Loading AI tools
צייר ישראלי יליד הונגריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף קוֹסוֹנוֹגי (2 באפריל 1908 – 10 במרץ 1981) היה צייר ישראלי. הצטיין בעיקר באקוורלים. חתן פרס דיזנגוף לציור פעמיים (1944 ו-1954).
 | |
| לידה |
2 באפריל 1908 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1981 (בגיל 72) |
| מקום לימודים |
האקדמיה הפרוסית לאמנות |
| פרסים והוקרה |
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול |
  | |
קוסונגי נולד ב-1908 לאברהם, מסגר במקצועו, ולבתיה לבית ווייסמן בבודפשט בירת הונגריה. בגיל 12 לערך התחיל לצייר. עם סיום לימודיו התיכוניים יצא לברלין, שם למד מכונאות, וגם נגינה בכינור. במקביל, לקח שיעורים באקדמיה לציור במשך ארבע שנים. הוא המשיך להתגורר בעיר עד עלותו לארץ ישראל דרך צרפת בשנת 1926.
בארץ החל לעבוד בבניין בתל אביב ובמשך שלוש שנים עבד כמכונאי ונהג טרקטור בפרדסי מושב גן חיים. כעבור זמן זה עבר להתגורר בירושלים והשתתף בתערוכה ראשונה במגדל דוד.
במהלך שנות ה-20 למד אצל יצחק פרנקל, אצלו הושפע מהאמנות הצרפתית[1][2][3]. בשנת 1929 הצטרף לקבוצת ציירים בשם "מסד" שעליה נמנו אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, מרדכי לבנון, ישראל פלדי, צבי שור ואריה ארוך והציג בתל אביב ביחד עמם. תערוכת ציורים שלו, שכללה צבעי שמן, צבעי מים ורישומים, הוצגה בשנת 1931 בבית ליבוביץ ברחוב ביאליק 20 בתל אביב[4]. קוסונוגי התגורר בתל אביב, בסמוך לכפר סומייל, אותו אף צייר בשנת 1930. הוא ערך סיורים לימודיים בצרפת, הולנד, איטליה וספרד. בשנים 1949–1952 צייר תמונות מנוף עין כרם.
באירוע חנוכת מוזיאון תל אביב הציג שתי תמונות. בנוסף, הציג בחיפה ובית האמנים בירושלים ופריז, סאו פאולו, אמסטרדם, קנדה שווייץ ודרום אפריקה. הוא השתתף גם בתערוכת העשור ב-1958.
קוסונוגי פרסם מאמרים בירחון לאמנות ולספרות "גזית".
הגם שצייר מספר לא מבוטל של ציורים בצבעי שמן על בד, הוא בלט בציור בצבעי מים על נייר. הרבה לצייר את נופי הארץ, דמויות נשים ונושאים מוזיקליים.
ב-1956 עבר לגור ברובע האמנים בצפת ופתח שם גלריה ליצירותיו.
היה נשוי לתמר לבית וילקֶר ואב לשניים. בנו דורון נישא לגוני, בתו של יגאל אלון.
יוסף קוסונוגי נפטר ב-1981 ונקבר לצד אשתו (שנפטרה בנובמבר 1979) בבית העלמין קריית שאול.[5]
יצירותיו נמצאות במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון חיפה ובמוזיאונים בטוקיו, מונטריאול ואחרים.
ספריו שאייר:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
