יואל הנביא

יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר (בתרגום השבעים הוא הרביעי, אחרי הושע, עמוס ומיכה^[1]).

ערך זה עוסק בדמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יואל (פירושונים).

יואל הנביא

לידה	יהודה
פטירה	יהודה
אב	Pethuel
עיסוק	נביא

פסל ברונזה של יואל הנביא ביד השמונה

המקרא מנדב מעט מאוד פרטים אודות יואל הנביא. התקופה בה חי ופעל אינה ידועה, וכך לא קיים רקע כלשהו שבאמצעותו ניתן להבין מהו הרקע לנבואותיו של יואל. מעט המידע שיש מבוסס על השערות, שכן הספר, כרוב ספרי קובץ תרי עשר, אינו מיידע בפרטים אודות הנביא או כותב הספר. כך, ניתן להניח שחי בירושלים או בסביבתה, שכן רבים אזכוריה בספר. פרט לכך, מובאת בתלמוד אמירה, ש"כל מקום ...(כשמפורש) שמו ולא שם עירו בידוע שהוא מירושלים" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'). ייתכן כי גם אביו היה נביא, כמצוין באותה פסקה תלמודית: "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא".

אפשר גם להניח, על פי תיאוריו המפורטים בענייני חקלאות, כי התמצא והכיר מקרוב את המציאות החקלאית. גם תיאוריו בענייני צבא מצביעים על בקיאות מסוימת בנושאים אלו.

זמן חיבור הספר

אין בספר אזכור של אחד ממלכי יהודה או ישראל, וגם לשונו וסגנונו אינם מאפשרים לקבוע בוודאות את התקופה שבה התחבר, אולם ניתן להניח שהספר נכתב בתקופת בית שני, וזאת על בסיס מספר טיעונים: בספר נעשה שימוש בשם "יהודה" לארץ ישראל כולה;^[2] נזכרים בו היוונים;^[3] מודגשת בו חשיבותם של הכהנים; אין בו זכר למאבק בעבודת אלילים; אין בו אף רמז לעימותים בין ממלכות ישראל ויהודה לבין המעצמות ששלטו בארץ ישראל בתקופת בית ראשון; ויש בו רמזים לתפוצת עם ישראל בין הגויים ולחלוקת ארץ ישראל, וכן לשיבה ליהודה ולירושלים (ספר יואל, פרק ד', פסוקים א'–ח').^[1]

השם יואל

השם יואל חוזר רבות בתנ"ך, והוא שמם של למעלה מעשרה אנשים (מרביתם מוזכרים ברשימות דברי הימים בלבד). המוקדם שבהם הוא בנו של שמואל הנביא, והאחרונים נזכרים ברשימות בספרי עזרא ונחמיה. במשנה ובתלמוד לא מופיע השם אף לא פעם אחת, לבד מאזכורים בודדים של הנביא הנושא שם זה.

משמעות השם איננה ברורה לחלוטין, ויש שתי אפשרויות להסבירה: ייתכן כי הוא שם תאופורי והלחם של שתי מילים - יו + אל - ה' הוא אל, בדומה למשמעות השם "אליהו". מצד שני, יש המפרשים שם זה כפועל, מן השורש י.א.ל המופיע גם בשמות, ב', כ"א, יהושע, י"ז, י"ב, שופטים, א', כ"ז ועוד.^[4] שני פירושים אלו מניחים ששם זה הוא כללי, ואין לו משמעות מיוחדת לדורו (ואכן, כפי שראינו, שם זה חוזר לאורך התנ"ך) או לנבואותיו.

שם אביו הוא שם יחידאי במקרא. בתרגומים שונים כמו תרגום השבעים ובפשיטתא נקרא אביו של יואל בשם בתואל, ונראה כי נכתב כך וזאת על פי הכתוב בספר בראשית, פרק כ"ב, פסוקים כ"ב–כ"ג.^[5]

זיהוי

המקרא אינו מוסר פרטים רבים על הנביא יואל וזמן פעילותו, כנהוג בספרי נביאים אחרים.^[6] פער מידע זה הביא את חז"ל ופרשני מקרא מאוחרים להשלים את המידע לקורא. בסדר עולם^[7] נכתב כי ”יואל ונחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה ומפני שלא היה כשר לא נקראו על שמו. וכן הוא אומר: "י וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מְנַשֶּׁה וְאֶל-עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. יא וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת-שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה."” (ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוקים י'–י"א. בספר חיי נביאים, ספר יווני מהמאות הראשונות לפני הספירה נכתב כי יואל היה משבט ראובן.^[8] ייתכן כי זיהויו של יואל עם שבט ראובן מתבסס על הכתוב בספר דברי הימים א', פרק ה', פסוקים ד'–ח'.^[9]

על־פי מדרש רות רבה,^[10]יואל הנביא מזוהה עם יואל בן שמואל.^[11] לעומתו מדרש במדבר רבה (י', ה') קושר את יואל הנביא עם אביו – שמואל: ”דברי ה' אשר היה אל יואל בן פתואל" (יואל א', א') זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל שפיתה להקב"ה בתפילתו”.^[12][13]

לדעת מרדכי כוגן, חוקר המקרא מהכתוב בספר יואל ניתן להבין על דמותו ומקום פועלו. לשיטתו ריבוי החזרות בכתוב על המקומות ציון והר ציון ומהסיבה הנוספת שיואל אינו מזכיר את ממלכת ישראל ניתן להבין כי יואל היה צאצא של שבט יהודה. מעבר לכך יואל היה בקיא בהלכות הפולחן והוא אף מוסר בכתוב נוסח תפילה לכוהנים. השוני בין יואל לבין נביאים אחרים בא לידי ביטוי בכך שנתן הוראות ברורות לקהל כיצד יש לנהוג במהלך הצום הציבורי בסיום התפילה. נראה כי יואל נמנה עם נביאי הפולחן, נביאים שפעלו בבית המקדש ובין שלל תפקידיהם היה לתת מענה לשאלות המתעוררות בקרב הבאים לתפילה במשכן.^[14] יש הרואים ביואל נביא הכתב כיוון שכתב את הנבואות.^[15]

לדעת בוסתנאי עודד ואחרים הנביא יואל פעל בתקופה הפרסית^[16] (המאה ה-6 עד המאה ה-4 לפנה"ס).

קברו

קבר יואל אינו נזכר בתנ"ך, אך לפי רבי חיים ויטאל (1570) קברו ממוקם בבקעה שמצפון לכפר גִי'ש בגוש חלב.^[17]

קישורים חיצוניים

• ספר יואל באתר 929
• ספר יואל באתר פרשת יהדות.
• ספר יואל, באתר ויקיטקסט
• ספר יואל, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר יואל, באתר "תורת אמת"
• ספר יואל, באתר מכון ממרא
• מאמרים על יואל, באתר דעת, כותבים שונים
• ילקוט שמעוני על ספר יואל
• רשימת מאמרים על ספר יואל באתר רמב"י
• הנביא יואל – האם הוא חי בכלל בימי שיבת ציון? רשומה בבלוג מקרא וביקורת
• J. M. P. Smith, W. H. Ward., & J. A. Bewer, Micah, Zephaniah, Nahum, Habakkuk, Obadiah and Joel (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1911. Online copy at the Internet Archive
  מדיה וקבצים בנושא יואל הנביא בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. עולם התנ"ך, תרי עשר א', יואל (כתב: יהודה יונגמן), עמ' 86.
2. ספר יואל, פרק ד', פסוק כ': "וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלַ͏ִם לְדוֹר וָדוֹר".
3. ספר יואל, פרק ד', פסוק ו': "וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם".
4. משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, עמ' סא
5. יהודה יונגמן, עולם התנ"ך: תרי עשר א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 91.
6. ראו עמוס. ספר עמוס, פרק א', פסוק א'
7. סדר עולם כ, נה-נז
8. גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים, מוסד ביאליק, 2006, עמ' 405.
9. מרדכי כוגן, מקרא לישראל: יואל, ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 3.
10. רות רבה, פרשה ד', פסקה ג'
11. מרדכי כוגן, מקרא לישראל: יואל, ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 19.
12. משה בר, חכמי המשנה והתלמוד: הגותם פועלם ומנהיגותם, רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2011, עמ' 371.
13. ראו גם:שמות רבה ל"א, ד'
14. מרדכי כוגן, מקרא לישראל: יואל, ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 4.
15. מאיר וייס, מקראות ככוונתם: לקט מאמרים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1987, עמ' 454
16. בוסתנאי עודד, גלות ישראל ויהודה באשור ובבבל (מאות ח - ו לפנה"ס), תל אביב, פרדס, 2011, עמ' 362.
17. מושון גבאי, מדריך ישראל החדש: הגליל העליון וחופו, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2001, עמ' 72.