא כשלוש דקות, אך לעיתים עשויה הלוטרה שלא לעלות אל פני המים משך שבע דקות ואף יותר, בעומק של כ-10 מטרים.
אצבעות רגליה של הלוטרה מחוברות בקרום שחייה.[3] הלוטרה שוחה על פני המים בעזרת רגליה בלבד, כשרק קצה ראשה, חלק מגבה וקצה זנבה בולטים מעליהם, ואילו בתוך המים, במהירות גבוהה, מותחת הלוטרה את גופה ושוחה בעזרת תנועות גליות של הגוף והזנב, בדומה לשחייתו של דולפין. זנבה הארוך והכבד, מאפשר ללוטרה לבצע סיבובים חדים תוך כדי שחייה, והיא מסוגלת להסתובב לאחור תוך כדי שחייה מהירה, כך שרדיוס הסיבוב קטן מאורך גופה. על אף שהלוטרה היא חיית מים מובהקת, היא יכולה לרוץ על היבשה במהירות רבה, ואף לטפס על עצים או מכשולים.
הלוטרה מצויה ברוב חלקי אירופה, אסיה ובצפון אפריקה, כולל בישראל. בכל מקומות חיותה, ניצודה הלוטרה בכמויות רבות, לצורך שימוש בפרוותה המשובחת.[2] הציידים הצדיקו את מעשיהם בכך שהלוטרה טורפת דגים, ובכך פוגעת בפרנסת הדייגים. מחקרים שנערכו בשנים 1946–1950 על ידי ג. אלם וא.ב. וורתינגטון הראו כי לא זו בלבד שאין הלוטרה מזיקה לדגה, אלא שהעובדה כי הלוטרה צדה צפרדעים וצלופחים הטורפים דגיגים והעובדה כי היא טורפת בעיקר דגים חלשים, מסייעות לאוכלוסיית הדגים להתרבות, ועם זאת מגבילות את מספר הדגים ומשפרות את בריאותם הכללית.
בשנים האחרונות, עם התגברות המודעות לפיקוח על הצייד, לשימור בעלי החיים ולמניעת זיהום המים, שבה הלוטרה אט אט גם למקומות שיש בהם פעילות אינטנסיבית של האדם.[2]
בישראל הלוטרה הייתה מצויה בעבר באגן הירדן ובנחלי מישור החוף עד נחל שורק בדרום. בשל זיהום המים ובשל ציד הצטמצם מקום מחייתה וכיום מצויה רק באגן הירדן, בעמק החולה ובעמק זבולון. היא נמצאת בסכנת הכחדה חמורה.
נכון ל-2021, אוכלוסיית הלוטרות בישראל נמצאת בסכנת היכחדות חמורה, ונותרו ממנה רק 100 פרטים.[4]
.jpg)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
