יצחק פרלמן

יצחק פרלמן (באנגלית: Itzhak Perlman; נולד ב-31 באוגוסט 1945) הוא כנר ישראלי-אמריקאי, מנצח ומורה למוזיקה בעל מוניטין בינלאומי. פרלמן היה המנצח של תזמורת דטרויט ושל התזמורת הפילהרמונית של וסטצ'סטר. פרלמן זכה במדליית החירות הנשיאותית מהנשיא אובמה, ובמדליה הלאומית לאמנויות מהנשיא קלינטון. בנוסף, הוא זכה ב-17 פרסי גראמי וב-4 פרסי אמי ובשנת 2016 זכה בפרס בראשית.

ערך זה עוסק בכנר ישראלי. אם התכוונתם לאליעזר בן-יהודה שנולד בשם יצחק פרלמן, ראו אליעזר בן-יהודה.

עובדות מהירות לידה, מוקד פעילות ...

יצחק פרלמן
**Itzhak Perlman**

יצחק פרלמן בשנת 1984
לידה	31 באוגוסט 1945 (בן 79) תל אביב
מוקד פעילות	ישראל ישראל ארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1958
מקום לימודים	בית הספר ג'וליארד, בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית, עברית
כלי נגינה	כינור
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
פרסים והוקרה	Royal Philharmonic Society Award (Instrumentalist) (1996) פרס גראמי למוזיקה קאמרית הטובה ביותר (1981) פרס המהגרים הגדול (2008) פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת) (1977) פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר (1978) פרס גראמי למפעל חיים (2008) אגדה חיה של ספריית הקונגרס פרס גראמי לסולן אינסטרומנטלי הטוב ביותר (ללא תזמורת) (1980) פרס מרכז קנדי מדליית החירות מדליית החירות הנשיאותית המדליה הלאומית לאומנויות
itzhakperlman.com
פרופיל ב-IMDb

סגירה

קורות חיים

פרלמן נולד ביפו וגדל ברחוב הקליר בתל אביב, בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. לחיים ושושנה פרלמן, ילידי פולין שעלו לארץ ישראל באמצע שנות השלושים של המאה ה-20.

פרלמן התעניין לראשונה בכינור לאחר ששמע מוזיקה קלאסית ברדיו. בגיל 3 נשללה ממנו הכניסה לקונסרבטוריון רון שולמית בשל היותו קטן מכדי להחזיק בכינור.^[1] במקום זאת, הוא לימד את עצמו איך לנגן בכינור באמצעות כינור צעצוע, עד שהיה מבוגר מספיק כדי ללמוד עם רבקה גולדגרט בקונסרבטוריון רון שולמית ובאקדמיה למוזיקה בתל אביב, שם ביצע את הרסיטל הראשון שלו בגיל 10, לפני שעבר לארצות הברית כדי ללמוד בבית הספר ג'וליארד אצל דורותי דיליי ואיוואן גלאמיאן.

בגיל 4 חלה פרלמן במחלת הפוליו ולכן הוא נעזר בקביים ומנגן בישיבה.

קריירה

סכם

פרספקטיבה

מבצע

פרלמן הופיע במופע של אד סאליבן פעמיים: ב-1958 ושוב ב-1964. הוא עשה את הופעת הבכורה שלו באולם קרנגי ב-1963.

עד מהרה החל לבלות את עיקר זמנו במסעות הופעות. הוא הקליט יצירות רבות ובשנות השבעים החל להופיע גם בתוכניות בידור כמו ה-The Tonight Show של ג'וני קרסון והמהדורה האמריקאית של רחוב סומסום, וכן לנגן באירועים שונים בבית הלבן.

בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, היו הופעות בהוליווד בול בשיאה של עונת הקיץ שם. הוא גם ניגן סולו בפסקול הסרט רשימת שינדלר.

ב-5 ביולי 1986, הופיע בפסטיבל התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק לרגל 100 שנים לפסל החירות, אשר שודר בשידור חי בטלוויזיה ABC בארצות הברית. התזמורת, בהנהגת זובין מהטה, הופיעה בסנטרל פארק.

ב-1987, הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הישראלית לקונצרטים בוורשה ובבודפשט וכן בערים נוספות במדינות הגוש המזרחי. הוא השתתף עם הפילהרמונית הישראלית בקונצרט הראשון שלה בברית המועצות ב-1990, בערים מוסקבה ולנינגרד והשתתף שוב עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקונצרטים בסין ובהודו ב-1994.

בדצמבר 1990, הופיע פרלמן יחד עם מוזיקאים נוספים כגון: יו-יו מה, פנחס צוקרמן, ג'סי נורמן, אייזק שטרן ויורי טמירקאנוב במלאת 150 שנה לחגיגות פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי בלנינגרד.

נכון למאי 2022 פרלמן הישראלי השביעי המושמע ביותר בספוטיפיי עם כ-1.4 מיליון מאזינים חודשיים.

מנצח

בתחילת שנות האלפיים פרלמן החל לנצח. הוא קיבל את תפקיד המנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של דטרויט, ובין השנים 2002-2004 הוא שימש כיועץ מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של סנט לואיס.

בנובמבר 2007, הכריזה התזמורת הפילהרמונית של ווסטצ'סטר על פרלמן כמנצחה הראשי וכמנהל האמנותי של התזמורת. הקונצרט הראשון שלו בתפקיד זה היה ב-11 באוקטובר 2008.

הופעות בולטות

פרלמן הוזמן לנגן ארבע פעמים בארוחות ערב ממלכתיות של ארצות הברית. ביניהן, ארוחת ערב בהשתתפות המלכה אליזבת השנייה ב-7 במאי 2007 בבית הלבן. הוא ניגן גם בטקס ההשבעה של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2009.^[2]

פעילותו הפדגוגית

בשנת 1975, קיבל פרלמן משרת סגל בקונסרבטוריון למוזיקה בברוקלין קולג'.

כיום, פרלמן מלמד בבית הספר ג'וליארד לתוכנית הקדם-קולג'. הוא גם מלמד סטודנטים באופן פרטני בתוכנית פרלמן למוזיקה בלונג איילנד, ניו יורק ורק לעיתים נדירות מנחה כיתות אמן.

תוכנית פרלמן למוזיקה

תוכנית פרלמן למוזיקה, שנוסדה ב-1995 על ידי טובי פרלמן וסוקי סנדלר, החלה את דרכה כמחנה קיץ למוזיקאי כלי קשת יוצאי דופן בין הגילאים 11-18.^[3] עם הזמן הוא התרחב לתוכנית של שנה. למוזיקאים ישנה הזדמנות במסגרת התוכנית לקבל את יצחק פרלמן בעצמו, לפני שהם מופיעים במקומות כגון בית הכנסת סאטון פלייס ובתי ספר ציבוריים.

חיים אישיים

פרלמן מתגורר בניו יורק עם אשתו, טובה, כנרת קלאסית גם היא. להם חמישה ילדים. פרלמן הוא בן דוד רחוק של אושיית הקומדיה והטלוויזיה הקנדית האווי מנדל.^[4]

דיסקוגרפיה

Tradition, 1987
Duos, March 17, 1987
Vivaldi: The Four Seasons / 3 Violin Concertos, 1992
The American Album, January 6, 1995
In the Fiddler's House, November 21, 1995
Holiday Tradition, 1998
Concertos from My Childhood, 1999
The Essential Itzhak Perlman, Sony Classical, 2009
Eternal Echoes, August 31, 2012
2012 הדים לנצח עם החזן יצחק מאיר הלפגוט
Violin sonatas, Universal Music Classics/Deutsche Grammophon, 2015
The Perlman Sound, Warner Classics, 2015
2020, The Art of Itzhak Perlman

פרסים

1964: תחרות לבנטריט - זוכה.
1977: פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת): ארבע העונות (ויוואלדי)
1978: פרס גראמי לביצוע מוזיקה קאמרית: בטהובן: סונטות לכינור ופסנתר (עם ולדימיר אשכנזי).
1978: פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר: ברהמס: קונצ'רטו לכינור ברה מז'ור.
1980: פרס גראמי: לסולן הטוב ביותר בביצוע אינסטרומנטלי (ללא תזמורת): האלבום הספרדי.
1980: פרס גראמי: למוזיקה קאמרית: מוזיקה לשני כינורות (עם פנחס צוקרמן).
1980: פרס גראמי לסולנים האינסטרומנטליים הטובים ביותר (עם תזמורת): קונצ'רטו לכינור ולצ'לו בלה מינור (עם מסטיסלב רוסטרופוביץ').
1980: פרס גראמי לסולן האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): אלבן ברג: קונצ'רטו לכינור / איגור סטרווינסקי: קונצ'רטו לכינור ב-רה מז'ור
1981: פרס גראמי לסולן האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): אייזק שטרן חגיגות ה-60 (עם אייזק שטרן ופנחס צוקרמן).
1981: פרס גראמי לביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית: פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי: שלישיית פסנתר בלה מינור (עם ולדימיר אשכנזי ולין הארל)
1982: פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת): אדוארד אלגר: קונצ'רטו לכינור בסי מינור.
1986: זוכה במדליית החירות מן הנשיא רונלד רייגן לרגל 100 שנה לפסל החירות.
1987: פרס גראמי לביצוע מוזיקה קאמרית: בטהובן: מכלול שלישיות הפסנתר (עם ולדימיר אשכנזי ולין הארל)
1987: פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת): מוצרט: קונצ'רטי לכינור מס' 2 ו-4.
1990: פרס גראמי לביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית: ברהמס: שלוש הסונטות לכינור ופסנתר (עם דניאל בארנבוים)
1990: פרס גראמי לסולן האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): קונצ'רטו לכינור מס' 1 של שוסטקוביץ' בלה מינור וקונצ'רטו לכינור בלה מינור של גלאזונוב
1992: פרס אמי: תוכנית קלאסית יוצאת דופן באמנויות הבמה: "פרלמן ברוסיה".
1994: פרס אמי: הישג אישי יוצא דופן: "תכנות תרבותי".
1995: פרס גראמי לסולן האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): אלבום האלבומים האמריקאי של ברנשטיין, ברבר, פוס.
1996: פרס אמי: תוכנית תרבות יוצאת דופן של מחול ומוזיקה: יצחק פרלמן: "בבית הכנר".
1999: פרס אמי: מופע מחול קלאסי למוזיקה קלאסית: יצחק פרלמן: "מכנר למען העתיד".
2000: זכה במדליית האמנויות הלאומית של הנשיא ביל קלינטון
2003 אותות כבוד של מרכז קנדי
2005: אות שלט הזהב של האקדמיה האמריקאית להישגיות
2008: פרס גראמי על מפעל חיים
2015: זכה במדליית החירות הנשיאותית של הנשיא אובמה.
2016: פרס בראשית מראש ממשלת ישראל