Loading AI tools
עמותה פמיניסטית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כולן - קידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל הייתה עמותה ישראלית, שפעלה לקידום השיח הפמיניסטי בישראל, נאבקה בתרבות האונס והובילה את המאבק הציבורי בהאשמת הקורבן בישראל. העמותה פעלה לעיצוב השיח הציבורי בישראל, על מנת לשכנע ולקדם עקרונות פמיניסטיים בקרב הציבור.
פעילות | צעדת השרמוטות תל אביב-יפו, מאבק בתרבות האונס והאשמת הקורבן |
---|---|
תחום | פמיניזם |
מדינה | ישראל |
מנכ"ל | ברכה ברד |
אנשי מפתח | ברכה ברד, מורן נאור, ג'ניפר פוליאקוב |
תקופת הפעילות | יולי 2017 – יולי 2022 (כ־5 שנים) |
https://togetherkulan.com | |
החל מהקמתה בשנת 2017 ועד לשנת 2021, ניהלה העמותה את הפקתה של צעדת השרמוטות תל אביב-יפו.[1][2] בנוסף, היא ארגנה הפגנות במחאה על אלימות נגד נשים ואונס כדוגמת הפגנת התמיכה בנפגעת מפרשת החשד לאונס בקפריסין[3][4] ופרשת הכדורגלנים והקטינות.[5][6]
העמותה הייתה מהמקדמות הבולטות ביותר של הביטוי "מאמינה לך" – ביטוי המבטא את התפיסה האידאולוגית של הקשבה, אמונה וסולידריות עם נפגעות תקיפה מינית ואונס – והיא הייתה אחראית להפצת הביטוי במרחב הציבורי באמצעות הסברה ברשתות החברתיות, בתקשורת ובאירועי שטח.[7][8]
באפריל 2022 עלו טענות בגין הטרדה מינית שביצעה מנהלת לשעבר בעמותה,[9] בגין ניצול של מתנדבות בידי העמותה והתנהגויות בלתי הולמות אחרות,[10] ובגין השתקה שביצעה העמותה של ביקורת כלפיה.[11] כחודש לאחר גילוי הטענות, התפטרה מנכ״לית הארגון מתפקידה.[12][11]
ביולי 2022, כשלושה חודשים לאחר פרשת ההטרדה המינית והביקורת הנרחבת בנוגע להתנהלות העמותה, הודיע הוועד המנהל של העמותה על הפסקת פעילותה, במייל שנשלח לתורמים.[13]
העמותה נולדה כקהילת רשת פמיניסטית בשנת 2015, וסביב קהילה זו התחילה להתארגן פעילות שטח. פעילות זו כללה מספר הפגנות וצעדות מתוקשרות, כגון צעדת השרמוטות תל אביב-יפו בשנים 2016[14][15] ו-2017,[16][17] המחאות בעקבות פרשת אופק בוכריס[18] והפגנות התמיכה במתלוננות בפרשת אלון קסטיאל.[19][20]
כולן נרשמה כעמותה ביולי 2017, ובנובמבר ארגנה, בשילוב עם פרויקט "תזכור" להנצחת נשים שנרצחו על רקע מגדרי ותא הסטודנטים הפמיניסטי באוניברסיטת תל אביב, את האירוע המתוקשר הראשון שלה כעמותה – טקס זיכרון לקורבנות האלימות המגדרית כחלק מאירועי יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.[21][22]
העמותה עבדה בזירות החינוך, הנוער, הקהילה ופעילות השטח, והפעילה בנוסף מערך הסברה במדיה וברשתות החברתיות. בתחום החינוכי, היא העבירה הרצאות, פאנלים וסנדאות במתכונת רגילה או מקוונת,[23][24] וב-2021 העבירה בפעם השלישית את תוכנית ההכשרה הווירטואלית "מובילות- תוכנית הכשרה לנשים מובילות".[25] כמו כן, העמותה הייתה שותפה בניהול פורום תאי הסטונדטים הפמיניסטיים בישראל ("הסטודנטיות").[26]
העמותה נולדה ברשתות החברתיות, וחלק נכבד ממאות המתנדבות שלה פעילות בזירה זו באופן יומיומי בייצור והפצת תכנים או תגובות. פעילות ומתנדבות מהעמותה הרבו לכתוב מאמרים בגנות תרבות האונס ואלימות נגד נשים,[3][27] ולהתראיין בערוצי החדשות בנושא.[28][29] העמותה ומתנדבות שלה היו כותבות קבועות של מאמרים לאתרים סלונה וonlife,[30][31] ובדצמבר 2020 בשיתוף עם ארגון שתיל העבירו כמה מעובדות העמותה הרצאה בה הנחו מנהלי ארגונים לשינוי חברתי כיצד לשלב בין ערוצים של תוכן וקהילה.[32][33] העמותה ארגנה גם מספר קמפיינים מתוקשרים ברשתות החברתיות, כדוגמת קמפיין "#סיקורהוגן" שמעודד את כלי התקשורת לעקוב אחר קוד אתי אשר אמור להבטיח סיקור הוגן ובלתי-פוגעני של פרשיות מין בישראל.[34]
העמותה ניהלה קבוצת נוער בשם "נוער שרמוטות" העוסקת בהתנדבות וחינוך לאקטיביזם.[35] הקבוצה הייתה שותפה לפעילויות העמותה, וכן עזרה בהפקה של "שידורי השרמוטות" בשנת 2020.[36] העמותה ניהלה גם קהילה טרנסג'נדרית אינטרנטית בשם "כול.טרנס" שמטרתה לקדם את המאבק הטרנסי הפמיניסטי, מתוך הכרה בכך שהמאבק של הקהילה הטרנסג׳נדרית והמאבק הפמיניסטי שזורים זה בזה.[37][38]
העמותה ארגנה מספר רב של הפגנות בתגובה לאירועים אקטואליים. בין הפגנות שלהן הייתה שותפה העמותה נכללות הפגנות תמיכה בנפגעות בפרשת אלון קסטיאל,[39] בנפגעות בפרשת הכדורגלנים והקטינות,[5][6] ובנפגעת בפרשת האונס הקבוצתי באילת,[40][41] וכן הפגנה מול בית המשפט באיה נאפה בעת הקראת גזר הדין בפרשת החשד לאונס בקפריסין, עם משלחת של מפגינות ישראליות שיצאה מישראל בסיוע העמותה.[42][3]. ב-2021, הובילה העמותה יחד עם שדולת הנשים בישראל את המחאה כנגד כתב האישום המקל שניתן לירין שרף בפרשת האונס במלונית הקורונה,[43][44] שבעקבותה שונה סעיף האישום מבעילה אסורה בהסכמה לאונס.[45]
החל משנת 2018 ועד לפירוקה עמותת כולן הפיקה את צעדת השרמוטות בעיר תל אביב-יפו, לאחר שמקימות העמותה היו מעורבות בהפקת הצעדה בשנים קודמות.[1][2] בשנת 2020, לאחר שהצעדה בוטלה בשל מגפת הקורונה בישראל, הפיקה העמותה את "שידורי השרמוטות" כחלופה מקוונת.[46][47] כמו כן, החל משנת 2017 ועד לפירוקה העמותה, בשיתוף פעולה עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, שדולת הנשים בישראל וארגונים נוספים, הפיקה את אירועי יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.[21][48] ביום האישה 2021 השתתפה מנכ"לית העמותה ברכה ברד בוועידת "הנשים של המדינה" של עיתון ידיעות אחרונות.[49]
בחודש אפריל 2022 פורסם על ידי משתמשת אנונימית בטוויטר כי מנהלת בשכר לשעבר בעמותה - מרגלית לנק, כפי שנחשף כשבועיים לאחר מכן[50] - הטרידה מינית פעילה אחרת.[51][9] בעקבות תלונה זו הושעתה לנק מפעילות בעמותה ועו״ד לינה מחולה, חברת ועד העמותה, מונתה לבדוק את התלונה.[52] עקב ביקורת, לאחר מספר ימים הודיעה העמותה כי תחפש עורכת דין שאינה חלק מהעמותה שתבצע את הבדיקה במקום עו״ד מחולה.[53] במקביל, השבּיתה העמותה את קבוצות הוואטסאפ של פעילות העמותה, וכן נקבע כי תיקבע ממונה על הטרדות מיניות בעמותה.[53]
כשבוע לאחר הפרסום בטוויטר, התראיינה הנפגעת בסדר יום (תוכנית רדיו) וסיפרה כי לנק הטרידה אותה במשך חודשים וכי חששה לפנות לבכירות בעמותה בשל הקשר הקרוב שלהן עם אותה מנהלת והעובדה שהתעלמו מההצעות המיניות להן היו עדות. כמו כן סיפרה על יחס מנצל של העמותה כלפי מתנדבות, כיצד נדרש ממנה לעמוד ביעדים גבוהים חרף התמודדות עם אונס שעברה באותה התקופה. לאחר תקופה קצרה, היא סולקה מן העמותה והוחרמה חברתית.[54][55] לאחר הריאיון סיפרו פעילות נוספות לשעבר בריאיון לוואלה על יחס של ניצול וזלזול כלפיהן, על חשיפה לתכנים לא הולמים לגילן של המתנדבות, וכן על הרחקה וחרם על פעילות שהעלו ביקורת על התנהלות העמותה או שלא עמדו בדרישות לא סבירות מצד מנהלות העמותה.[10]
מספר ימים לאחר מכן, פרסמה המנהלת הפוגעת, מרגלית לנק, פוסט התנצלות ברשתות החברתיות, ובכך חשפה את שמה.[50][11]
בתחקיר של מגזין את, אישרו פעילות נוספות את הטענות שעלו בתחקיר של וואלה בדבר ניצול של פעילות, העמדת דרישות בלתי-סבירות מול מתנדבות, הרחקה וחרם כלפי מי שלא עמדה בהן, וחשיפה של קטינות ונפגעות מינית לתכנים בלתי הולמים ללא ליווי מקצועי. כמו כן נמתחה ביקורת על מאמציה הרבים של העמותה להשתיק ביקורת נגדה. בנוסף, סיפרו פעילות בכירות כי בישיבות עם הנהלת העמותה הוצג נרטיב חלופי למקרי ההרחקה וההשתקה, אשר לדבריהן לא תאם את המציאות. בתגובתה לתחקיר הכחישה מורן נאור, יו״ר הוועד המנהל של העמותה, את רוב הטענות שעלו בו.[11]
לאחר כחודש מתחילת הפרשה, התפטרה ברכה ברד מתפקידה כמנכ״לית הארגון, יום לפני דיון מתוכנן עם הקהילה על הפרשה והטענות נגד העמותה. במכתב ההתפטרות פרסמה כי היא עוברת קשיים אישיים עקב מחלת בת זוגה ולא תוכל להמשיך לנהל את העמותה.[12][56]
בדיון שנערך עם הקהילה, התייחסה מורן נאור, יו״ר הוועד המנהל, להחלטת העמותה לא לחשוף את שמה של המנהלת הפוגעת, באומרה כי "אנחנו לא יכולות להתייחס למקרה הזה, לא לחשוף את שמה, חמור ככל שיהיה המקרה - באותו אופן שבו אנחנו מתייחסות להטרדות מיניות רגילות. מ' אינה גבר פוגע, לא יכולנו פשוט לזרוק אותה מתחת לגלגלים. גם אם הקהילה דורשת שנעשה את זה, אנחנו צריכות לעצור רגע ולאפשר לתהליך הבירור האובייקטיבי לפעול כמו שצריך."[57][58] שמה של הפוגעת, מרגלית לנק, נחשף מוקדם יותר באותו החודש,[50] אך העמותה ציינה שאין בידיה את ההרשאה המשפטית לפרסם את דו"ח הבדיקה כי הוא חסוי מטעמי פרטיות, וכולל פרטים אישיים רבים.[59] לאחר מספר ימים פרסמה העמותה ציוץ שהתייחס לדבריה של נאור, וציינה כי "... כל כוונתנו הייתה לומר ש-מ' היא לא עבריינית מין. היא שגתה, הציעה הצעה מינית לחברה… ועדיין, אנחנו מסרבות להשתתף בלינץ'. היא לא עבריין מין".[60] אמירות אלו גררו תגובות וביקורת רבה ברשתות החברתיות ובתקשורת.[61][58][62]
כשלושה חודשים לאחר פרשת ההטרדה המינית והביקורת הנרחבת בנוגע להתנהלות העמותה, הודיע הוועד המנהל של העמותה על הפסקת פעילותה, במייל שנשלח לתורמים.[13]
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל פמיניזם |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.