יוסי אבני-לוי (נולד ב-25 במאי 1962) הוא סופר ודיפלומט ישראלי, המשרת כשגריר ישראל בליטא משנת 2020.[1]

עובדות מהירות לידה, שם לידה ...
יוסי אבני-לוי
Thumb
לידה 25 במאי 1962 (בן 62)
רעננה, ישראל
שם לידה יוסי לוי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
עיסוק סופר, דיפלומט
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספרות למבוגרים
סוגה רומן, ספרות בלשית
נושאי כתיבה הומוסקסואליות, השואה
יצירות בולטות דודה פרהומה לא הייתה זונה
איש ללא צל
תקופת הפעילות מ-1995
פרסים והוקרה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (תשס"ח)
www.yossiavni.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סגירה

ביוגרפיה

אבני-לוי נולד ברעננה להורים שעלו מאפגניסטן ומאיראן. שירת בצה"ל כקצין מודיעין, וסיים תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובערבית (האוניברסיטה העברית) ותואר במשפטים. כיהן כדיפלומט ישראלי בגרמניה, בסרביה, במונטנגרו ובפולין, בשנים 2011-2008 שימש כדובר משרד החוץ, וב-10 באוקטובר 2010 מונה לשגריר ישראל בסרביה ובמונטנגרו וכיהן בתפקיד זה עד קיץ 2016.

בתקופת כהונתו כשגריר בבלגרד נודע ביחסיו המעולים עם צמרת הממשל הסרבי, ובפרט עם ראש הממשלה אלכסנדר ווצ'יץ'. ביום עזיבתו את התפקיד זכה לביקור של ראש הממשלה ושל שר הפנים בשדה התעופה, שהגיעו כדי להיפרד משגריר ישראל. אבני-לוי היה אחד השושבינים העיקריים לחקיקת החוק הסרבי להשבת רכוש יהודי ללא יורשים (2015), המשמש דוגמה למדינות אחרות באירופה. הוא זכה במספר אותות הוקרה על כהונתו כשגריר, ונבחר על ידי התקשורת כאחד האנשים המשפיעים ביותר בבלגרד. היה השגריר הראשון של מדינת ישראל בבלגרד שביקר בקוסובו ונפגש עם צמרת הממשל הקוסוברי, לרבות עם ראש הממשלה האשים טאצ'י והנשיאה יאהיאגה.

בשנת 2007 זכה אבני-לוי בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ח.[2] ספריו תורגמו לגרמנית, לפולנית, לסרבית, אלבנית וליוונית. אבני-לוי פרסם מספר רשימות ביקורת בעיתונות (הארץ, ידיעות אחרונות), בהן החל להזדהות לראשונה בשמו האמיתי (לוי) לצד שמו הספרותי. הוא זכה במספר תחרויות ספרותיות (בעיתון "הארץ", בעיתון "מעריב-את" ועוד).

אחד מספריו עובד לסרט. קובץ הסיפורים "גן העצים המתים" (1995) נחשב פורץ דרך במועד פרסומו. הרומן "דודה פרהומה לא הייתה זונה" נחשב אחד מספריו הבולטים, לצד "איש ללא צל" והרומן "רוכלי האהבות".

חיים אישיים

אבני משתייך לקהילת הלהט"ב,[3] ולו ולבן זוגו בן ובת שנולדו בהליך פונדקאות.

ספריו

  • גן העצים המתים (1995), ספרו הראשון, הספר, שעורר עניין רב, עוסק בחוויית היציאה מהארון והמשיכה המגנטית לגרמניה - שני אלמנטים שיוסיפו לאפיין את כתיבתו. הספר נחשב ציון דרך בתולדות הספרות הישראלית הלהט"בית. לצד שבחים ספרותיים, עוררה התנגדותו של אבני-לוי להיחשף פומבית ביקורת נוקבת מצד פעילים בקהילה הלהט"בית בישראל.[דרוש מקור]
  • כנגד ארבעה בנים (זמורה ביתן, 1998), ספרו השני, כולל ארבע נובלות.
  • דודה פרהומה לא הייתה זונה (עם עובד, 2002, 384 עמ'), ספרו השלישי, הוא הרומן המלא הראשון של אבני.
  • איש ללא צל (זמורה ביתן, 2007, 476 עמודים) עוסק בדיפלומט ישראלי המסתבך בפרשיית ריגול. ספר זה זכה במענק פיתוח לצורך עיבוד לקולנוע.[4]
  • שירת החטאים (כנרת זמורה ביתן, 2010, 414 עמודים)
  • רוכלי האהבות (2016, הוצאת זמורה-ביתן, 384 עמודים)
  • הסתיו של מיכאלה (2020, הוצאת כנרת זמורה-ביתן), 367 עמודים).
  • שלושה ימים בקיץ, כנרת זמורה דביר, 2023[5]


קישורים חיצוניים

טורים באתר הארץ

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.