יצחק שנהר

יצחק שֶנהַר (שֶנבֶּרג; י"ד באדר א' תרס"ב, 21 בפברואר 1902 – י"ט בסיון תשי"ז, 18 ביוני 1957) היה משורר, סופר ומתרגם עברי. בשנת 1946 זכה בפרס רופין ובשנת 1948 בפרס טשרניחובסקי.

יצחק שנהר

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	21 בפברואר 1902 וולוצ'יסק, אוקראינה
פטירה	18 ביוני 1957 (בגיל 55) ירושלים
שם לידה	יצחק שנברג
מדינה	ישראל
לאום	ישראלי
מקום קבורה	הר המנוחות
עיסוק	משורר, סופר, מתרגם
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	ספרות, שירה
סוגה	שירה, סיפורת, מחזאות, ספרות ילדים, יומן מסע
פרסים והוקרה	פרס רופין, פרס טשרניחובסקי

יוצרים ואנשי צבא בקפה מאור בתל אביב, במחצית השנייה של 1948. (מימין לשמאל: יצחק שדה ובנו יורם, ישראל זמורה, יצחק שנהר, יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג. מאוספו של יורם שדה, יפו

תולדותיו

יצחק שנהר נולד בעיירה וולוצ'יסק שבאוקראינה. לאחר מכן עברה משפחתו לעיירה טארנורודה ליד נהר הבוג. בשנות מלחמת העולם הראשונה התגוררה משפחתו בפרוסקורוב. הוא עלה לארץ ישראל במסגרת ארגון "החלוץ" ב-1921; וכמו רבים מחבריו עבד כחלוץ במגוון עבודות: בבניית בתים, בהובלת זיפזיף על גמלים, בעגלונות, וברכבת. בשנת 1930 נסע ללמוד כלכלה באוניברסיטה החופשית של בריסל. כאשר חזר, עבד בעריכה בהוצאת שטיבל-מצפה. שנהר היה אחד ממייסדי כתב העת הספרותי גליונות בעריכת יצחק למדן. הוא עבד גם בהוצאת שוקן, והשתתף בעריכת השנתון לוח הארץ.

משנות העשרים יצר שנהר ספרות עברית, אשר ינקה מהמקורות היהודיים המסורתיים. הוא כתב במבחר סוגות: שירה, סיפורת, מחזאות, ספרות ילדים, יומן מסע; באמצעותן סיפר על אירועי תקופתו. שיריו הפכו למלל מכונן ובעל ערך ייחודי בתודעה היהודית הציונית בארץ ישראל. שיריו הנודעים הם: "מה אומרות עיניך" שהלחין מרדכי זעירא, "עולים" ("בחשאי ספינה גוששת") שהלחין שלום פוסטולסקי, "כך הולכים השותלים" ו"שדמתי" שהלחין ידידיה אדמון, ו"שיר החירות" ("פנינו אל השמש העולה") שהלחין דניאל סמבורסקי.

שנהר תרגם מספר רב של כותרים בספרות יפה לעברית, בעיקר מרוסית. הוא היה מן המתרגמים האיכותיים והחשובים לעברית בתקופתו; הוא תרגם משפות שונות לשפה העברית מבחר נחשב ומפורסם של הספרות העולמית, ובכך תרם רבות להשכלתם של רבים, במיוחד צעירים, ביישוב היהודי בארץ ישראל, בעיקר בשנות הארבעים והחמישים.

על שמו נקראו רחובות בישראל.

יצחק שנהר נפטר ב-18 ביוני 1957 ונקבר בהר המנוחות.^[1]

מספריו (מבחר)

• בשר ודם: שישה סיפורים, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"א
• בין כוכב ודשא: חרוזי רננים, וסיפורי נעמנים לילדים גדולים עם קטנים, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ב
• בין כוכב ודשא, מרחביה: ספרית פועלים, 1960
• מארץ אל ארץ: שישה סיפורים, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ג
• עלי הגיון: לקט מאמרים משל טובי המוריאליסטים הצרפתים, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ד
• ימים ידברו: בנאות כפר ובירכתי עיר, ירושלים-תל אביב: הוצאת שוקן, תש"ה

תורגם לספרדית:

• Mientras llega el día, Buenos Aires: Editorial Israel, 1947

• המעה של פשיטא: משא מלכים, ירושלים, תש"ו
• אחד מאלף, ירושלים: הוצאת שוקן, תש"ז

• Under the fig tree: Palestinian stories, New York: Schocken Books, 1948

• בשבעה דרכים: סיפורי מסעות, ירושלים : הוצאת שוקן, תשי"ד
• סיפורי יצחק שנהר (קובץ), א-ג, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"ך
• האשל (קובץ), ניו-יורק: קרן התרבות, תש"ל

• Сыны здешних мест: Избранные рассказы, Ицхак Шенхар; Перевела С Иврита Ривка Пелед (Рабинович), Иерусалим: Библиотека-Алия, 1977

• בנים למקום, ועוד סיפורים, תל אביב: מפקדת קצין חינוך ראשי צה"ל, תש"ן 1989

מתרגומיו (מבחר)

• פרשה אחרונה, קנוט המסון, תל אביב: הוצאת שטיבל, 1933
• קוטפי הכותן, ברונו טרון, שטיבל תל אביב 1934
• (עם מ"ז ולפובסקי), דברי ימי אנגליה, מאת ס"א קריגטון, י' המפדן ג'קסון, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ד-תרצ"ה
• אוליבר טויסט, צ'ארלס דיקנס, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ה
• החבצלת השחורה, אלכסנדר דיומא, תל אביב: מצפה, 1935
• חיי אנוש: רומן, אנדרה מאלרו, תל אביב: א"י שטיבל, 1935, הוצאת עם עובד, תשל"ח 1977
• ענבי זעם, ג'ון סטיינבק, מרחביה: ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1941
• משא אהבתו ומותו של הקורנט כריסטוף רילקה, ריינר מריה רילקה, ירושלים : תרשיש, תש"ב, תשי"ג
• סיפורים, בלזק, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ג, ספרית תרמיל של הוצאת משרד הביטחון, תשכ"ה 1964
• הקוקאי הירוק: מחזה במערכה אחת, ארתור שניצלר, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ד
• אמריקה, פרנץ קאפקא, ירושלים: שוקן, תש"ה
• נפתולי עם האמת, מ"ק גאנדי, תל אביב: עם עובד, תש"ה
• לילות לבנים, פ"מ דוסטויבסקי, ירושלים : שוקן, תש"ו, סדרת 'תרמיל' של משרד הביטחון תשכ"ו
• נפשות מתות, ניקולאי וסיליביץ' גוגול, ירושלים ותל אביב: שוקן, תש"ח 1947
• אני מאשים...!, אמיל זולא, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ט
• הזקן והים, ארנסט המינגוויי, תל אביב : עם עובד, תשי"ד
• אנה קארנינה, ל"נ טולסטוי, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשט"ז-תשי"ז
• הערבה, מאת א"פ צ'כוב, מרחביה: ספרית פועלים, 1959
• האדרת, ניקולאי ואסילייביץ' גוגול, ירושלים; תל אביב: שוקן, תשכ"ד
• החוטם: היריד בסורוצ'ינץ, ניקולאי גוגול, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשל"ה

לקריאה נוספת (מבחר)

• רבקה רוכל-שנברג, בית יצחק שנהר, הוצאת עקד, תל אביב תשמ"ו-1986
• הלל וייס (עורך), יצחק שנהר: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשל"ו
• ישראל זמורה, מאזנים, כרך מ"ד, 1977
• נורית גוברין, "גלות בארץ ישראל - עולי גרמניה ביצירתו של יצחק שנהר", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל, תשס"ח/2008.
• גרשון שקד, "צברים, עולים, פליטים: על יצירתו של יצחק שנהר", מחקרי ירושלים בספרות עברית ג, תשמ"ג (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

אלי אשד -"עוד ישוב הבעל?" הסיפורים האנטי כנעניים של יצחק שנהר" מגזין "יקום תרבות "אפריל 2015 http://www.yekum.org/2015/04/עוד-ישוב-הבעל-הסיפורים-האנטי-כנעניים/

קישורים חיצוניים

• יצחק שנהר, באתר זמרשת
• יצחק שנהר, 'מה אומרות עיניך', באתר YouTube
• על 'כענבים במדבר', באתר משרד החינוך
• יצחק שנהר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יצחק שנהר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יצחק שנהר, דף שער בספרייה הלאומית
• יצחק שנהר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

1. יצחק שנהר באתר GRAVEZ