ישראל ליפשיץ
רב גרמני, פרשן המשנה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782, אובז'יצקו (אנ') – ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860, דנציג) היה מגדולי חכמי אשכנז, תלמידו של רבי עקיבא איגר ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. כיהן כאב"ד בדסאו (כיום בגרמניה) ובוורונקי (אנ'), חוזדייש (אנ') ודנציג שבפרוסיה (כיום בפולין).
![]() | |
לידה |
1782 ה'תקמ"ב אובז'יצקו (אנ') |
---|---|
פטירה |
19 בספטמבר 1860 (בגיל 78 בערך) ג' תשרי ה'תרכ"א דנציג |
כינוי | ה"תפארת ישראל" |
מדינה | ממלכת פרוסיה |
מקום פעילות | דסאו, דנציג |
תקופת הפעילות | ?–1860 |
השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
תחומי עיסוק | פרשן |
רבותיו | ר' עקיבא איגר |
בני דורו | ר' יעקב צבי מקלנבורג |
חיבוריו | תפארת ישראל |
אב | גדליה בן ישראל ליפשיץ |
ביוגרפיה
הרב ליפשיץ נולד לאביו ר' גדליה ליפשיץ (בנו של ר' ישראל ליפשיץ, מסדר הגט מקליווא) בעת שכיהן כרב בעיר אובז'יצקו (אנ') בשנת תקמ"ב (1782)[1]. למד אצל אביו ואצל ר' עקיבא איגר בפוזנן. כיהן כרב בערים וורונקי (אנ'), חאזדייש (אנ'), דסאו, והפרברים של דאנציג: שאטלנד, ויינברג ולנגפוהר. בעת שכיהן בפרברי דנציג נאבק ברפורמים כנגד שינוייהם בבית הכנסת ומאבקיו הובלו להפרדת קהילות. הוא נהג בסיגופים וצומות של ג' ימים רצופים בהם למד ברציפות עם טלית ותפילין מכוסים. נפטר בצום גדליה של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת[2].
כתביו
סכם
פרספקטיבה
הרב ליפשיץ כתב הרבה, אך חלק מכתביו לא נדפס עד היום. בין כתביו:
- זרע ישראל- פירוש למשנה, סיכום של הברטנורא ותוספות יום טוב.
- ראשי אבות- פירוש על מסכת אבות.
- דרשות.
- צוואה- חיבור המחולק לסעיפים וכולל הנהגות מוסריות.
- עמק שפה- מחקרים בלשון ודקדוק.
- חידושים והגהות על הש"ס- נדפס בש"ס וילנה על מסכתות: ביצה, מועד קטן, חגיגה, בבא בתרא ועבודה זרה.
- הרבה שאלות ותשובות.
- הערות על הרמב"ם, שו"ע ועוד הערות על גליונות הספרים שהיו ברשותו.
פירושו למשנה "תפארת ישראל"
פירושו למשנה נצמד לפשט ולהלכה, אך יש בו גם חידושים מקוריים. הוא גם תרגם מילים שונות לגרמנית.
בפירושו נהג כדרכו של הרמב"ם בפירושו, והוסיף הקדמות וסיכומי עניינים מסודרים לכמה סדרים ומסכתות:
- בסדר זרעים הוסיף מאמר על הלכות כלאים ושעטנז בשם "בתי כלאים".
- בסדר מועד הקדים הקדמה על מלאכות השבת בשם "כלכלת שבת", והוסיף חיבור על ענייני קידוש החודש ועיבור השנה בשם "שבילי דרקיע".
- בסדר נשים הוסיף חיבור של אביו, הרב גדליה ליפשיץ, של הלכות אישות בשם "אבי עזר", קיצור של חיבורו על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
- בסדר נזיקין הוסיף הקדמה לפרק חלק ממסכת סנהדרין, העוסקת בהשארות הנפש ותחיית המתים בשם "דרוש אור החיים".
- בסדר קדשים הקדים מאמר על עבודת הקרבנות בשם "חומר בקודש", ולמסכת מידות הקדים מאמר על מבנה בית המקדש בשם "צורת בית המקדש".
- בסדר טהרות הקדים מאמר על דיני טומאה וטהרה בשם "יבקש דעת", ו"מראה כהן" על הלכות נגעים.
- בסדרים זרעים, מועד וטהרות הוסיף בסופי הפרקים סיכום בשם "הילכתא גבירתא" הכולל את תמצית ההלכות הנלמדות מהמשנה.
הפירוש יצא במהדורה שנייה על ידי בנו הרב ברוך יצחק ליפשיץ בשנת 1862 ונחלק לשני חלקים שנקראו "יכין" ו"בועז" על שם יכין ובועז, שני העמודים שהיו בבית המקדש, ונקראו בשמות אלה:
- חלק הפשט - נקרא "יכין".
- חלק החידושים - נקרא "בועז".
הרב ישראל ליפשיץ הכניס לפרושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו הרב ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפירושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).
בקרב חוגים מסוימים קיימת התנגדות לספריו בפרט בענייני מחשבה[3][4], לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות. הרב חיים אלעזר שפירא[5] העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בנו אף התבקש על ידי הרב אלעזר הכהן להשמיט מהדפוס את הדרשה הבעיתית לשיטתו.
בשנת תרנ"ח יצא לאור קונטרס "כליל תפארת"[6] בו תוקף המחבר את דברי הרב ליפשיץ על דבריו בפירוש המשנה בסוף מסכת קידושין[7] בקשר לאופיו המולד של משה רבנו. לעומתו כתב הרב יוסף זכריה שטרן "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים".
לקריאה נוספת
- מרדכי מאיר, הרב ישראל ליפשיץ - תולדותיו, כתביו ודיון ראשוני בשיטתו הפרשנית בחיבורו "תפארת ישראל", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (2004).
- משה וינשטוק, אמונה והלכה בעולם המודרני: מפעליהם והגותם של ר' ישראל ובנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תמוז תשס"ח, באתר ספריית אסיף.
- שלום רוזנברג, משה וינשטוק, "כתבים של ר' ישראל ור' ברוך יצחק ליפשיץ שנעלמו מן העין", דעת 61 (תשס"ז), עמ' 97–112.
קישורים חיצוניים
- ש"י פין, הר"ר ישראל בהר"ר גדליה ליפשיץ, בספרו כנסת ישראל, ורשה, תרמ"ז, עמ' 698, באתר היברובוקס
- "לִיפְּשִׁיץ, ישראל בר' גדליה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 48, באתר היברובוקס
- "Israel Lipschütz", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מכתביו
- הרב ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל על סדר זרעים, באתר היברובוקס
ישראל בן גדליה ליפשיץ (1782-1860), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.