יערה שחורי

יערה שחורי (נולדה ב-28 ביוני 1977) היא סופרת משוררת, עורכת ודוקטור לספרות עברית.

יערה שחורי

שחורי במרץ 2020
שחורי במרץ 2020
לידה	28 ביוני 1977 (בת 47) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	סיפורת ושירה
בן או בת זוג	גיא בן-נר
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	* פרסי שר התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית * פרס היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול (פרס ראש הממשלה) (עבור "שנות החלב", 2015) * פרס ברנשטיין (עבור "אקווריום, 2017) * הרשימה הקצרה של פרס ספיר (עבור "שנות העשרים", 2020) * פרס עגנון לאמנות הסיפור (2022)

ביוגרפיה

שחורי נולדה בתל אביב בשנת 1977 וגדלה בקיבוץ אפק. היא בעלת תואר דוקטור מהחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, בעבודת הדוקטורט שלה התמקדה בפן האימהי ביצירת חיים נחמן ביאליק. עבודת התזה שלה בתואר השני, שאותה כתבה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, עוסקת באינטרטקסטואליות בשירתה של דליה רביקוביץ'.

שחורי היא עורכת ספרי מקור בהוצאת כתר ספרים, שם גם החלה את דרכה המקצועית כעורכת תחום הקלאסיקה של ההוצאה בשנת 2007. בסדרת הקלאסיקה והקלאסיקה המודרנית שערכה ראו אור ספרים של טרומן קפוטה, סימון דה בובואר, וירג'יניה וולף, אלפרד דה מיסה, קייט שופן, מרגריט דיראס ועוד. בעבר הייתה גם עורכת הפרוזה במפעל קסת לספרות ביכורים השייך למרכז הספר והספריות.

שחורי הייתה בין יוזמי ועורכי "אדומה - אנתולוגיה לשירה מעמדית" ו"לצאת - אסופת שירה נגד המלחמה בעזה". שתי האסופות יצאו במסגרת המגזין הפוליטי "אתגר", שבו שימשה חברת מערכת. שחורי אחראית על גילוי שירים גנוזים של המשוררת יונה וולך, שנמצאו במחברותיה וביומניה. השירים התפרסמו בספר "זאת היונה - השירים, המחברות הגנוזות, הראיון" אשר ערכו הלית ישורון ויאיר קדר ויצא לאור בהוצאת מודן ב-2013. בספר הופיע גם מאמר פרי עטה על אותם שירים אחרונים של וולך.

לאורך השנים התפרסמו שיריה וסיפוריה בכתבי עת כ"הו!", "גרנטה","שבו", "אתגר", "מטעם", "המוסך" ועוד. בנוסף כתבה רשימות רבות של ביקורת ספרות ותרבות, אשר התפרסמו בבמות כעיתון הארץ, וואלה, nrg ועוד. ב-2010 התפרסם ספרה הראשון, "אצבע, שן, כנף", ספר שירה, בהוצאת עם עובד. ספר הפרוזה "שנות החלב", שבו שלוש נובלות וסיפור קצר אחד, התפרסם בהוצאת כתר ב-2013. הרומן "אקווריום" ראה אור במאי 2016, גם הוא בכתר. ב-2019 ראה אור ספרה "שנות העשרים" בהוצאת כתר. ב-2022 ראה אור ספרה ״שעת השקרנים״ בהוצאת כתר.

שחורי נשואה לאמן גיא בן נר ולשניים בת משותפת. מתגוררת בתל אביב.

התקבלות

ספר הביכורים שלה "שנות החלב" עורר תשומת לב ביקורתית רבה וזיכה אותה בפרסים הבאים:

• פרס שרת התרבות והספורט לסופרים בתחילת דרכם לשנת תשע"ה (2011) | מנימוקי השופטים: "בשלוש נובלות ובסיפור קצר אחד כותבת יערה שחורי עולם סוריאליסטי ופנטסטי שאינו מתחמק מן הנושאים הגדולים של מציאות חיינו. הסיפורים עתירי המצאה – הן ברמה התוכנית והן ברמה הלשונית, ומעידים על הכרות עשירה ועמוקה עם שדה הספרות".
• אילן שיינפלד, יגאל סרנה, אלי הירש ושהרה בלאו הם בין הזוכים בפרס רה"מ לספרות עברית תשע"ה, באתר וואלה, 20 בינואר 2015

בשנת 2017 זכתה בפרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי לשנת תשע"ז על ספרה "אקווריום". חבר השופטים כלל את פרופ' ניצה בן דב ופרופ' זיוה שמיר. מנימוקי השופטות: "לפנינו כעין רשומון המתעד את העולם מתוך זוויות ראייה ייחודיות ומתוך ריבוי של נקודות תצפית. ריבוי זה מעניק לספר את מורכבותו, ומעניק לקוראו עמדה של שופט-חוקר המשתתף בבניית המציאות המתוארת. יערה שחורי הצליחה לתאר בחרט אמן את עולמן של שתי הילדות המתבוננות בעולם בראייה ילדית, וגם אם אחד מחושיהן החשובים ניטל מהן, הן מפצות על אבדנו באמצעות חיזוקם של החושים האחרים."

כמו כן בשנת 2017 זכתה במלגה מטעם קרן פולברייט, קרן חינוך אמריקה-ישראל, לצורך השתתפות בתוכנית הכותבים הבינלאומית בבית הכותבים באיווה סיטי, איווה, ארצות הברית.

בנובמבר 2022 זכתה שחורי בפרס עגנון לאמנות הסיפור לשנת תשפ״ג.^[1] מנימוקי השופטים ענבל גזית, עמוס נוי ושלומית נעים נאור: ״יערה שחורי מתגלה כסופרת מרכזית, המשמיעה קולו של דור שלם. כתיבתה הבוטחת, עושרה הלשוני והיכרותה המעמיקה עם אבני היסוד של התרבות העברית והכללית ניכרות ביצירותיה השונות.... ספריה שופכים אור על חוויות יסוד ייחודיות ואנושיות המלמדת אותנו מהו להיות אדם, כאן בישראל״.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יערה שחורי

• מידע על יערה שחורי בקטלוג הספרייה הלאומית
• האתר הרשמי של יערה שחורי
• רשימת הפרסומים של יערה שחורי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יערה שחורי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה".
• יערה שחורי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• יערה שחורי, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• ירין כץ, ריאיון עם הסופרת יערה שחורי, קורא בספרים, 26 בנובמבר 2013
• רותי זוארץ, ‏מרימה קול: הסופרת יערה שחורי מאמינה שלא צריך ללמוד ספרות כדי ליצור, באתר מעריב אונליין, 30 במאי 2016
• גילי איזיקוביץ, יערה שחורי מפרסמת ספר חדש וחושבת שביטול חוק הספרים הוא מחטף, באתר הארץ, 12 ביוני 2016
• גילי איזיקוביץ, כאשר יערה שחורי החלה לכתוב את ספרה החדש היא לא חשבה שתפרסם אותו, באתר הארץ, 16 בפברואר 2019
• ראיון במסגרת IOWA WRITERS' WORKSHOP INTERNATIONAL WRITING PROGRAM
• השאלון של העוקץ: יערה שחורי, באתר "העוקץ", 14 בפברואר 2019
• מאיה קלופמן, תומר מרבני, שנות ה-20': עלייתה של יערה שחורי, קול קורא, 8 במאי 2020
• דפנה לוי, יערה שחורי משוחחת על מקומן של נשים בספרות ועל כתיבתה, פודקאסט המוסך, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ‏26 במאי 2021
• יערה שחורי משוחחת על חייה ומותה של אמה, בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, אוקטובר 2021.

מכּתביה:

• אוסף רשימות וסיפורים קצרים, באתר הרשמי של יערה שחורי.
• פרק ראשון: מתוך "שנות החלב" מאת יערה שחורי, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2013
• יערה שחורי, משהו מוכרח היה להילקח, באתר ynet, 3 באוגוסט 2010
• הסיפור הקצר "תסמונת קנדה" שהופיע במגזין גרנטה בעברית.
• הסיפור הקצר "החברה שלה מתגרשת (אורכב 07.01.2018 בארכיון Wayback Machine)" באתר "מעבורת"- פרויקט הסיפור הקצר.
• "לאו דווקא מושלם" זכרונות מאיווה באתר "פריזאית".
• יערה שחורי, פרק מהספר "שנות העשרים", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019
• יערה שחורי, דף שער בספרייה הלאומית
• יערה שחורי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

על "אצבע, שן, כנף"

• שירים מתוך הספר, באתר הרשמי של יערה שחורי.
• אלי הירש, יערה שחורי, אצבע, שן, כנף, 2010.
• עכבר העיר אונליין, כן לציפור, באתר הארץ, 26 ביולי 2010.
• רן יגיל, שיר אחד והערה מ', יערה שחורי, כסף, nrg‏15 בפברואר 2011.
• ארז שוייצר, דברים שבשירה | ריס ננעץ בבשר, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2010.

על "שנות החלב"

• פרק ראשון מתוך "שנות החלב", באתר הרשמי של יערה שחורי.
• דורית שילה, העברית הלא מתייפייפת של יערה שחורי, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2013.
• נטע הלפרין, קול מרענן ומסקרן, באתר ישראל היום, 22 בנובמבר 2013.
• יוני לבנה, "יערה שחורי, שנות החלב", הבלוג "מיטת סדום - ביקורות ספרות וראיונות עם סופרים".
• כרמית ספיר ויץ, מי סופר: ליערה שחורי אסור לקרוא שטויות, באתר nrg.
• עילי ראונר, על "שנות החלב"(הקישור אינו פעיל), אתר הפתיליה, מגזין ספרות.
• דוד רוזנטל‏, "שנות החלב": ספר מעניין ואירוני שסובל מהפרפקציוניזם של עצמו, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2013

על "אקווריום"

• פרק ראשון מתוך "אקווריום", באתר הרשמי של יערה שחורי.
• מוטי פוגל, החירשות כצורה אחרת של קיום, באתר הארץ, 17 ביוני 2016.
• יוני לבנה, כאבי גדילה, באתר "ידיעות אחרונות".
• נטע הלפרין, אחיות לצרה, ישראל היום.
• שירי שפירא, לענות לרעש בשקט, ספרים באוטובוסים.

על "שנות העשרים"

• פרק ראשון מתוך "שנות העשרים", באתר הרשמי של יערה שחורי.
• נמרוד עופרן‏, יערה שחורי עומדת במשימה הקשה ביותר: להיות רגישה בלי קלישאות, באתר וואלה, 10 באפריל 2019
• נעמה ישראלי, הרגש נפרד מעצמו, על שנות העשרים ליערה שחורי, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 30.05.19

על "שעת השקרנים"

• שרי שביט, הנחש בא, פנס מוסף לביקורת, יוני 2022.
• שני פוקר, על 'שעת השקרנים' באתר "מעלה", יוני 2022.

הערות שוליים

1. יערה שחורי היא כלת פרס עגנון לאמנות הסיפור לשנת תשפ״ג, באתר פייסבוק