Remove ads
יחסי אהבה-שנאה הם קשרים בין-אישיים המאופיינים ברגשות אהבה או שנאה שנחווים בו-זמנית או לסירוגין – תופעה שכיחה במיוחד כאשר מדובר ברגשות עזים[1].
מונח זה מופיע לעיתים קרובות בפסיכולוגיה, בכתיבה פופולרית ובעיתונאות. ניתן להחילו על מערכות יחסים עם אובייקטים דוממים, או אפילו עם מושגים[2], כמו גם על מערכות יחסים רומנטיות או כאלה שבין אחים והורים/ילדים[3].
יחסי אהבה-שנאה נקשרו לקיומה של דו-ערכיות (אמביוולנטיות) רגשית בשנות הילדות המוקדמות[4], לתגובות סותרות המוּנעות ממצבי אגו מנוגדים הקיימים באותו אדם עצמו[5]; או לדו-הקיום הבלתי נמנע של עימותים אנוכיים עם מושא האהבה[6]. אנשים המזוהים כמתמודדים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, או עם הפרעת אישיות גבולית, נוטים לנקוט בתגובות אגרסיביות כלפי מושא אהבתם[7], בפרט כאשר קיימות סוגיות של זהות אישית[8]: במקרים קיצוניים, ייתכן שהשנאה לעצם קיומו של האחר תהיה הרגש היחיד שיוותר, עד שיסתנן דרכה רגש האהבה[9].
מחקר שפורסם באוניברסיטת ייל מצביע על כך שיחסי אהבה-שנאה נובעים כתוצאה מהערכה עצמית נמוכה[10].
Remove ads
יחסי אהבה-שנאה מתפתחים גם במערך המשפחתי, בעיקר בין מבוגרים לבין אחד מהוריהם או שניהם[11]. יחסי אהבה-שנאה ולפרקים ניכור מלא בין מבוגרים לבין אחד מהוריהם או שניהם, מעידים לעיתים קרובות על קשר לקוי עם אחד מההורים בגיל הינקות, תסמיני דיכאון של ההורים, פתולוגיה גבולית או נרקיסיסטית אצל הילד הבוגר, או ניכור הורי בילדות. הורים הגורמים לילדיהם להתנכר להורה האחר סובלים לעיתים קרובות מהפרעת אישיות גבולית או מהפרעת אישיות נרקיסיסטית[12]. ילדים שעליהם מופעלות טכניקות של ניכור הורי מצד הורה עם הפרעת אישיות גבולית מדווחים על שכיחות רבה יותר של הערכה עצמית נמוכה, רמת עצמאות נמוכה, היקשרות לא בטוחה, ונטייה לדיכאון בבגרות. אחת ממשימות ההתפתחות של בני האדם היא לאזן את הדחפים הרגשיים הראשוניים של אהבה ושנאה על מנת שיוכלו להתמודד עם רגשי אמביוולנטיות כלפי מושא אהבתם. כישלון בהשגת יעד התפתחותי זה עשוי להוביל לפסיכופתולוגיה קשה. אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות נרקיסיסטית נכשלים לעיתים בהשגת היעד ההתפתחותי של האמביוולנטיות. הם אינם מסוגלים לכעוס בו-זמנית על מושא אהבתם בלי להרוס את האהבה[13]. ילדים אינם מסוגלים לשאת את האמביוולנטיות. לכן, מלמדים אותם לבחור. על אף שהם חשים אהבה להורה המנוכר, הם מרפים לחלוטין מהאובייקט האהוב. מצב זה תורם להתפתחות מנגנון ההגנה (אצל הילדים) הנקרא "פיצול".
הפיצול, תכונה נפוצה של אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית או נרקיסיסטית, מתואר על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה כ"תבנית של מערכות יחסים בלתי-יציבות ואינטנסיביות המאופיינות ברגשות קיצוניים ומתחלפים של אידיאליזציה (האדרה) ופיחות ערך עצמי"[14].
יחסי אהבה-שנאה עשויים להתפתח כאשר אנשים מאבדים לחלוטין את תחושת האינטימיות במערכת יחסים אוהבת, אך עדיין משמרים תחושת תשוקה, או מחויבות לפני ההתדרדרות ליחסי אהבה-שנאה המובילים לגירושין[15].
Remove ads
באנימה ומאנגה, מערכת יחסים שכזו בין דמויות מתוארת על ידי המונח "צוּנדֶרֶה" (ツンデレ). המילה מורכבת משתי מילים – צוּן-צוּן (ツンツン; מרוחק, רגזן, קר) ודֶרֶה- דֶרֶה (デレデレ, מאוהב). ה"צונדרה" עוברים תכופות מהטחת עלבונות במושא אהבתם להיותם מאוהבים בהם או אדיבים כלפיהם. בדרך כלל, מזלזלים ה"צונדרה" במושא אהבתם בתחילת היחסים אך נעשים אדיבים אליהם בחלוף הזמן.
לעיתים קרובות נעשה שימוש בקונספט של יחסי אהבה-שנאה ברומנים רומנטיים של בני העשרה, כאשר שתי דמויות ייראו כ"שונאות" האחת את השנייה, אך יגלו מעין חיבה או משיכה זו לזו בשלבים מסוימים של העלילה[16].
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads