Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאופולד השלישי, מלך הבלגים (3 בנובמבר 1901 – 25 בספטמבר 1983) היה מלכם הרביעי של הבלגים, החל מה-23 בפברואר 1934 ועד לוויתורו על הכס לטובת בנו ב־16 ביולי 1951.
המלך לאופולד בעת כניסתו לתפקיד, 1934 | |||||||||
לידה |
3 בנובמבר 1901 בריסל, ממלכת בלגיה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
25 בספטמבר 1983 (בגיל 81) ווליוה סן לאמבר, ממלכת בלגיה | ||||||||
מדינה | בלגיה | ||||||||
מקום קבורה | הקריפטה המלכותית | ||||||||
השכלה | איטון קולג' | ||||||||
בת זוג |
אסטריד משוודיה, מלכת הבלגים ליליאן באלז | ||||||||
שושלת בית סקסה-קובורג-גותה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
לאופולד השלישי נולד ב-3 בנובמבר 1901 בבריסל, לאלברט הראשון מלך הבלגים ולאליזבת מבוואריה, מלכת הבלגים, בתם של קרל תאודור, דוכס בבוואריה ומריה ז'וזה, נסיכת פורטוגל.
בשנת 1926 פגש לאופולד בסטוקהולם את אסטריד, נסיכת שוודיה, בתו של הנסיך קרל, דוכס וסטריטלנד, ואחייניתו של גוסטב החמישי, מלך שוודיה. הם התחתנו באותה השנה ונולדו להם שלושה ילדים.
בתאונת דרכים שאירעה בשנת 1935 בקיסנאכט שבשווייץ, נהרגה המלכה אסטריד והמלך נפצע.
אל מול האיום הגרמני, החליטה ממשלת בלגיה בשנת 1936 לשמור על נייטרליות, על אף היותה בת ברית של צרפת ובריטניה עד אז. למרות זאת, נכבשה בלגיה על ידי גרמניה ב-10 במאי 1940. לאופולד אשר שימש כמפקדו העליון של הצבא החליט על כניעה מוחלטת ללא תנאי למרות התנגדות הממשלה, בראשותו של איבר פיירלו. החלטה זו הייתה בין הסיבות ל"שאלת המלוכה", אשר הייתה הבסיס לוויתורו על כס המלכות מאוחר יותר.
הוא נישא שוב בנישואים מורגנטיים בשנת 1941 לליליאן באלז; ביקורת נמתחה על העובדה שהוא חוגג את נישואיו בעוד ארצו שרויה תחת כיבוש. נולדו להם שלושה ילדים. על אף היותם נסיכי בלגיה, ילדים אלו אינם יכולים להיות יורשי הכתר, מאחר שאמם היא מפשוטי העם.
בניגוד לבית המלוכה של הולנד, שעבר כולו לגלות עם הכיבוש הגרמני, המשיכו לאופולד ובני משפחתו לחיות בארמונם בלאקן במהלך רוב שנות הכיבוש. ליאופולד אף נסע להיוועד עם היטלר בברכטסגאדן. ממשלת בלגיה הגולה בלונדון סירבה להכיר בו כשליט לגיטימי באותן שנים. בשנת 1944, נלקח לאופולד יחד עם משפחתו על ידי הנאצים למעצר בית בטירה בגרמניה ולאחר מכן באוסטריה, והם שוחררו על ידי צבא ארצות הברית במאי 1945. רבים בבלגיה ראו במלך משתף פעולה עם הנאצים, והתנגדו נמרצות לשובו לכס המלכות. אחיו, הנסיך שארל, מילא בינתיים את תפקיד העוצר, בעוד המלך ומשפחתו ממתינים בשווייץ.
בשנת 1950, נערכה בבלגיה "התייעצות עממית" (שכן החוקה הבלגית אוסרת – גם כיום – על ביצוע משאל עם) והוחלט ברוב קטן כי המלך ישוב לתפקידו, למרות התנגדות גדולה של הוולונים, שדוכאו תחת הנאצים (להבדיל מהפלמים, שנתפסו על ידי הנאצים כ"ארים" ולכן הופלו לטובה). משחזר לאופולד לבריסל הוא התקבל בגל של הפגנות ושביתות, שהידרדרו עד מהרה לאלימות. עימותים פרצו ברחבי המדינה, במיוחד בולוניה, בדרישה לבטל את מוסד המלוכה, ומספר מפגינים נהרגו; בשלב מסוים נראה היה כי בלגיה עומדת על סף מלחמת אזרחים. בסופו של דבר נאלץ לאופולד השלישי לתת את המושכות בידי בנו בודואן, על מנת לשמור על אחדות המדינה, ולוותר סופית על הכס לטובת בנו בשנת 1951. לאופולד השלישי השפיע על מלכותו של בנו עד לנישואיו של זה. לאחר מכן, פרש לאופולד לארמון המלכותי בארז'נטיי, והשקיע את מירב זמנו במחקר מדעי ובמסעות מחקר.
לאופולד השלישי נפטר ב-25 בספטמבר 1983.
ב-4 בנובמבר 1926 התחתן לאופולד עם אסטריד, נסיכת שוודיה, ממנה נולדו לו 3 ילדים:
ב-6 בדצמבר 1941 התחתן לאופולד עם ליליאן באלז, ממנה נולדו לו 3 ילדים:
הקודם: אלברט הראשון, מלך הבלגים |
הבא: בודואן, מלך הבלגים |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.