Loading AI tools
עיר לשעבר בירדן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כפר ברו הוא ישוב המופיע בתעודות מזמן מרד בר כוכבא ומזוהה עם מינאת אל-חסן הנמצא ממזרח לים המלח, מעל המעיינות החמים (חממאת מעין) של ואדי זרקא-מעין,[1] כחמישה קילומטרים מצפון מערב למכוור, לערך מול נחל דרגה. הכפר מוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, בספרות התלמודית, באונומסטיקון של אוסביוס, בביוגרפיה של הנזיר פטרוס מאיבריה ובמפת מידבא. הימצאותו של הכפר בתעודות מימי מרד בר כוכבא מראה כי חלק מעבר הירדן המזרחי, הפראיה, היה תחת שליטת מינהלו של בר כוכבא.
הכפר מופיע כמקום כתיבת שטר שהתגלה בפפירוס שנמצא בנחל צאלים והנקרא מס 8 (ראה להלן). בתחילה, קרא החוקר מיליק את מקום כתיבת השטר, הנזכר בשורה 1, "כפר בביו"[2], אך מאוחר יותר הציעו אברמסון וגינזברג כי יש לקרוא "כפר בריו/ בריי"[3]. היגוי זה אומץ על ידי ברושי וקימרון. הם הציעו לזהות את כפר ברו במיניאת אום-חסן, מעל המעיינות החמים של ואדי זרקא, ליד ואדי זרקא-מעין (נ.צ: 207113 ), כ 5 ק"מ מצפון מערב למכוור[4].
מספר מקורות קדומים אחרים מורים כי יש לחפש את "ברו" באזור זה:
בגיא המקיף את העיר (את מכוור) מצפון יש מקום בערא שמו, שבו גדל שורש אשר שמו כשם המקום...במקום הזה נובעים גם מעיינות חמים הנבדלים מאוד זה מזה בטעמם: אחדים טעמם מר, בעוד אחרים מתוקים מאוד. נובעים [כאן] אף מעיינות רבים של מים קרים ערוכים בשורה אחת, ולא רק במקומות הנמוכים; אלא שבקרבתם אפשר לראות דבר מופלא אף יותר: מערה לא עמוקה, ולפניה בולט צוק הסוכך עליה; מעליו מזדקרים שני [סלעים] דמוי שדים, במרחק לא רחוק זה מזה; מן האחד נובע מעין מים קרים מאוד ומן השני מעין מים חמים מאוד; אם מערבים את מי שניהם מתקבל מרחץ נעים ביותר המרפא תחלואים, אך יותר מכול הוא מביא מרגוע לעצבים. במקום יש גם מכרות של גופרית ואלום
— יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ז, 180-190
ויש כפר גדול מאוד אצל המים החמים של בערה בערביא. גם עד היום נקרא בעל מאוס רחוק מחשבון בט' מילין
בעבר הירדן ובמערות במדבר יהודה התגלו מסמכים הכתובים על פפירוסים מתקופת מרד בר כוכבא. חלק מהתעודות מזכירות את כפר ברו. ל"אוסף נחל צאלים" יוחס גם פפירוס נחל צאלים 8, שנמצא בעיזבונו של ידין ("תעודת כפר ברו"), למערת האיגרות[11]. ח' אשל טען כי מקור התעודה, כמו גם תעודת "כפר ברו" שפורסמה על ידי מיליק ב-1954, עשוי להיות בעבר הירדן, בסביבתו של ואדי זרקא מעין המזוהה עם כפר ברו[12]. יובל שחר פקפק בדעתו של אשל, לפיה יהודים הסתתרו במערות מפלט מזרחית לים המלח - הן בזיהוי הגאוגרפי של כפר ברו, והן בהשערה כי מקור התעודות בעברו המזרחי של הים - לפחות כל עוד לא אותרו מערות מפלט באזור זה[13]. למרות הביקורת של יובל שחר, יש לראות בתעודות כפר ברו ייצוג לחייהם של היהודים בעבר הירדן המזרחי במהלך מרד בר כוכבא ואף לקראת סופו.[דרוש מקור]
טל אילן עמדה על כך ששלושת העדים בפפירוס נחל צאלים מס' 8א - אלעזר בן-מתת, אלעזר בן-שמעון ויהודה בן-יהודה - נזכרו כעדים במסמכים מארכיונה של בבתא, מן השנים 128-130[14]. מכאן, שהיו אנשים שברחו ממחוזא שבפרובינקית ערביה לכפר ברו, בזמן מרד בר כוכבא, בין השנים 132 ל-136[15]. מן התעודות ניתן ללמוד שתחומי שלטונו של בר כוכבא היו נרחבים יותר ממה שהיה מקובל עד כה, וכי הם כללו גם שטחים מסוימים בעבר הירדן המזרחי, בפראיה.
פפירוס נחל צאלים 8 נמצא בעזבונו של יגאל ידין, והיא פורסמה לראשונה ב-1986 על ידי ברושי וקימרון. הם ציינו כי מוצאו של השטר אינו ידוע וכי "ייתכן שנתגלה במערות מורבעאת אבל קרוב יותר לשער, שנתגלה בנחל צאלים". הם לא פסלו אף את האפשרות שמוצא התעודה בנחל חבר. הנחתם התבססה על דברי הבדואים שמסרו את ה"השטר מכפר בביו" (לימים פפירוס נחל צאלים 8א'), כי הובא מנחל צאלים[11].
עדה ירדני הצליחה לקרוא מספר מילים נוספות בחלק התחתון של תעודה זו ולשייך לה חלקים נוספים שהיו מפוזרים בלוחות שונים במוזיאון רוקפלר. בפרסום הסופי של "אוסף נחל צאלים" פורסמו עוד 22 קטעים מתעודה זו שלא נכללו בפרסום של ברושי. על פי נוסחת התאריך בראש השטר, הוא נכתב "[ב ].. לאדר שנת תלת לחרות ישראל על ימי שמעון בן כוסבה נשי ישר[אל בכפ]ר ברו", כלומר בשנת 135 לספירת הנוצרים. מן התעודה עולה שיהונתן בן-עלי, תושב כפר ברו, מכר לשאול בן-חרשה, גם הוא בן אותו כפר, בית ו"דרת [=חצר] בית קורה", תמורת 36 דינרים[16]. מן התעודה עלה כי הסופר שכתב את פפירוס נחל צאלים 8 כתב גם את פפירוס נחל צאלים 8א'.
בשורות 1 ו 2, נזכר כפר ברו" כמקום כתיבת השטר. בכך, התבהר הספק באשר לקריאתה של מילה זו בפפירוס נחל צאלים 8א'. נוה הסביר כי האותיות "ו" ו- "יו", הן חלופות אורתוגרפיות המציינות o סופית, ולכן יש לקרוא Baro או Bero ולא Baru.[17].
פפירוס נחל צאלים 8א' פורסם לראשונה על ידי מיליק בשנת 1954[18]. זהו שטר המכר היחיד בין שטרי המכר ממדבר יהודה שאינו שטר כפול. על פי נוסחת התאריך שבראש השטר, הוא נכתב "בעסר[ה] לאדר/איר שנת תלת לחרת ישראל בכפר בריו", כלומר בשנת 134 לסה"נ. בתעודה זו לא נזכר במפורש מניין מרד בר כוכבא, אך לאור הקרבה בתוכן ובסגנון בין שתי התעודות מכפר ברו, ניתן לקבוע כי גם בתעודה זו התייחס המניין למרד בר כוכבא. מן התעודה עולה שבתאריך י' באדר, חדד בן-יהודה מכפר בריו, מכר בית לאלעזר בן-אלעזר שכנו, המכונה "שטרא". ירדני פירשה מונח זה כשוטר. לא מן הנמנע שכינוי זה קשור למשלח ידו של אלעזר בן-אלעזר כסופר, או "כותב שטרות"[19].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
