Loading AI tools
גנרל אוסטרי יליד גרמניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברון יוליוס יאקוב פון היינאו (בגרמנית: Julius Jacob Freiherr von Haynau; 4 באוקטובר 1786, קאסל – 14 במרץ 1853, וינה) היה גנרל קיסרי אוסטרי, יליד גרמניה, בעל אחוזות במחוז סטמר בממלכת הונגריה ואיש צבא מוכשר. שמו נודע לשמצה בשל אכזריותו בדיכוי המרד נגד האוסטרים בברשה שבלומברדיה ב־31 במרץ 1849 ובדיכוי המהפכה ההונגרית והמאבק העצמאות של הונגריה באותה שנה. הוא כונה "הצבוע מברשה",[1] "התליין הצמא דם" או "התליין מארד". יוליוס יאקוב פון היינאו הגיע בשרותו הצבאי עד לדרגת פלדמרשל-לוטננט.
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| ליתוגרפיה מאת יוזף קריהובר, 1849 | |
| לידה |
14 באוקטובר 1786 קאסל, רוזנות הסן, גרמניה, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1853 (בגיל 66) וינה, אוסטריה, האימפריה האוסטרית |
| מקום קבורה | בית הקברות סנקט לאונהרד בגראץ |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית |
| בן או בת זוג |
תרזיה ובר פון ורוינפלס (1808–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
קלוטילדה, ברונית פון היינאו |
| השתייכות |
הצבא הקיסרי האוסטרי |
| תקופת הפעילות | מ-1801 |
| דרגה |
פלדצוגמייסטר, פילדמרשל |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמות הנפוליאוניות | |
| עיטורים | |
| |
  | |
יוליוס יאקוב פון היינאו נולד בשנת 1786 בעיר קאסל כילדם הצעיר, השביעי ללא נישואים של רוזה (רבקה) וילהלמינה דורותאה ריטר (1833-1759), ושל הנסיך וילהלם (1821-1743), לימים (החל משנת 1803) הנסיך הבוחר של הסן-קאסל. [2] הנסיך וילהלם היה נשוי משנת 1764 לנסיכה וילמה קרולינה פון אולדנבורג, בתו של פרדריק החמישי, מלך דנמרק, ובעת נישואיו ניהל רומנים רבים מחוץ לנישואים. רוזה (רבקה) דורותאה הייתה פילגשו השנייה של הנסיך ואם ילדיו. היא נולדה בביל שבשווייץ, כבתם של הרוקח יוהאן גאורג ריטר ומריה מגדלנה ויץ. יוליוס יאקוב נולד אחרי שאביו חזר עם אשתו ומשפחתו להסן-קאסל בתום שהות בת עשרים שנה בדנמרק. אביו הכיר בו ודאג לחינוכו ולגיוסו לצבא כפרח קצונה. בשנת 1800 זכו יוליוס ושאר ששת ילדיהם של הנסיך וילהלם ופילגשו בתארים ברון (פרייהר) או ברונית (פראין) פון היינאו. לבקשת הנסיך וילהלם העניק הקיסר יוזף השני לאמו של יוליוס את התואר ברונית לינדנטל.
.jpg)
בשנת 1801, כשהוא בן 15, התגייס היינאו לצבא הקיסרי האוסטרי כפרח קצונה רגלי. הוא רכש ניסיון צבאי רב כחייל במלחמות הנפוליאוניות, השתתף בקרב אולם וקודם לדרגת קפטן-לוטננט בזמן מלחמת הקואליציה החמישית. היינאו נפצע בקרב וגראם בשנת 1809. הוא הצטיין בקרבות שניהלו האוסטרים באיטליה בשנים 1813 ו־1814 והועלה לדרגת מייג'ור. בין השנים 1815–1847 קודם היינאו פעמים נוספות עד לדרגת פלדמרשל-לוטננט.
היינאו נודע כבעל מזג אלים, שפגע ביחסיו עם מפקדיו. תמיכתו במונרכיה גרמה לו להתנגד בנחישות לתנועות המהפכניות באמצע המאה ה־19. כשפרצו המרידות המהפכניות באיטליה, נבחר היינאו לפקד על הכוחות שנועדו לדכאן. הוא נקט צעדים חמורים בדיכוי המרד בברשה והעניש את המשתתפים בו. כאשר המון משולהב טבח בחיילים אוסטרים נכים, שהיו מאושפזים בבית חולים, הורה היינאו על ביצוע פעולת תגמול, שבה רבים מהתוקפים האחראים לטבח הוצאו להורג.
ביוני 1849 נקרא היינאו לווינה כדי לפקד על צבא מילואים. הוא נדרש לדכא את המהפכה בהונגריה ולבסוף הצליח לעשות זאת בעזרת כוח משלוח רוסי גדול. היינאו התגלה כמפקד יעיל אך אכזר. האסטרטגיה התוקפנית שלו נועדה להראות כי הניצחון על המהפכנים הושג בזכות אוסטריה עצמה, ולא בזכות הכוח הרוסי.[3] הוא היה משוכנע שהפנייה לסיוע רוסי הייתה מיותרת, ושאוסטריה הייתה יכולה להסתפק בתגבורות מאיטליה.[4] בהונגריה כמו באיטליה הוקע היינאו בגין גישתו הברוטלית, ונטען נגדו שהורה להלקות נשים שנחשדו בשיתוף פעולה עם המורדים. הוא הורה על הוצאה להורג בתלייה של שלושה עשר הגנרלים המורדים ההונגרים בעיר ארד ב־6 באוקטובר 1849. גנרלים אלה הידועים בהונגריה כ"שלושה עשר המרטירים מארד" (אנ'). יריביו כינו אותו "הצבוע מברשה" או "התליין מארד", אך החיילים האוסטרים מעריציו קראו לו "הטיגריס ההבסבורגי".
כאשר שב השלום לאימפריה התמנה היינאו למפקד הארמייה השלישית בהונגריה. מזגו הסוער גרר אותו למריבות עם שר המלחמה והוא התפטר בשנת 1850. אחרי הפרישה ערך טיולים במערב אירופה ובאנגליה. שמו כמדכא אכזרי רדף אחריו. בבריסל הוא נמלט בעור שיניו מפני המון זועם. בלונדון הוא הותקף על ידי כמה שליחים של מבשלת הבירה "בארקלי אנד פרקינס" בסאות'ווארק, שהשליכו עליו בוץ ואשפה וגירשו אותו לאורך בורו היי סטריט בצעקות: "הלאה הקצב האוסטרי!". בשנת 1864, בעת ביקורו באנגליה, דרש ג'וזפה גריבלדי לבקר במבשלת הבירה כדי להודות לשליחים על מעשיהם.[5]
היינאו מת בשנת 1853 והובא לקבורה בבית הקברות סנקט לאונהרד בעיר גראץ, אוסטריה.
בהיותו קצין צעיר בן 22 יוליוס היינאו נשא לאשה את תרזה ובר פון טרוינפלס, בתו של הפלדמרשל ובר פון טרוינפלס, שנהרג שנה אחר כך בקרב אספרן-אסלינג. בני הזוג חיו יחד עד למותה של תרזה בשנת 1850. נולדה להם בת אחת – קלוטילדה (1897–1809).
Renzo Bresciani Brescia 1848 e 1849 in Le Dieci Giornate Comune di Brescia, Ateneo di Brescia, Comitato bresciano del l'Istituto per la Storia del risorgimento italiano Stamperia Fratelli Geroldi Brescia 1989
באתר storico
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
