ירגזי אפרפר (שם מדעי: Parus cinereus) הוא מין ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. הוא בצבעי שחור, אפור ולבן, מקור שמו. הוא קרוב מאוד לירגזי מצוי ותואר לראשונה בתור תת מין שלו,[1] אך הוא נחשב למין עצמאי בעקבות מחקרים גנטיים.[2][3][4] הירגזי חי ביערות בדרום ובדרום-מזרח אסיה.
 ירגזי אפרפר | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | ירגזי |
| מין: | ירגזי אפרפר |
| שם מדעי | |
 Parus cinereusוייו, 1818 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
מאפיינים פיזיים
הירגזי האפרפר הוא עוף קטן באורך 12.5–15 ס"מ ובמסה 11.9–22.1 גרם.[5] הראש שחור עם לחיים לבנות וסנטר שחור. הגב אפור, ועל הכנפיים יש פס לבן. החזה והבטן לבנים ופס שחור עובר לאורכם. לזכר יש פס שחור עבה יותר בהשוואה לנקבה.[6] יש פס לבן בנקודה בה העורף מתחבר לגב. הכנפיים אפורות. סוככות הזנב כחולות-אפרפרות מלמעלה. הזנב שחור, ולבן בשוליו. בניגוד לקרוביו ירגזי מצוי, ירגזי יפני וירגזי ירוק-גב, הבטן לבנה אפרפרה ולא צהובה.[7] המקור שחור וקצר, הקשתית כהה והרגליים אפורות.
התנהגות
הירגזי נראה בדרך כלל בזוגות או בקבוצות קטנות שלעיתים מצטרפות ללהקות מזון מעורבות.[8] הירגזי האפרפר מחפש מזון בצורה אקטיבית מאוד, וניזון מחרקים (בעיקר זחלים וחיפושיות), ביצי חרקים, גלמים, וגם ניצנים, זרעים ופירות.[9] לפעמים הוא מחזיק חרק גדול ברגלו וקורע אותו עם המקור. הוא גם תוקע זרעים קשים בקליפת עץ, ואז מפצח ואוכל את הזרע.[10] בהימלאיה עונת הקינון מתחילה בסוף מרץ ונגמרת בסוף יוני, ובדרום הודו היא מתחילה בפברואר ונגמרת במאי, אם כי קינון נצפה גם בספטמבר ואוקטובר. לרוב הנקבה מטילה ביצים פעמיים בשנה. הקן בקוטר 10 ס"מ ובצורת קערה. הוא מוקם בחורים בעצים, גדות, קירות מבנים, במבוק, וקינים נטושים של נקרים, ולעיתים רחוקות על ענפים. עשוי מטחב, שיער, נוצות וצמר. הנקבה מטילה 4–6 ביצים לבנות עם נקודות אדומות.[11] שני ההורים משתתפים בדגירה, וכאשר אחד ההורים מאויים בזמן הקינון, הוא ינשוף ואף יתקוף את הפולש,[10] פעולה שהיא מקור שמם העברי (מהמילה רוגז).[12]
תפוצה ובית גידול
הירגזי האפרפר חי ביערות וחורשים, ולעיתים נצפה גם באזורים עירוניים בדרום ודרום מזרח אסיה.[13] למין זה טווח תפוצה רחב למדי, והוא נצפה מאפגניסטן, דרך הודו, להודו-סין, אינדונזיה, ודרום סין. הוא נצפה בהימלאיה עד לגובה 2,700 מטר.[11]
תפוצת תת-מינים
לירגזי האפרפר 12 תת-מינים:
- P. c. decolorans - קולץ, 1939, מצוי בצפון מזרח אפגניסטן וצפון מערב פקיסטן
- P. c. ziaratensis - ויסטלר, 1929, מצוי בדרום אפגניסטן וצפון פקיסטן
- P. c. caschmirensis - הארטט, 1905, מצוי מצפון מזרח אפגניסטן לצפון מזרח הודו
- P. c. planorum - הארטט, 1905, מצוי מצפון הודו, דרך נפאל ובהוטן ועד למיאנמר ובנגלדש
- P. c. vauriei - ריפלי, 1950, מצוי בצפון מזרח הודו
- P. c. stupae - קולץ, 1939, מצוי בהודו
- P. c. mahrattarum - הארטט, 1905, מצוי בדרום מערב הודו ובסרי לנקה
- P. c. templorum - מאייר דה שאונסי, 1946, מצוי בדרום מזרח אסיה
- P. c. hainanus - הארטט, 1905, מצוי בהאינאן
- P. c. ambiguus - ראפלז, 1822, מצוי במלזיה וסומטרה
- P. c. sarawacensis - סלאטר, 1885, מצוי בבורנאו
- P. c. cinereus - וייו, 1818, מצוי באיי אינדונזיה[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ירגזי אפרפר, באתר ITIS (באנגלית)
- ירגזי אפרפר, באתר NCBI (באנגלית)
- ירגזי אפרפר, באתר GBIF (באנגלית)
- מפת תפוצה והקלטות של ירגזי אפרפר, באתר Xeno-Canto (אנ')
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
