רבי יוסי בר חנינא

רבי יוסי בר חנינא
תקופת הפעילות	דור שני לאמוראים – דור שלישי אמוראים
רבותיו	רבי יוחנן
תלמידיו	רבי אבהו, רב חמא בר עוקבא (מסרו בשמו דברי הלכה), רבי יהודה בן פזי
בני דורו	ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת

רבי יוסי בר חנינא היה אמורא ארצישראלי חשוב, משלהי הדור השני ומהדור השלישי של התקופה. היה מתלמידי רבי יוחנן^[1], ושימש כדיין^[2].

ערך זה עוסק באמורא ארץ ישראלי, בן הדור השני והשלישי של האמוראים. אם התכוונתם לתנא בשם זה, ראו יוסי בן חנינא (תנא).

עובדות מהירות תקופת הפעילות, רבותיו ...

סגירה

רבי יוסי בר חנינא נסמך לרבנות בידי רבו רבי יוחנן^[3], ובהמשך הפך רבי יוסי לגדול בתורה, עד שנחשב לתלמיד חבר של רבי יוחנן, ואף נחלק איתו כמה פעמים בהלכה^[4]. כך גם הכיר את ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת, וגם עמם מוזכר שנחלק כמה פעמים בהלכה^[5]. בתלמוד הוא מוזכר פעמים רבות, ומספר אמוראים שמסרו בשמו דברי הלכה, ביניהם רבי אבהו ורב חמא בר עוקבא. בכמה מקומות מוצאים כי רבי יוסי עסק גם בדברי אגדה ולא רק בהלכה.

ייתכן שהיה בנו של רבי חנינא בר חמא ודודו היה רבי פנחס בר חמא הכהן. אבל ככל הנראה, אביו רבי חנינא, לא היה אותו רב חנינא, שעליו מסופר, כי רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שרבי חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה^[6] ” וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים”, קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי^[7], ואילו רבי יוסי ברבי חנינא - הוסמך, ובכל אופן יוצא כי רבי יוסי התייחס ככהן.^[^{דרוש מקור]}

הערכי תנאים ואמוראים מוכיח כי הגרסה הפוכה, ורבי יוסי בר חנינא הוא זה שרצה לסמוך את רבי שמעון בן אליקים, שהיה צעיר יותר, והיה תלמידו של ריש לקיש.^[8]

מכיוון שהיה דיין מומחה, ישנם ראשונים, כדוגמת הרמב"ם^[9] והרמ"ה, המצדדים לפסוק כמותו אף במקום שנחלק עם רבי יוחנן שהיה רבו המובהק. אולם, הרשב"א סבור כי במקרה שנחלק עם רבי יוחנן יש לפסוק כרבי יוחנן^[10], ולדעת הרא"ש טעמו מפני שרבי יוחנן היה רבו המובהק^[11].

Remove ads

רב אסי כינה את רבי יוסי בר חנינא: "גברא רבה^[12]. כמו כן, בהיותו יושב כדיין, נאמר עליו שהוא יודע לרדת לעומקו של דין^[2]. נחשב לחכם מרכזי ומשפיע, כך שבכל פעם שנאמר בתלמוד "מחכו עליה במערבא" (גיחכו על חידוש כלשהו בארץ ישראל), הכוונה היא לרבי יוסי בר חנינא^[13].

לאחר פטירתו של רבי יוסי בר חנינא, אמר רבי זירא כי הוא נגלה אליו בחלום, וסיפר לו על מקומו בגן עדן: ”אמש נראה לי רבי יוסי ברבי חנינא, אמרתי לו אצל מי אתה תקוע? אמר לי אצל רבי יוחנן...”^[14]

עובדות מהירות

סגירה

נהג לומר ”כל מי שאומר דברי תורה ברבים, ואינם ערבים על שומעיהן כדבש... נוח לו שלא אמרן.”^[15] כך גם היה אומר: ”כל אהבה שאין עימה תוכחה - אינה אהבה... (ו)התוכחה מביאה לידי אהבה.”^[16]

חצרו של אדם קונה שלא מדעתו^[17]
תפילות, אבות תקנום^[18]

י"ש צורי, רבי יוסי בר חנינא מקסרין, ירושלים: ספריה ביוגרפית-תלמודית (דפוס ציון), תרפ"ו.

רבי יוסי בר חנינא, באתר ויקיטקסט

הרב אהרן הימן, "רבי יוסי בר חנינא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 726-723, באתר היברובוקס
משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוסי בר חנינא", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים שפ"ד-שפ"ז, באתר היברובוקס
רבי יוסי בר חנינא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

[1]
תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ז, עמוד ב'
[2]
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, עמוד א'
[3]
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל', עמוד ב'
[4]
לדוגמה: תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, עמוד א'; מסכת שבת, דף נ"ט, עמוד א'
[5]
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, עמוד ב'; מסכת עירובין, דף ק"ג, עמוד א'
[6]
ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ב
[7]
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א'
[8]
משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוסי בר חנינא", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים שפ"ד-שפ"ז, באתר היברובוקס
[9]
משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ו', הלכה ד', וכסף משנה שם
[10]
רשב"א, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, עמוד א'
[11]
רא"ש, מסכת בבא קמא, פרק ד', סימן ד'
[12]
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ב, עמוד ב'
[13]
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'
[14]
תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד ב'
[15]
שיר השירים רבה, פרשה ד', פסקה י"א.
[16]
בראשית רבה, פרשה נ"ד, פסקה ג'
[17]
תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ב, עמוד א'
[18]
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד א'

Remove ads

[1] [1]
תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ז, עמוד ב'

[דיינותו-2] [2]
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, עמוד א'

[3] [3]
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל', עמוד ב'

[4] [4]
לדוגמה: תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, עמוד א'; מסכת שבת, דף נ"ט, עמוד א'

[5] [5]
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, עמוד ב'; מסכת עירובין, דף ק"ג, עמוד א'

[6] [6]
ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ב

[7] [7]
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א'

[8] [8]
משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוסי בר חנינא", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים שפ"ד-שפ"ז, באתר היברובוקס

[9] [9]
משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ו', הלכה ד', וכסף משנה שם

[10] [10]
רשב"א, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, עמוד א'

[11] [11]
רא"ש, מסכת בבא קמא, פרק ד', סימן ד'

[12] [12]
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ב, עמוד ב'

[13] [13]
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'

[14] [14]
תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד ב'

[15] [15]
שיר השירים רבה, פרשה ד', פסקה י"א.

[16] [16]
בראשית רבה, פרשה נ"ד, פסקה ג'

[17] [17]
תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ב, עמוד א'

[18] [18]
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד א'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

רבי יוסי בר חנינא

Wikiwand in your browser!

רבי יוסי בר חנינא

Wikiwand in your browser!

ביוגרפיה

הערכה

מתורתו

פסקיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים (רבי יוסי בר חנינא, תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א')

אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים (רבי יוסי בר חנינא, תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א')