ישראל ליפשיץ

רב גרמני, פרשן המשנה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישראל ליפשיץ

הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782, אובז'יצקו (אנ')ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860, דנציג) היה מגדולי חכמי אשכנז, תלמידו של רבי עקיבא איגר ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. כיהן כאב"ד בדסאו (כיום בגרמניה) ובוורונקי (אנ'), חוזדייש (אנ') ודנציג שבפרוסיה (כיום בפולין).

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
ישראל ליפשיץ
Israel Lipschitz
Thumb
לידה 1782
ה'תקמ"ב
אובז'יצקו (אנ')
פטירה 19 בספטמבר 1860 (בגיל 78 בערך)
ג' תשרי ה'תרכ"א
דנציג
כינוי ה"תפארת ישראל"
מדינה ממלכת פרוסיה
מקום פעילות דסאו, דנציג
תקופת הפעילות ?–1860
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק פרשן
רבותיו ר' עקיבא איגר
בני דורו ר' יעקב צבי מקלנבורג
חיבוריו תפארת ישראל
אב גדליה בן ישראל ליפשיץ
סגירה

ביוגרפיה

הרב ליפשיץ נולד לאביו ר' גדליה ליפשיץ (בנו של ר' ישראל ליפשיץ, מסדר הגט מקליווא) בעת שכיהן כרב בעיר אובז'יצקו (אנ') בשנת תקמ"ב (1782)[1]. למד אצל אביו ואצל ר' עקיבא איגר בפוזנן. כיהן כרב בערים וורונקי (אנ'), חאזדייש (אנ'), דסאו, והפרברים של דאנציג: שאטלנד, ויינברג ולנגפוהר. בעת שכיהן בפרברי דנציג נאבק ברפורמים כנגד שינוייהם בבית הכנסת ומאבקיו הובלו להפרדת קהילות. הוא נהג בסיגופים וצומות של ג' ימים רצופים בהם למד ברציפות עם טלית ותפילין מכוסים. נפטר בצום גדליה של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת[2].

כתביו

סכם
פרספקטיבה

הרב ליפשיץ כתב הרבה, אך חלק מכתביו לא נדפס עד היום. בין כתביו:

פירושו למשנה "תפארת ישראל"

פירושו למשנה נצמד לפשט ולהלכה, אך יש בו גם חידושים מקוריים. הוא גם תרגם מילים שונות לגרמנית.

בפירושו נהג כדרכו של הרמב"ם בפירושו, והוסיף הקדמות וסיכומי עניינים מסודרים לכמה סדרים ומסכתות:

  • בסדר זרעים הוסיף מאמר על הלכות כלאים ושעטנז בשם "בתי כלאים".
  • בסדר מועד הקדים הקדמה על מלאכות השבת בשם "כלכלת שבת", והוסיף חיבור על ענייני קידוש החודש ועיבור השנה בשם "שבילי דרקיע".
  • בסדר נשים הוסיף חיבור של אביו, הרב גדליה ליפשיץ, של הלכות אישות בשם "אבי עזר", קיצור של חיבורו על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
  • בסדר נזיקין הוסיף הקדמה לפרק חלק ממסכת סנהדרין, העוסקת בהשארות הנפש ותחיית המתים בשם "דרוש אור החיים".
  • בסדר קדשים הקדים מאמר על עבודת הקרבנות בשם "חומר בקודש", ולמסכת מידות הקדים מאמר על מבנה בית המקדש בשם "צורת בית המקדש".
  • בסדר טהרות הקדים מאמר על דיני טומאה וטהרה בשם "יבקש דעת", ו"מראה כהן" על הלכות נגעים.
  • בסדרים זרעים, מועד וטהרות הוסיף בסופי הפרקים סיכום בשם "הילכתא גבירתא" הכולל את תמצית ההלכות הנלמדות מהמשנה.

הפירוש יצא במהדורה שנייה על ידי בנו הרב ברוך יצחק ליפשיץ בשנת 1862 ונחלק לשני חלקים שנקראו "יכין" ו"בועז" על שם יכין ובועז, שני העמודים שהיו בבית המקדש, ונקראו בשמות אלה:

  • חלק הפשט - נקרא "יכין".
  • חלק החידושים - נקרא "בועז".

הרב ישראל ליפשיץ הכניס לפרושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו הרב ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפירושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).

בקרב חוגים מסוימים קיימת התנגדות לספריו בפרט בענייני מחשבה[3][4], לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות. הרב חיים אלעזר שפירא[5] העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בנו אף התבקש על ידי הרב אלעזר הכהן להשמיט מהדפוס את הדרשה הבעיתית לשיטתו.

בשנת תרנ"ח יצא לאור קונטרס "כליל תפארת"[6] בו תוקף המחבר את דברי הרב ליפשיץ על דבריו בפירוש המשנה בסוף מסכת קידושין[7] בקשר לאופיו המולד של משה רבנו. לעומתו כתב הרב יוסף זכריה שטרן "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סגירה
מכתביו

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.