להקת פיקוד הצפון היא להקה צבאית ישראלית שפועלת במסגרת פיקוד הצפון. בשנות השישים והשבעים הייתה הלהקה מהמצליחות שבלהקות הצבאיות, ורבים משיריה היו ללהיטים.
 | |
| להקת פיקוד צפון בתוכניתם הראשונה "גלגוליו של מוישה ונטילטור" משנת 1955. יעקב בודו כורע על ברכיו משמאל. | |
| פיקוד | פיקוד צפון |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1954–1978 (כ־24 שנים) |
| תוכניות | 25 |
| התוכנית הראשונה | מוישה ונטילטור (1955) |
| התוכנית האחרונה | בואו נאמין (2008) |
| תקליטים | 16 |
| להקות משנה |
צוות הווי פיקוד צפון, |
היסטוריה
הקמת הלהקה ושנותיה הראשונות
להקת פיקוד הצפון הייתה הלהקה הפיקודית האחרונה שהוקמה, לאחר להקת פיקוד הדרום ולהקת פיקוד המרכז. הלהקה נוסדה בסוף שנת 1954 מאיחוד של שני גופים: הראשון היה קבוצת שחקנים מלהקת פיקוד הדרום, ביניהם יעקב בודו, שעברו לפיקוד הצפון לאחר פירוק הלהקה, והשני חברי להקת גולני שסופחו לצפון עקב בעיות ארגון ותקציב. בין חברי הקבוצה השנייה היו צדוק סביר ואסתר נהרי.[1]
תוכניתה הראשונה של הלהקה, "גלגוליו של מוישה ונטילטור" הועלתה במאי 1955 נכתבה ובוימה על ידי יעקב מגבלות, (הבמאי הראשון של להקת פיקוד דרום אשר כתב ואף ביים את ההצגה הראשונה בפיקוד דרום - "קזבלנקה עולה בדרגה"). את הדמות הראשית במוישה וינטלטור גילם יעקב בודו וההצגה הצליחה מאוד ואף המשיכה והועלתה בתיאטראות נוספים בשנים הבאות בכיכובו של יעקב בודו .[1] התוכנית הייתה במתכונת עלילתית, וכללה שלושה שירים בלבד.[1] בין חברי התוכנית הראשונה היו גם אביבה מרקס, אברהם דוד, אברהם פלטה, חנה אהרוני[דרוש מקור], מירי מגנוס, משה רון, פנינה זהרוני והאקורדיוניסט אוסקר סלדק.[2]
שלוש התוכניות הבאות של הלהקה הועלו כולן בשנת 1956, ולא זכו להצלחה גדולה. התוכנית השנייה, מצפון תפתח הטובה, עלתה בינואר 1956.[3] במקום הצגה מרכזית בדומה לתוכנית הראשונה, הוצגו בתוכנית זו מערכונים קצרים, לצד שירים חדשים.[1] השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שיר הצנחנים" (חיים חפר/אוסקר סלדק) שנכתב לכבוד חטיבת הצנחנים. לתוכנית היו שותפים גם יעקב בודו, משה רון, ויהודית סופר.[3] שתי התוכניות הבאות היו ש...ש...שתוק שהועלתה במאי,[4] ועל דא ועל הא שהועלתה באוקטובר.[5] בתוכנית זו הצטרף ללהקה השחקן שי דנון.
תוכניתה החמישית של הלהקה נקראה פגע וברח, והיא הועלתה בשנת 1957.[6] לראשונה כללה התוכנית מספר גדול של שירים, עשרה, כשהמפורסם שבהם הוא "על ראש הג'ינג'י" של (דן אלמגור/מאיר נוי).[1] בין משתתפי התוכנית היו איתמר ישראל, לוליק (אברהם לוי), משה רון ושמואל זוהר.[6]
פעילות בין 1958 ל 1967 להצלחתה הבאה זכתה להקת פיקוד צפון בשנת 1958, כשהעלתה את תוכניתה השישית, נעלה צפונה.[7] גורם עיקרי להצלחה היה שני הכותבים הראשיים של שירי התוכנית, נעמי שמר ויוחנן זראי.[7] שמר כתבה והלחינה את "נעלה צפונה" ואת "בגלל מסמר", שהיה ללהיט גדול. שיר מפורסם נוסף בתוכנית היה "השריונים יצאו" (חיים חפר/יוחנן זראי). השיר יועד במקור ללהקת גייסות השריון, אך כיוון שתוכניתה טרם הייתה מוכנה, הוא הועבר ללהקת פיקוד צפון, אשר חיפשה שיר סולו ללוליק.[7] בנוסף ללוליק, איתמר ישראל ושמואל זוהר שנשארו מהתוכנית הקודמת, הצטרפו למחזור זה גם בני ברמן, אבי רוזמרין, אמיתי אגמון, לאה הופמן, מרים ליגנר וראובן פאר.[8]
תוכניתה השביעית של הלהקה, מחיל אל חיל שהועלתה בשנת 1959, לא זכתה להצלחה גדולה כמו קודמתה. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שתי אחיות" (יחיאל מוהר/מאיר נוי). ללוליק ואמיתי אגמון הצטרפו שלמה וינר, דרורה רופא, חנה פרומן, שי בורשטיין, יפה זהבי ותמר סטינג.[9]
התוכנית הבאה, קר וחם בצפון משנת 1960 זכתה להצלחה גדולה יותר, בעיקר בזכות השירים "זמר לגדעון" ו"פגשתיך בשדה תלתן" שכתבה נעמי שמר. כעבור שנה הועלתה התוכנית התשיעית, הנשק הסודי, ממנה זכור בעיקר השיר "יעל" (דן אלמגור/אמיתי נאמן), שנכתב לפי הסיפור המקראי של יעל אשת חבר הקיני וסיסרא. מהתוכנית העשירית, טרמפ לצפון שהועלתה במאי 1962, התפרסם השיר "ללכת" (יחיאל מוהר/מאיר נוי). בין חברי הלהקה שהעלו את התוכנית היו אתי גרוטס, נירה רבינוביץ', חנה לוי, כוכבה הררי, נורית אילן, בלהה חורגל ומולי שפירא.[10]
החל משנת 1963 חל שינוי ניכר בכיוון המוזיקלי של הלהקה, שהתבטא בעיקר בהכנסת כלי נגינה חדשים; לצד האקורדיון הישן, הוכנסו בהדרגה גם כלים נוספים, כגיטרה, חצוצרה, סקסופון ותופים.[11] שינוי זה בלט לראשונה בתוכנית ידיים למעלה שהועלתה בשנת 1963. בשיר "לוס פיקודוס צפונס" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) היה יעקב ונטורה (קובי אשרת) מהראשונים בלהקות הצבאיות שניגן על גיטרה חשמלית.[12] השיר, בסולו של גדי ציגלמן (יגיל), היה פרודיה על השפעת המוזיקה הדרום אמריקאית. שירים מוכרים נוספים מאותה תוכנית היו "כוכב הצפון" (דידי מנוסי/יוחנן זראי) עם סולו של דני בן ישראל, "זהירות בונים" (נעמי שמר) ו"שיר לחיילת" (דידי מנוסי/נורית הירש). בתוכנית השתתפו גם נירה רבינוביץ', אלישבע אשל ואריה פלדמן.[13]
התוכנית ה-12 של הלהקה, תן חיוך, הועלתה בשנת 1964.[14] בין שיריה היו "שיר המאמצות" (יחיאל מוהר/דובי זלצר) ו"נר בחלונך" (דידי מנוסי/גדעון פיפר וקובי אשרת), בסולו של דני בן-ישראל. מהתוכנית הבאה, כל הכבוד שהועלתה גם היא בשנת 1964,[15] זכור בעיקר שיר הנושא, "לכל זוגות האוהבים" (יוסי גמזו/אריה לבנון). בתוכנית זו השתתפו משה יעקובוביץ' (מוצי אביב) ויהודה ברקוביץ' (ברקן).
תוכניתה ה-14 של הלהקה, שמח בצפון, הועלתה בשנת 1967, עוד לפני מלחמת ששת הימים.[12] למוצי אביב ויהודה ברקן הצטרפו בתוכנית דוד ברגר (דודו דותן) ואריה מוסקונה, וזכורים ממנה השירים "כנרת אחרת" של (יעקב שרת/משה וילנסקי) ו"שלושה חיילים" (חיים חפר/אלונה טוראל).
תקופת הזוהר
האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים הביאה למדיניות חדשה בצה"ל, של הענקת משאבים רבים יותר ללהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון. הדבר התבטא בהפקות גדולות יותר, הגדלת מספר חברי הלהקה, ואמצעים חדשים ככלי נגינה ואמצעי הגברה. התוצאה הייתה תקופתה המוצלחת ביותר של הלהקה, שהגיעה באותה עת לרמתן של שאר הלהקות הצבאיות.[16]
גורם נוסף להצלחה באותן שנים היה אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר. אלעזר, שראה בחשיבותה הגדולה של להקה צבאית, היה מעורב ישירות בהכנות להופעות ובתכנים, ודאג לתנאי השירות של חברי הלהקה. הוא אף גייס בעצמו ללהקה את יגאל בשן ואת עדנה לב, שכבר היו זמרים מוכרים בקרב הציבור הרחב.[16]
ביטויו הראשון של המהפך היה בשנת 1968, עם העלאת התוכנית המצליחה על הרמה. התוכנית כללה שירים רבים שעסקו ברמת הגולן ובקרבות בצפון הארץ, כ"נגמרה המלחמה" (ארנון בן-נחום/דני ליטני), "וחרב אין ביד דוד" (שמואל א'/דרורה חבקין), "עמק דותן" (דליה רביקוביץ'/שמעון ישראלי), "תל פאחר" (דרורה חבקין/דני ליטני) ו"הקרב לא נגמר" (דרורה חבקין). אך מעל כולם בלט השיר "מלכות החרמון" (יובב כץ/אפי נצר), להיט גדול ששר מוצי אביב. השיר הוביל במשך שבועות רבים את מצעדי הפזמונים, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל. פרט למוצי אביב היו חברים בתוכנית גם אריה מוסקונה, דודו דותן, אברהם צמח, ברטה רחמים, דוד פרי, יוסי זמורה, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), ראובן ברצ'י, ראובן שנער, רון אריסון, שלומית סיגל, שרה גנץ ותמר וקסנר.[17]
תוכניתה ה-16 של הלהקה, קצת מזה וקצת מזה, הועלתה בשנת 1969. השיר הבולט ביותר בתוכנית היה "אם תשוב" (יורם טהרלב/אפי נצר) ששרה עדנה לב. שיר בולט נוסף היה "האהבה היא פרח" (לאה נאור/נורית הירש). פרט ללב השתתפו בתוכנית גם דודו דותן, דובי גנדלמן (גל), אברהם צמח, איתן גרסטנר, איתן סלונים, בני ליכטנפלד, גידי זר, ברטה רחמים, דוד פרי, דורית תמיר, יהודית כץ, יוסף ברטמן (יוסי ברק), לאה דזלושיצקי, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), צבי ליכטר, ראובן ברצ'י, שושנה מנדלסון ושלומית סיגל.[18]
לתוכנית ה-17, מהצפון באהבה משנת 1970, הצטרף ללהקה אחד מכוכביה הגדולים ביותר, יגאל בשארי (בשן). בשן הביא עמו ללהקה את השיר "לצפון באהבה" (דודו ברק/נורית הירש), ששר במקור לבדו בתחילת שירותו, עת הופיע כזמר סולן.[19] בשן שר סולו גם בשירים "הנבל" (יורם טהרלב/משה וילנסקי) ו"מתנה מן הים" (אהוד מנור/נורית הירש). שיר נוסף שכתבו מנור והירש לתוכנית הוא "רגע לפני", ששרה עדנה לב. שירים נוספים בתוכנית היו "האישה האידיאלית" (דידי מנוסי/פולדי שצמן), "הגליליות" (יחיאל מוהר/פולדי שצמן), "לילה בירושלים המזרחית" (יובב כץ/יאיר קלינגר), "למה לך מנגו" (שולמית לפיד/דרורה חבקין), "מיכל ומיכאל" (נתן אלתרמן/רפי בן-משה), "סיביר שלנו" (איתן חביב/דרורה חבקין), "פתחו את כל החלונות" (איתן פרץ/דב נצר), "ציפור הגשם" (תרצה אתר/נורית הירש) ו"תמיד אותם" (תרצה אתר/אמיתי נאמן). פרט ליגאל בשן ולעדנה לב השתתפו בתוכנית גם דדי בן-עמי, דודו דותן (מפקד הלהקה), אירית בן-בנימין (דותן), איתן גרסטנר, בני ליכטנפלד, דובי גל, דוד רוזנטל, דורית תמיר, יהודית כץ, יוסי ברק, נירה וייסמן, עפרה גולן, פאול רוט, שרה פוריה-פינגרר וצבי ליכטר.[20]
יגאל בשן היה הכוכב גם בתוכנית ה-18, חייך לעולם משנת 1971. הלהיט הגדול של התוכנית היה "מתוק מתוק" (אילן גולדהירש/אילן מוכיח). השיר נכתב לפי בקשתו של בשן, שפנה אל מוכיח, מנהלה המוזיקלי של התוכנית, בבקשה לכתוב שיר בסגנונה של אריתה פרנקלין.[21] השיר זכה להצלחה גדולה, ונבחר כ"שיר השנה" במצעדי הפזמונים השנתיים של קול ישראל ושל גלי צה"ל.[22] שיר מוכר נוסף בתוכנית היה "סיירת אגוז" (דודו ברק/אפי נצר). בין חברי התוכנית היו גם זמירה אדם, נחמה שוטן, נירה וייסמן, אוהד נהרין, יוסי ברק, מיקי גורביץ', סמדר ברנר ועירית דותן.[23]
תוכניתה ה-19 של הלהקה נקראה רוח צפון והועלתה בשנת 1972. אף על פי שהשתתפו בה אמנים מפורסמים כשרי צוריאל ואוהד נהרין, לא זכתה התוכנית להצלחה גדולה, בעיקר מפני שהייתה חסרת להיטים.[19] בתוכנית השתתפו גם אייל ברטונוב ומיקי גורביץ'.[24] השיר היחיד בתוכנית שזכה להצלחה יחסית היה "דיינו" (תלמה אליגון-רוז/דרורה חבקין).
לאחר רוח צפון ניכרה ירידה בפופולריות הלהקה, שלא הצליחה לשחזר את הצלחתה לאחר מלחמת ששת הימים. שני גורמים עיקריים לכך היו מלחמת יום הכיפורים, והתנגדותו של רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון, לפעילות הלהקה.[25]
תוכניתה ה-20 של הלהקה, הי צפונה, הועלתה בשנת 1973, שבוע לפני פרוץ המלחמה.[25] בין משתתפיה היו יוסי ברק (ברוקס), אוהד נהרין, אייל ברטונוב, דני כץ וחני ליבנה.[26] המלחמה שיבשה את פעילות הלהקה, והתוכנית ירדה במהרה. שמואל וילוז'ני, חבר צוות הווי של פיקוד הצפון, הוזמן על מנת לארגן את הלהקה מחדש. הלהקה פוצלה לצוותי הווי, אחד מהם, בבימויו של גברי לוי, העלה תוכנית חדשה, שהורכבה מקטעים שונים, רובם מאולתרים בכיכובה של הזמרת מיכל וול. ההרכב הקליט את השיר "אל תתנו לו", שיצא ע"ג תקליט שדרים. לאחר המלחמה נוצר מחסור בכוח אדם, מכיוון שהחיילים בעלי הכושר הקרבי הופנו ליחידות הלוחמות. כך צומצמה פעילות הלהקה באופן ניכר.[25]
"בלילה על הדשא"
התוכנית האחרונה של הלהקה, בלילה על הדשא משנת 1977 הושפעה מיחסו של רפאל איתן, שלא הכיר בחשיבות הלהקות הצבאיות. על מנת להמשיך בפעילות סדירה לנוכח התנגדותו של איתן גובשה מדיניות של הטעיה. שם הלהקה בתוכנית האחרונה שונה ל"חבורת הזמר של פיקוד הצפון", והיא העלתה שתי תוכניות במקביל: תוכנית רגילה בשם בלילה על הדשא, ותוכנית שירה בציבור של שירי ארץ-ישראל. איתן לא ידע במשך זמן רב על התוכנית הראשית, והאמין כי הלהקה פועלת במסגרת התוכנית השנייה בלבד.[27]
דווקא תוכניתה האחרונה של הלהקה הייתה מהמצליחות ביותר שהעלתה. השיר "בלילה על הדשא" היה להיט גדול, והגיע למקום השני במצעד השנתי העברי 1977 של קול ישראל.[27] כותבת השיר, אסתר ניצב, בת קיבוץ בית זרע כתבה אותו כשיר זיכרון לבן כיתתה, שלמה ארד, שאהב לארגן ערבי שירה ונפל בהתרסקות ההרקולס בג'בל חלאל בשנת 1975.[27] את השיר הלחין יאיר רוזנבלום שהלחין ועיבד לתוכנית את כל השירים בהם "בוא איתי אל הגליל" ו"שני דרורים", שניהם למילים של אהוד מנור. כמו כן כללה התוכנית גרסת כיסוי לשירו של חנן יובל "גשם אחרון" (אהוד מנור/יאיר רוזנבלום) עם סולו של חברת הלהקה ורדה נגה. בין חברי התוכנית היו גם ורדה גורן, אילן טל, יורם צדוק ויעל חובב.[28]
ב-1978 הורה הרמטכ"ל איתן לפרק את הלהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון, שסיימה את פעילותה.[29]
פעילות מחודשת בשנות השמונים
באמצע שנות השמונים חידשו מספר להקות צבאיות את פעילותן, ובהן להקת פיקוד הצפון, שהעלתה את התוכנית קום והתהלך בארץ. החזרות לתוכנית התחילו בסוף שנת 1983, והצגת הבכורה התקיימה בתחילת 1984.[30] שני הלהיטים הגדולים ביותר בתוכנית היו "קום והתהלך בארץ" (יורם טהרלב/יאיר קלינגר) ששר יהודה אליאס ו"עוד לא תמו כל פלאייך" (יורם טהרלב/רמי קלינשטיין) ששרה יסמין גמליאל.
בשנת 1986 הועלתה התוכנית בוא עכשיו, ומתוכה התפרסם השיר "כד הקמח", שכתבה והלחינה נעמי שמר בעקבות הבצורת באותה שנה. בין חברי התוכנית היו דני שטג, משה בן-בסט, רפי ויינשטוק, מיכל נחמן (צפיר), מירי טננבוים (נבו) ושירה פרבר.[31]
עד לשנת 1990 העלתה הלהקה מספר תוכניות נוספות, שכללו בעיקר גרסאות כיסוי לשירים ישנים. העדפתו של הקהל את השירים הישנים וחוסר הצלחת תקליטי הלהקה בשוק האזרחי הביאו לירידה בפופולריות הלהקה, עד פירוקה.[32]
פעילות בשנות התשעים
בשנת 1990 חודשה פעילות הלהקה עם התוכנית "חולה על הצפון". חברי הלהקה היו ניר פרידמן, סער בדישי, רועי זלינגר, הילה נאור, שירי רייף, שירי פלג חנית ברנר ודרור שגב (מפקד). הנגנים היו נועם רוקח (גיטרה חשמלית), רן שמעוני (תופים), יובל נוב (גיטרה בס), זוהר (בבא) בירגר (קלידים) ואמיל וויסמן (סקסופון). המנהל המוזיקלי היה אורי קריב והבמאי – שוקי ווגנר.
בשנת 2023, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", חידשה הלהקה את השיר "סילבסטר בעזה" אשר נכתב כאשר הלהקה הצבאית הוזמנה להופיע ב 31.12.90 במפקדת החטיבה הדרומית בעזה בעיר חאן יונס. בנובמבר 2023 השיר הוקלט מחדש, על ידי חברי מחזור 1990.
הלהקה כיום
כיום להקת פיקוד הצפון מורכבת ממספר חברים הפועלים בהרכב אחד. המפיק והמנהל המוזיקלי הוא נועם זלטין. את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי). פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל, טקסים, ערבי גדוד וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.
זמרי הלהקה: רון וקנין, הראל לוגסי, רעות ליבי נפתלי, ספיר מעיין.
סאונדמן: אור כהן
תוכניות הלהקה
- מוישה ונטילטור - 1955
- מצפון תפתח הטובה - 1956
- ש... ש... שתוק - 1956
- על דא ועל הא - 1956
- פגע וברח - 1957
- נעלה צפונה - 1958
- מחיל אל חיל - 1959
- קר וחם בצפון - 1960
- הנשק הסודי - 1961
- טרמפ לצפון - 1962
- ידיים למעלה - 1963
- תן חיוך - 1964
- כל הכבוד - 1966
- שמח בצפון - 1967
- על הרמה - 1968
- קצת מזה וקצת מזה - 1969
- מהצפון באהבה - 1970
- חייך לעולם - 1971
- רוח צפון - 1972
- הי צפונה - 1973
- גלי צפון - 1975
- בלילה על הדשא - 1977
- קום והתהלך בארץ - 1984
- בוא עכשיו - 1986
- חולה על הצפון - 1990
- בואו נאמין - 2008
תקליטי הלהקה
- זהירות, נהגת! - שירים מתוך תוכניותיה הראשונה של הלהקה.
- בגלל מסמר - שירים מתוך תוכניתיה השנייה של הלהקה - "נעלה צפונה".
- הנשק הסודי (תקליט שחציו השני כלל שירים של להקת פיקוד המרכז)
- לוס פיקודוס צפונס (4 קטעים מתוך התוכנית ידיים למעלה)
- תן חיוך
- כל הכבוד (4 קטעים מתוך התוכנית)
- שמח בצפון (4 קטעים מתוך התוכנית)
- על הרמה
- קצת מזה וקצת מזה
- מהצפון באהבה
- חייך לעולם
- רוח צפון
- היי צפונה
- אל תתנו לו (סינגל - צוות הווי פיקוד הצפון)
- בלילה על הדשא (חבורת הזמר של פיקוד הצפון)
- קום והתהלך בארץ
- בוא עכשיו
ביבליוגרפיה
- טסלר (2007): שמואליק טסלר, "שירים במדים", הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2007
ראו גם
קישורים חיצוניים
- להקת פיקוד הצפון, באתר שירונט
להקת פיקוד הצפון, באתר Discogs (באנגלית)- להקת פיקוד הצפון, באתר סטריאו ומונו
- להקת פיקוד הצפון, דף שער בספרייה הלאומית
- להקת פיקוד הצפון באתר "שרים במדים"
- על להקת פיקוד הצפון בתוכנית הרדיו "הלהקות חוזרות: שירים במדים - מאוצר הארכיון של רשות השידור" תוכנית מס' 3
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
