לביבה

לביבה (ביידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזאלאך) היא מאכל מטוגן מירקות. בגרסתו הבסיסית מכיל תפוחי אדמה טריים ומרוסקים או מבושלים ומעוכים המטוגנים בשמן רותח.

לביבה

מאכלים
סוג	pancake, מתאבן, מנה על בסיס תפוח אדמה
מטבח	המטבח הבלארוסי, המטבח הפולני, המטבח הצ'כי, המטבח הרוסי, המטבח האוקראיני, המטבח הגרמני
מרכיבים עיקריים	תפוח אדמה, בצל, מלח שולחן, ביצה, קמח, שמן צמחי

צלחת לאטקעס מאוקראינה

לביבות ברוטב רסק תפוחים

המאכל נפוץ בארצות מזרח ומרכז אירופה ומוגדר כמאכל הלאומי של בלארוס. בישראל הוא מוכר כאחד ממאכלי חג החנוכה.

קיימות גם לביבות גזר, קישואים, מנגולד, בטטות, גבינה, תירס ותפוחי עץ. עיסת הלביבות מורכבת ברובה מירקות, בתוספת ביצים, תבלינים ולפעמים פירורי לחם או קמח.

לביבות ירק הן לרוב מלוחות, אם כי קיימות גרסאות מתוקות בהן הן זרויות סוכר. יש המגישים לביבות כשעליהן שמנת חמוצה או ריבה.

מקור השם "לביבה"

הלביבה הוא שם עתיק למדי למאכל שככל הנראה שונה מהמאכל כיום. בספר שמואל ב', פרק י"ג מתוארת לביבה העשויה מבצק - את הלביבה הכינה תמר, בתו של המלך דוד, לאמנון, אחיה למחצה.

"וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא-נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה, מִיָּדָהּ...וַתֵּלֶךְ תָּמָר, בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ. וְהוּא שֹכֵב; וַתִּקַּח אֶת-הַבָּצֵק ותלוש וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּל אֶת-הַלְּבִבוֹת".

רש"י מתאר את הלביבות הללו כ"סולת מורבכת במים רותחין תחילה, ואחר כך בשמן".

באידיליה "לביבות" משתמש שאול טשרניחובסקי במילה העברית לתיאור כיסוני בצק ממולאים גבינה - קרעפלאך^[1], ובשיר "מעשה בלביבות" משמשת המילה לתיאור מאכל שנעשה מקמח, שמן וסוכר^[2].

נראה כי הכינוי נקשר ל"לאַטקעס" האידי רק בתקופה מאוחרת יחסית.

תפוצה

המאכל נפוץ בארצות מזרח ומרכז אירופה - לוקסמבורג, לטביה, גרמניה, ליטא, יהדות אשכנז, שווייץ (כרושטי), אוסטריה, בלארוס (שם היא מוגדרת כמאכל הלאומי), אוקראינה, פולין, הונגריה, סלובקיה, פרוסיה וצ'כיה. מאכלים דומים מכינים גם במטבחים אחרים, כמו המטבח העיראקי (למשל, עארוק) המטבח ההודי, והמטבח הקוריאני (למשל פאג'ון).

באוקראינה, בלארוס ורוסיה מכנים לביבות תפוחי אדמה "דרוני" או "דרניקי" (באוקראינית: деруни, ברוסית: драники ובבלארוסית: дранікі) בגרמניה הן מכונות "רייבקוכן", או "קרטופלפופר", ואוכלים אותן כמנה מלוחה, או כמנה מתוקה עם רוטב תפוחי עץ וקינמון, ומקובל מאוד להגיש אותן בשווקים ובחגים בעונה הקרה.

לביבות בחגי ישראל

לביבות תפוחי-אדמה לחנוכה

בחנוכה

בחג החנוכה מקובל לאכול לביבות כחלק מהמנהג לאכול מאכלים מטוגנים בשמן לזכר נס פך השמן^[3]. לביבות של חנוכה עשויות בדרך כלל מתפוחי אדמה. קיימים מתכונים שונים להכנת לביבות, בחלקם תפוחי אדמה ובצל מרוסקים, מעורבים בביצים וקמח ומטוגנים בשמן רותח. באחרים תפוחי האדמה מבושלים, נמעכים למחית ואחר כך מעורבים עם מרכיבים נוספים ומטוגנים. לעיתים נהוג להגיש את הלביבות כשלהן נילווה רוטב רסק תפוחים.

גרסאות מקבילות ללביבות אלו קיימות למשל במאכל עממי גרמני, המכונה קארטופֶלפוּפר (Kartoffelpuffer) או רַייבֶּקוּכן (Reibekuchen); במאכל הלוקסמבורגי המסורתי גרומפרקישלשן Gromperekichelchen); במאכל השווייצרי "רושטי" (Rosti); במאכל הספרדי "טורטייה דה פטאטה" (Tortilla de Patata), ועוד^[4].

בפסח

בשל המגוון המוגבל למדי של המאכלים הכשרים לפסח, הפכו הלביבות למאכל פופולרי מאוד בחג ולחלק מההווי שלו. בשל הימנעות מחמץ, לביבות הפסח כדוגמת הכרמזלך אינן מכילות קמח, ועשויות להכיל תחליף כשר לפסח כגון קמח תפוחי אדמה או קמח מצה.

• 
  לביבת ירקות
• 
  לביבות סרפד ודוחן
• 
  לביבות תירס אינדונזיות

ראו גם

• סופגנייה
• האש בראונס
• רושטי
• פולמוס לביבה – אוזן המן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לביבה
ספר לימוד בוויקיספר: לביבות לחנוכה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לביבות תפוחי אדמה

• על המילים 'לביבה' ו-'סופגנייה', באתר האקדמיה ללשון העברית
• מגוון מתכוני לביבות, באתר משרד החינוך
• שמיל הולנד מציע מתכון למעדן האמיתי של חנוכה, באתר בית אבי חי, נובמבר 2015.
• רותי קינן, לביבות מפתיעות - מזוקיני עד קינואה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2006
• איילת הירשמן, לביבות קישואים וגבינה לפסח ובכלל, באתר ynet, 22 במרץ 2007
• לביבות, לא משנה מאיזו עדה: 5 מתכונים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2014
• מידע על לביבה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
• חן מלול, לביבה, סופגנין וראשו של הולופרנס, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 10.12.2017
• חנן גרינווד, צפו: הלביבה הגדולה בעולם, באתר ישראל היום, 27 בנובמבר 2021

הערות שוליים

1. "וגיטל לקחה שש ביצים
   טרפה ושמה החלבון והחלמון בקמח הסולת,
   לשה הקמח כחוק, לישה ולישה חזקה,
   והפך עינו חיש קל ויהי כעין הענבר השקוף..."

2. מילות השיר, באתר "שירונט"
3. פירוש רבי מיימון הדיין לתפילות.
4. רונית פנסו, ‏הלטקעס עלו כיתה, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2008