כשרות צהר היא מערך כשרות שהוקם בשנת 2018 באמצעות מיזוג פעילות מערך הכשרות של ארגון רבני צהר עם ארגון "השגחה פרטית".[1][2] הגוף החדש בראשות הרב אורן דובדבני, לשעבר ראש מערך הכשרות של ארגון "השגחה פרטית" יחד עם הרב רפי פוירשטיין, ממקימי ארגון צהר, ואחד מבכיריו. במסיבת עיתונאים אמר הרב רפי פוירשטיין שהם מאמינים שתחרות תסייע לכשרות ולשם כך הקימו מערך מתחרה במערך הכשרות של הרבנות הנשען על פסיקת בג"ץ מספטמבר 2017, לפיה אישור הרבנות נדרש רק לשימוש במונח 'כשר' ובהטיותיו.[3][4] לגוף הכשרות קוראים "חברת צהר פיקוח מזון" והיא נמצאת בבעלות מלאה של עמותת צהר.
אודות המיזם
הרקע להקמת כשרות צוהר הוא ביקורת על תפקוד מערך הכשרות של הרבנות הראשית. ביסוד הביקורת עומדת התפיסה שישנם ליקויים בתפקוד מערך הכשרות של הרבנות הראשית והלקויים נובעים מהיותה של הרבנות הראשית מונופול בתחום ההשגחה על הכשרות. לדעת מקימי כשרות צוהר יש לאפשר לגופים פרטיים להתחרות בניהם על מתן שרותי השגחה ועל הרבנות הראשית לעסוק באסדרה של ההשגחה על הכשרות. לדעתם, הדבר יגרום לשיפור משמעותי באיכות שרותי ההשגחה על הכשרות.
צהר פרסמו את רשימת עקרונות מערך הכשרות, וביניהם כללים הניתנים לפרשנות רחבה, עקרונות אלו נקבעים, כמתואר באתר צוהר, "על ידי ועד הכשרות - צוות רבנים תלמידי חכמים ומומחי כשרות ועל ידי הרב אורן דובדבני ראש מערך הכשרות".[5]. אולם שמות תלמידי החכמים לא פורסמו בפועל.
הרב יעקב אריאל ששימש כנשיא ארגון צהר פרש מהארגון בעקבות הקמת מיזם הכשרות ופרסם כי אסור לאכול מכשרות צהר, "זה לא כשר"[6] גם רבני צהר נוספים התנערו מהמיזם ומההשלכות שלו על שוק הכשרות במדינת ישראל.[7]
בניגוד לרוב רובם של משגיחי הכשרות בארץ,[8] משגיחי הכשרות של צהר מועסקים על ידה באופן ישיר, ועליהם מוטלות משימות יומיות הקבועות בהתאם להיקפי הכשרות שנקבעו מול המושגחים. המחיר למושגח בתחילה פורסם בשקיפות באופן שווה בין בעלי העסקים אולם כיום המחיר משתנה בין עסק לעסק.[9].
בדומה להנחיית שר הדתות במאי 2020 להחזיר אגרות כשרות בתקופת הקורונה בה בתי העסק סגורים,[10] באוקטובר 2020 הארגון החליט לחייב את העסקים הנתונים לפיקוחו, בסכומים נמוכים יותר, עקב המצב הכלכלי. עסק שיהיה סגור לא יחויב בתשלום כלל.[11]
חלק מן ההוראות ההלכתיות של הרב דובדבני מקלות יחסית לעמדת הרבנות הראשית. כך, למשל: הוא מתיר לאכול מוצרים על סמך הסתמכות על רשימת הרכיבים[12] והעניק כשרות ליקב רטרואקטיבית 7 שנים אחורה, ללא נוכחות משגיח במקום, וזאת על סמך תחקיר של אופן יצור היין ומקור הענבים.[13] או לתת כשרות רק לקונדטוריה בתוך מסעדה טריפה[14]. כמו כן, נתן הרב דובדבני חוות דעת על פיה בתנאים מסוימים, מבחינה הלכתית אין לחשוש לקיומם של חרקים בברוקולי וכרובית קפואים גם בלי שגדלו בתנאים המיוחדים של גידול ללא חרקים.[15]
בשנת 2021 נדחתה על ידי מחלקת היבוא ברבנות הראשית לישראל בקשה שהגישה חברת "צהר פיקוח מזון" להכרה כגוף כשרות מאושר ליבוא מוצרי מזון כשר במדינת ישראל.[16] צהר עתרה על כך לבג"ץ[17].
בסוף 2021 פורסם כי למעלה מ-10% מן המסעדות הכשרות בירושלים, וכ-10% מהמסעדות הכשרות בתל אביב נמצאות תחת השגחת "כשרות צהר",[18] ובעמוד הפייסבוק של "כשרות צהר" פורסם כי 300 עסקים כבר נמצאים תחת השגחתה.[19]. אולם הרבנות תל אביב הציגה נתונים אחרים שעל בסיסים מסתבר כי צהר נותנת כשרות באחוז בודד מן העסקים בעיר.[20]
בתחילת שנת 2022 פורסמה תשובתה של הרבנות לעתירת צהר. על פי תשובת הרבנות, נמצאו שורת ליקויי כשרות בכשרות צהר, ביניהם: אי עמידה בנוהלי הכשרות של רבני צהר, אין שקיפות בנוהלי הכשרות, נתינת כשרות למאפיה בתוך מסעדה טריפה, נתינת כשרות לארטישוק לאחר שנמצא נגוע בחרקים, נתינת כשרות ליין ללא שהייתה השגחה ועוד. צהר בחרה לא להתייחס עניינית ומסרה בתגובה כי: ”ההסתה של הרבנות כנגד כשרות צהר היא ניסיון לייצר קרב מאסף על גבה של כשרות צהר בעקבות הרפורמה. הרבנות ניסתה להביא לדחיית העתירה באמצעות העלאת טענות שאינן אמת. נסיון זה כשל ובג"צ כי קבע העתירה תידון בידי הרכב. מוצע לרבנות ולכושרות להמתין לתוצאות הדיון טרם השתלחות ושיווק השקרים וחצאי האמיתות לכלי התקשורת”[21]
בפועל מאחר שרפורמת הכשרות של ח"כ מתן כהנא לא מומשה, הארגון חווה ירידה בכמות העסקים הכשרים, והאטה משמעותית בהצטרפות בתי עסקים חדשים[22] זאת לצד הודאה בטעויות שונות שהמיזם גרם לשוק המזון הכשר[23]
ביקורת על המיזם
מיזם הכשרות של צהר ספג עם הקמתו ביקורת חריפה מצד רבנים בציונות הדתית שטענו שהמהלך פוגע ברבנות הראשית.[24] בין המבקרים היו הרב דוב ליאור, הרב אליקים לבנון והרב שמואל אליהו. מספר חודשים לאחר הקמת מערך הכשרות פרסמו רבנים מרכזיים בציונות הדתית מכתב שבו קראו לסגירתו, לאחר שניסיונם לגשר בין הרבנות הראשית לבין ארגון צהר בנושא כשלו. על המכתב חתמו נשיא ארגון רבני צהר לשעבר, הרב יעקב אריאל, וכן הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב איסר קלונסקי, הרב חיים שטיינר ורבנים נוספים. הרב יעקב אריאל אף הגדיר שהאוכל בכשרות צהר אינו כשר.[25]
גם חלק מרבני צהר עצמם יצאו כנגד המיזם[26] והחתימו עשרות מרבני צהר על התנגדות למיזם הכשרות של הארגון.[27]
חברי הכנסת אלי בן-דהן, בצלאל סמוטריץ' ונפתלי בנט מחו על הקמת המיזם המתחרה במקביל ללובי של צהר נגד הצעת חוק של הבית היהודי שנועדה לשפר את ההשגחה של הרבנות.
תמיכה במיזם
הרב אליעזר מלמד פרסם מאמר תמיכה במיזם הכשרות של צהר וכתב ש"רבני צהר אינם יראי שמיים פחות מרבנים אחרים" ו"ראוי שגם לחוג רבני צהר תהיה מערכת כשרות".[28] גם ארגון רבני בית הלל בירכו על המיזם.[29] בנוסף המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ארגון ישראל חופשית התנועה הקונסרבטיבית ואיגוד המסעדות תמכו במיזם באופן פומבי.
רקע חוקתי
חוק איסור הונאה בכשרות אוסר על בתי עסק להציג עצמם בכתב ככשרים ללא אישור מאת אחד הגורמים המוסמכים מטעם הרבנות הראשית לישראל. החוק אינו אוסר הנפקת תעודות כשרות מטעם ועדי כשרות פרטיים, אך רק אם בית העסק מחזיק גם בתעודה רשמית מטעם הרבנות המוסמכת. חוק זה מקנה לרבנות את המונופול על הענקת תעודות כשרות, אך במקרים רבים הוא מופר, לעיתים בטענה כי הרבנות דורשת מחירים מופקעים עבור שירותיה ונאכפת בה פרשנות קפדנית מדי של דיני הכשרות וההלכה.[דרוש מקור]
בין הגופים המעניקים תעודות השגחה לבתי עסק שאינם בהשגחה הרבנות, תוך הסתמכות על חוות דעת משפטית לפיה כל עוד בתעודה לא מופיעה הביטוי 'כשר' אין בכך עבירה על החוק, נמנים בד"צ 'משמר הקודש – שמן המשחה' הנותן כשרות באזור התחנה המרכזית בתל אביב, בד"צ מישקולץ בפתח תקווה בראשות הרב שלום ברגר מחסידות מישקולץ, בד"צ רופשיץ באזור ירושלים, בד"ץ חרדים של הרב יעקב לנדאו באזור באר שבע, וגופי הכשרות 'כתר הכשרות', 'נזר הכשרות', 'עטרת ישורון' ו"השגחה פרטית" שהוקמה על ידי עמותת "השגחה פרטית לקידום יהדות פלורליסטית בישראל", פועלת בתמיכת תנועת 'ירושלמים' של רחל עזריה, שכחברת הכנסת פועלת להכשרת תעודות כשרות אלטרנטיביות, ובשנת 2018 נרכשה בידי ארגון רבני צהר.[דרוש מקור]
בעקבות עתירה לבג"ץ של שני בעלי מסעדות שביקשו לאפשר להם להציג את מסעדותיהם ככשרות, אף כאשר אין בידיהם תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית או לחלופין לקבוע שסעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות בטל, השיב היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי החוק אינו אוסר על בתי עסק להציג תעודות כשרות מטעם גוף שאינו הרבנות, כל עוד ההצהרה היא רק על השגחת אותו גוף ולא שהאוכל כשר. ביוני 2016 דחה בג"ץ את העתירה, אך קבע כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד ובתקופה הזו המערכת מחויבת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות ובין המסעדות כך שהמשגיחים לא יהיו יותר כפופים למסעדות. בעקבות פסק הדין שונה נוסח התעודה שמעניק ארגון "השגחה פרטית".
ב-10 באוקטובר 2016 קיבלה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, את הבקשה לדיון נוסף בהחלטת בג"ץ בהרכב מורחב של שבעה שופטים. ביום 12 בספטמבר 2017 ניתן פסק הדין לפיו נדחתה העתירה, אך נקבעה ההלכה כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, אולם מותר לבעל העסק להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידיו תעודת הכשר. ההלכה נקבעה ברוב הדעות, על ידי השופטים נאור, ג'ובראן, חיות ומלצר כנגד הדעות החולקות של השופטים רובינשטיין וסולברג.
בהמשך קבע היועץ המשפטי לממשלה כי הפרשנות שנתן הארגון לפסיקת בג"ץ שגויה, אך הארגון המשיך במיזם. בספטמבר 2020, בעקבות פסיקת בג״ץ, אפשרה הרבנות הראשית לבית עסק להודיע כי הוא מפוקח על ידי גוף חיצוני בעניין חומרי הגלם ואופן הטיפול במזון.[30]
קישורים חיצוניים
- שחר אילן, הכשר אחר: בתי קפה בירושלים עוברים לצהר, באתר כלכליסט, 15 בנובמבר 2021
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
