Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל חסון (נולד ב-27 באפריל 1955) הוא פוליטיקאי ואיש ביטחון ישראלי בדימוס. כיהן כסגן ראש שירות הביטחון הכללי בין השנים 1997–1999. לאורך השנים מילא שורת תפקידים בארגון, ביניהם ראש אגף המבצעים, מפקד נפת ירושלים וראש מרחב לבנון. בהמשך, כיהן כחבר הכנסת וכמנכ"ל רשות העתיקות.
 | |||||||||||||||
| ישראל חסון, 2009 | |||||||||||||||
| לידה |
27 באפריל 1955 (בן 69) ה' באייר ה'תשט"ו דמשק, סוריה  | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת חיפה | ||||||||||||||
| מפלגה |
קדימה | ||||||||||||||
| סיעה | ישראל ביתנו, קדימה | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
חסון נולד בדמשק שבסוריה למשפחה בת עשרה ילדים. בגיל שבע בשנת 1962 עלה עם משפחתו לישראל, דרך אדנה שבטורקיה[1]. השתחרר מצה"ל בדרגת סגן בשנת 1977. לאחר שחרורו מצה"ל גויס לשב"כ.
שירת בשב"כ במשך 23 שנים, שבמהלכן החליף בין היתר את גדעון עזרא בתפקיד ראש מרחב ירושלים. עם כניסתו לתפקיד החל לעסוק בשני מבצעים חשובים: יירוטו של יחיא עיאש בשומרון ויירוט חוליית חברון. תפקידים נוספים בשב"כ היו מפקד מרחב לבנון ומפקד מרחב יהודה ושומרון. הוא היה שותף למשא ומתן של הסכם טאבה, הסכם חברון, הסכם ואי והמשא ומתן של אהוד ברק בקמפ דייוויד. בתפקידו האחרון בשב"כ, בשנים 1997–1999, היה סגנו של ראש השב"כ עמי אילון והאחראי על המבצעים. הוא מצוטט בדיון על יאסר ערפאת שלמרות ניסיון רב מאוד עם האיש, מעולם לא התיימר לטעון שהוא יודע מה ערפאת רוצה.
כשאבי דיכטר הועדף על פניו למשרת ראש השב"כ בשנת 2000, פרש מהשירות לעסקים, הקים את חברת "חסון אנרגיה" המספקת דלק למפעלים ותחנות דלק בצפון הארץ, וכמו כן עסק במסחר עם הרשות הפלסטינית[2].
לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה הודיע על הצטרפותו לחיים הפוליטיים ולמפלגת ישראל ביתנו ונבחר לראשונה לכנסת כשני ברשימת המפלגה (כשהיחיד הממוקם מעליו הוא יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן), שזכתה ב-11 מנדטים. בכנסת זו שימש יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת וכיהן כחבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ובוועדת החוץ והביטחון ובשלוש מוועדות המשנה שלה: ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה, ועדת המשנה לכוננות ולביטחון שוטף וועדת המשנה למוכנות העורף. כן היה חבר בוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים.
במהלך כהונתו בכנסת יזם חוק המסדיר מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים[3], וכן היה בין יוזמי "חוק דרומי". ב־2006 יזם הצעת חוק שזכתה לכינוי "חוק הטוקבקים", שלפיו אתרי אינטרנט יחויבו לדרוש ממגיבים לכתבות להזדהות בשמם האמיתי, במטרה להגביל את ההתלהמות שקיימת בדיונים אלו, ולטענתו משפיעה על האלימות המילולית בדו-שיח הציבורי[4]. הצעת החוק לא קודמה לאחר לחץ ציבורי ותקשורתי נרחב[5]. בכנסת זו יזם את הקמת השדולה לקידום עולי אתיופיה בישראל והמשיך לעמוד בראשה גם בכנסת ה-18.
ב-6 בנובמבר 2008 הודיע שיעזוב את מפלגת "ישראל ביתנו" ויתמודד בבחירות המקדימות של מפלגת קדימה[6]. הוא נבחר למקום ה-25 ברשימת מועמדי "קדימה" לכנסת ונכנס במסגרת רשימתה, שזכה ב-28 מושבים, לכנסת ה-18 לכהונה נוספת. שימש כחבר בוועדת הכנסת, בוועדת הכלכלה ובוועדת החוץ והביטחון. כן הקים ועמד בראשן של מספר שדולות: השדולה למען התעשיות הביטחוניות, השדולה למען צמצום תופעת ההשתמטות ועידוד הגיוס לצה”ל, השדולה למען חוות הבודדים והשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח החיילים המשוחררים. חסון המשיך לעמוד בראשה של האחרונה גם בכנסת ה-19. חסון היה שותף במגעים עם שלטונות מצרים לשחרורם של אילן גרפל ועודה סלימאן תראבין.
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השני ברשימת "קדימה", ונבחר מטעמה לכנסת, יחד עם ראש הרשימה, שאול מופז. בכנסת זו שימש כחבר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ועמד בראש השדולה החקלאית. כיהן כיושב-ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–ארמניה. לקראת הבחירות לנשיא המדינה העשירי ב-2014, היה הראשון שנתן את חתימתו לחתן פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן. במהלך מבצע צוק איתן ביולי 2014 שימש כחבר פאנל קבוע בשידורי המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 מהקריה בתל אביב[7].
בנובמבר 2014 נבחר על ידי ועדת האיתור של מועצת רשות העתיקות, לתפקיד מנכ"ל רשות העתיקות[8]. בעקבות מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות העתיקות התפטר מהכנסת[9]. החל לכהן כמנכ"ל הרשות ב-21 בדצמבר 2014 ועד נובמבר 2020.
בשנת 2017 פתח מבקר המדינה יוסף שפירא בחקירה בחשד לאי סדרים ולשחיתות ברשות העתיקות בניהולו של חסון. בין התחומים שחקרו אנשי המבקר: תנאי העבודה של חסון וכן הטבות לעובדים בכלל, תקינות מכרזים ומינויים והעסקת קרובי משפחה[10].
במסגרת החקירה הוציא שפירא צו הגנה לחושף שחיתות לראש ענף השכר ברשות העתיקות סמדר יצחק, שסבלה מהתנכלויות קשות ועזבה את הרשות. יצחק חשפה שורה של חשדות לשחיתות ברשות, בהם פרשת הרכב של חסון[11] וכן תשלומים לא חוקיים לכאורה על הוצאות ונסיעות לחו"ל[10]. ביוני 2018 נשלחה טיוטת הדו"ח למבוקרים ברשות העתיקות ובהם חסון.
עם כניסתו לתפקיד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביולי 2019, מנע אנגלמן את פרסום הדו"חות של קודמו שפירא, ובהם הדו"ח העוסק ברשות העתיקות ובישראל חסון.
ב-2 באפריל 2020 הוארכה בהחלטת ממשלה כהונתו של ישראל חסון כמנכ"ל רשות העתיקות[12].
ב-11 באוקטובר 2020 הודיע חסון על התפטרותו מרשות העתיקות[13].
בפברואר 2021 פורסם בכלכליסט כי אנגלמן מתכוון לגנוז את הדו"ח נגד חסון: "מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתכוון לגנוז טיוטת דו"ח חמור על רשות העתיקות והמנכ"ל היוצא שלה ישראל חסון – לאחר שעיכב את פרסומו במשך שנה וחצי. זאת, ככל הידוע בעקבות לחצים שהפעיל חסון. על פי לשכת שר התרבות שמשרדו אחראי לרשות העתיקות, המבקר אף הורה לא לדון בטיוטת הדו"ח"[10].
חסון בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים מאוניברסיטת חיפה ותואר שני מהמכללה לביטחון לאומי.
חסון גר בקיבוץ חוקוק, נשוי לגל לוסקי, מייסדת ומנכ"לית עמותת IFA, ולשניים ילד משותף. לחסון יש ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים[14].
ישראל חסון, באתר הכנסת
כרטיס ביקור – ישראל חסון, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
אהרון ברנע מראיין את ישראל חסון בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 29.11.15Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
