Loading AI tools
רב הונגרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל (כ"ד בשבט ה'תרמ"ה, 9 בפברואר 1885 - י'[1] או י"ג בשבט[2] ה'תש"ה), היה מחבר שו"ת "משנה שכיר" והספר אם הבנים שמחה.
נולד בנג'הלאס (Nagyhalász) שבהונגריה לגיטל וליצחק. נקרא על שם סבו, אב אביו, ישכר שלמה טייכטל. בגיל 15 נסע לגליציה ולמד בקלויז של חסידי צאנז בטרנוב, לאחר מכן למד בישיבת פרשבורג[3]. לאחר נישואיו החל לשמש כרב בבוסרמין לצד חותנו מזיווג ראשון הרב יעקב יוסף גינז. בשנת תרפ"א עבר לשמש כדיין ומורה הוראה בקהילה היהודית הקטנה בעיירת המרפא פישטיאן, במחוז נייטרה שבמערב סלובקיה. שם הוא גם הקים את ישיבת מוריה ועמד בראשה עד לחורבנה בשנות השואה.
עד השואה החזיק, כרוב רבני הונגריה, בדעות אנטי-ציוניות גורפות. היה קשור אל הרב חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאץ' בעל "מנחת אלעזר" שהיה מן המתנגדים החריפים ביותר של הציונות. בשנת ה'תרצ"ו 1936 כתב מאמר בעיתון 'יידישע צייטונג', שיצא במונקאץ', ובו תמך בדעתו של הרב שפירא שבניין ארץ ישראל, לא משנה בידי מי, הוא חילול הקודש ויגרום לטומאת הארץ.
בשנת תרצ"ט התנהל פולמוס בינו לבין רבי שמעון אהרן סופר על כשרותו של שמן שמעורב בו שומן המיוצר בעיר נובומסטא, אותו אסר רבי שמעון אהרן בתמיכת רבי עקיבא סופר מפרשבורג בניגוד לדעתו של רי"ש טייכטל[4].
בשנת 1942 ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הכיבוש הנאצי. לפני כן ביקש כי כתביו יוטמנו אצל גוי מסוים מחוץ לעיר, ובתו הינדל קלויזנר הטמינה שם כמה מזוודות עם כתבים. לימים, לאחר ששרדה את השואה חזרה לשם והצילה את הכתבים[5].
אירועי השואה גרמו לו לבחון מחדש את השקפותיו. הוא החל (לראשונה, לעדותו שלו) להתעמק בסוגיות אלו של גלות וגאולה, גאולה בדרך הטבע, יישוב ארץ ישראל והיחס לבוניה שאינם שומרי מצוות. כתוצאה מחיבוטי נפש אלו שינה את דעותיו והחל לתמוך בציונות ובעלייה לארץ. את דעותיו אלה העלה על הכתב בספר "אם הבנים שמחה" ששימש מאז כאחד מספרי היסוד של הציונות הדתית. בין השאר מובאת בספר ביקורת חריפה על הרבנים שמנעו את העלייה לפני השואה,[6] ועזבו את קהילותיהם בשואה וברחו למקומות מפלט, עד כדי תליית דם הקורבנות בראשם והאשמתם בהעדפת כס הרבנות על פני עלייה לארץ. השקט והשלווה בתקופת המלחמה בהונגריה התפרשה בעיניהם כשכר על ההתנגדותם לעליה.[7] את הספר כתב ברובו בעליית גג בבית בו הסתתר מאימת הנאצים, בצטטו מאות מקורות מהזיכרון בלבד. הספר יצא לאור בבודפשט בשנת ה'תש"ג 1943.
ב-1944 החלו הנאצים בגירוש יהודי הונגריה לאושוויץ, והרב טייכטל, ששמע שהמשלוחים מסלובקיה הופסקו, החליט לברוח בחזרה לסלובקיה שם הסתתר בפרשבורג.
בספטמבר 1944, אחרי דיכוי המרד הסלובקי, נתפש הרב טייכטל ונלקח לאושוויץ.[3] עדי ראייה מספרים שנרצח בי"ג בשבט (לפי אחת העדויות נרצח בט' בשבט[3]) תש"ה על ידי אוקראיני ברכבת, כיוון שהגן על יהודי אחר שביקש מים (בגרסה אחרת - לחם[3]). על פי עדות של אחד הנוכחים, מילותיו האחרונות היו: "הפיצו את מעיינותי חוּצה"[8]. עם זאת, בדפי עד שמצויים ביד ושם מובאות עדויות שלפיהן נרצח באושוויץ עצמה. בחייו הוציא שני חלקים של השו"ת "משנה שכיר" ואת הספר "אם הבנים שמחה". לאחר מותו יצא הספר בשלוש מהדורות נוספות. כן יצאו לאור שלושה חלקים נוספים של השו"ת, יומן זכרונותיו - "אמונה צרופה בכור השואה" (שני כרכים) וכן שני כרכים של משנה שכיר על התורה ועל המועדים.
מיעט לעסוק בשאלות של ציונות ולאומיות עד שהחל גירוש יהודי סלובקיה, במהלך שנת 1942. יצחק הרשקוביץ מחלק בעבודת הדוקטורט שלו, שעסקה במשנתו של הרב טייכטל, את משנתו במהלך מלחמת העולם השנייה לשלוש תקופות. לדעתו, בניגוד למקובל, ערב המלחמה לא נהג הרב טייכטל להתבטא בצורה חריפה נגד הציונות, אלא היה בעיקר אדיש כלפיה. בתקופה הראשונה של כתיבתו במהלך המלחמה היה הקשר שלו לארץ ישראל מיסטי באופיו. הוא ראה צורך לעסוק בענייני הארץ אך לא קרא מעשית לעלות אליה. החטיבה השנייה של כתיבתו (שמכילה את שני הפרקים הראשונים של אם הבנים שמחה), קוראת לעלייה מעשית לארץ ישראל ומבטאת תהפוכות נפש בכל הנוגע למעמדם הרוחני של כלל היהודים, אף אלה שאינם שומרי תורה ומצוות.
במשנתו המאוחרת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בשני הפרקים האחרונים של אם הבנים שמחה (השלישי והרביעי), הופכת ארץ ישראל למקום הכינוס של כל חלקי האומה היהודית. עיקרה של הגאולה, לפי חטיבה זו, הוא באיחוד הכוחות של כלל ישראל. תמורות רעיוניות אלה משקפות התנערות מאבני היסוד של השקפת העולם של האורתודוקסיה בהונגריה, שהושתתה, בין השאר, על פילוג הקהילות וההתרחקות עקרונית ממי שאינם חברים בקהילות האורתודוקסיות.
נישא לפראדל בת הרב יעקב יוסף גינז, רבה של בוסרמין - Hajdúböszörmény. לאחר שהתאלמן ממנה בשנת תרע"ח נישא בתרע"ט לנחמה, בתו של הרב דוד פרידמן, רבה של דויטשקרויץ.
נינו, ישראל קלויזנר, הוציא ליקוטים ממשנתו, בהלכה ובאגדה, עם ביאורים והערות. על פורים, פסח, חנוכה, סוכות וזמירות שבת, ברוקלין תשס"ח. על פרקי אבות, שם תשע"ג.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.