ישראלים יוצאי איראן הם אזרחי מדינת ישראל מיהדות איראן, שעלו לישראל או שמוצא משפחתם מאיראן.
קהילת יוצאי איראן בישראל מונה מעל ל־200 אלף יהודים שעלו לישראל מאיראן ואת צאצאיהם.[2]
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
היהודים האיראנים הראשונים שעלו לאזור ארץ ישראל בעת המודרנית הגיעו מהעיר שיראז בתקופה העות'מאנית. הם יצאו למסע מפרך משיראז ב-1815 לנמל של בושהר ומשם עלו על ספינה שלקחה אותם לבצרה שבדרום עיראק. משם הם נסעו דרך היבשה לבגדאד ולאחר מכן לדמשק. אלו ששרדו את המסע הקשה התיישבו בצפת ובירושלים, והיו ראשוני קהילת יוצאי איראן בארץ ישראל.
ההגירה לישראל מאיראן המשיכה לגדול בתחילת המאה ה-20. בתקופת המנדט הבריטי המתח האזורי גבר, וכמו גם גילויי האנטישמיות באיראן, אשר הובילו לכך שיהודים רבים באיראן בחרו להגר מהמדינה. בעקבות הקמת מדינת ישראל ב-1948 הייתה עלייה משמעותית מאיראן לישראל אשר נבעה הן מציונות והן והרצון לברוח מהקשיים הכלכליים והרדיפות באיראן. בשנת 1952 כ-30,000 יהודים מאיראן עלו למדינת ישראל במסגרת מבצע כורש.[3]
המהפכה האיראנית של 1979 היוותה נקודת מפנה גדולה עבור האוכלוסייה היהודית באיראן, ובמיוחד לאחר שהרפובליקה האסלאמית החדשה החלה החמירה את גישתה עבור האוכלוסיות הלא-מוסלמיות באיראן. למעלה מ-10,000 יהודים איראנים היגרו לישראל מיד לאחר המהפכה האיראנית, ורבים אחרים נמלטו לארצות הברית או לאירופה לפני שעשו את דרכם בסופו של דבר לישראל.[4] המהפכה האיראנית גם גרמה לעלייה באנטישמיות באיראן, ובמיוחד לאחר הוצאתו להורג של איש העסקים היהודי-איראני הבולט חביב אלקאניאן על ידי שלטונות המהפכה משום שהוא הואשם בבגידה וב"ציונות" בשל קשריו עם ישראל ויהדות התפוצות.[5] הוצאתו להורג שלחה גלי הלם בקהילה היהודית של איראן, אשר גרמה לרבים לבחור לברוח לישראל או למדינות אחרות.
ישראל המשיכה לאורך השנים לעודד את האוכלוסייה היהודית שנותרה באיראן (לפי ההערכות היא מונה פחות מ-9,000 אנשים) לעלות לישראל, בעיקר משום שבישראל הסברה היא שרבים מאותם האנשים הם בפועל בני ערובה של המשטר האיראני. בשנת 2007 אף הציעה ישראל תמריצים כספיים ליהודים באיראן על מנת לעודד אותם להגר לישראל.[6]
למרות המתיחות הפוליטית, ישראל ממשיכה לקיים קשר עם הקהילה היהודית שנותרה באיראן בין ביתר באמצעות שידורי רשת קול ישראל אשר משדרת מדי יום שידורי רדיו לאיראן בשפה הפרסית.[4]
ישראלים בולטים ממוצא איראני
- יואל שמחאי - מייסדה ומנכ"לה לשעבר של אפליקציות ההכרויות מבוססות המיקום גריינדר ו"בלנדר"
- דוד רוקני - אלוף-משנה במילואים בצה"ל, ששימש כמפקד טקס הדלקת המשואות בהר הרצל ביום העצמאות בין השנים 1983–2016
- אליעזר אבטבי - פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם המפד"ל
- יוסי אבני-לוי - סופר ודיפלומט ישראלי, המשרת כשגריר ישראל בליטא משנת 2020
- גלית דיסטל-אטבריאן - חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד
- ניצנה דרשן-לייטנר - עורכת דין ישראלית אשר ייסדה את ארגון "שורת הדין"
- שרון רופא אופיר - עיתונאית ואשת ציבור ישראלית, שהייתה חברת הכנסת מטעם "ישראל ביתנו"
- אלי אביבי - ישראלי שהתפרסם בעיקר כמי שהכריז על עצמו כנשיא "מדינת אכזיב" בחוף הגליל המערבי.
- מנשה אמיר - פרשן לענייני איראן, ולשעבר מנהל אתר האינטרנט בפרסית של משרד החוץ, והשידורים של קול ישראל בפרסית
- מיכאל בן ארי - חבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת האיחוד הלאומי
- דן חלוץ - הרמטכ"ל ה־18 של צבא ההגנה לישראל
- מור קרבסי - זמרת-יוצרת ישראלית
- משה קצב - איש ציבור ישראלי שכיהן כנשיאהּ השמיני של מדינת ישראל
- ריטה - זמרת, פזמונאית ושחקנית ישראלית
- שאול מופז - הרמטכ"ל ה־16 של צבא ההגנה לישראל אשר כיהן גם כשר התחבורה וכמו כן היה גם יושב ראש מפלגת קדימה.
- מרדכי זר - איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י
- רמטין סבטי - קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, בתפקידו האחרון שימש מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף
- יוסף שילוח - שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי
- ליאור אליהו - כדורסלן עבר ישראלי
- אופיר דוידזאדה - כדורגלן ישראלי המשחק במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל
- לירז צ'רכי - שחקנית, מדבבת וזמרת ישראלית
- מוסא יודעים - פרופסור למדעי המוח, מפתח התרופה "אזילקט"
ראו גם
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.