יאן היינצה

יאן היינצה (בדנית: Jan Heintze, נולד ב-17 באוגוסט 1963 בטורנבי שבדנמרק) הוא כדורגלן עבר דני ששיחק בעמדת המגן השמאלי לאורך רוב הקריירה שלו בפ.ס.וו. איינדהובן, וזכה עמה בגביע אירופה לאלופות בשנת 1988. היינצה ערך 86 הופעות במדי נבחרת דנמרק, עמה השתתף בארבעה טורנירים גדולים, ושימש כקפטן שלה במשך שנתיים.

יאן היינצה
Jan Heintze

מידע אישי
לידה	17 באוגוסט 1963 (בן 61) טורנבי, דנמרק
גובה	1.7 מטרים
עמדה	מגן שמאלי
מועדוני נוער
1970 - 1980 1980 טורנבי בולדקלוב קופנהגן בולדקלוב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1981 - 1982 1982 - 1994 1994 - 1996 1996 - 1999 1999 - 2003 קאסטרופ בולדקלוב פ.ס.וו. איינדהובן באייר אורדינגן באייר לברקוזן פ.ס.וו. איינדהובן 29 (4) 313 (6) 53 (3) 87 (5) 82 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1987–2002 דנמרק 86 (4)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירת מועדונים

קריירה מוקדמת

היינצה החל את הקריירה במועדון טורנבי בולדקלוב מעיר הולדתו טורנבי, ובהמשך שיחק כנער בקופנהגן בולדקלוב, שם שיתף פעולה עם מיכאל לאודרופ. בינואר 1981, כאשר היה רק בן 17, עבר היינצה לשחק בקאסטרופ בולדקלוב ששיחקה אז בליגת העל הדנית, שם שיחק עונה אחת וירד עם הקבוצה לליגת המשנה, על אף שהציג יכולת טובה מאוד. בעצת אמו, נשאר בקבוצה על אף ירידת הליגה, והחל בה את עונת 1982/83. על אף זאת, נרכש היינצה בשלהי 1982 על ידי פ.ס.וו. איינדהובן, והחל במועדון קריירה מפוארת.

קדנציה ראשונה באיינדהובן

היינצה תופקד באיינדהובן כמגן שמאלי, ועל אף קומתו הנמוכה נודע במשחק פיזי ובהגנה אגרסיבית, וניחן במהירות גבוהה, וכך הפך למגן השמאלי הבלעדי של הקבוצה במהלך 12 עונות רצופות. היינצה זכה עם איינדהובן בשש אליפויות בשמונה עונות, כשקבוצתו שלטה בליגה ההולנדי באופן כמעט בלעדי, ושיתף פעולה בהגנת הקבוצה לאורך השנים עם שחקנים כאריק גרטס, רונאלד קומאן, וחבריו לנבחרת דנמרק סורן לרבי ואיבן נילסן. בעונת 1987/88 זכה היינצה עם איינדהובן בגביע אירופה לאלופות, לאחר ניצחון במשחק הגמר על בנפיקה ליסבון בבעיטות הכרעה לאחר 0-0 ב-120 דקות, אותן שיחק היינצה במלואן. בנוסף, זכה היינצה עם איינדהובן בשלושה גביעים רצופים בין השנים 1988 ו-1990, ובמגן יוהאן קרויף בשנת 1992. סך הכל זכה היינצה ב-11 תארים בקדנציה הראשונה שלו באיינדהובן, ובתום עונת 1993/94, לאחר שנתיים ללא תארים, החליט לעזוב את המועדון לאחר שהמאמן החדש אד דה מוס רצה לשחררו מהקבוצה, ולנסות את מזלו בבונדסליגה, כאשר חתם בבאייר אורדינגן.

באייר אורדינגן

היינצה החל לשחק בבאייר אורדינגן, העולה החדשה לבונדסליגה, בעונת 1994/95, כאשר היה מדובר במועדון שעלה וירד מהבונדסליגה מספר עונות ברציפות, וסבל מקשיים כלכליים. בעונת 1994/95 היינצה ובאייר אורדינגן נשארו בבונדסליגה לאחר מאבקי תחתית, כשהיינצה תופקד בעונה זו הן כמגן שמאלי והן כקשר שמאלי. בעונת 1995/96 הוסרה החסות של חברת התרופות הגרמנית באייר משם המועדון, שחזר לשמו המקורי אורדינגן 05, וכתוצאה מכך המועדון נפגע מאוד כלכלית. בתום עונה זו, נשרו אורדינגן והיינצה אל הבונדסליגה השנייה מהמקום האחרון, והיינצה עזב את המועדון.

באייר לברקוזן

לקראת עונת 1996/97 חתם היינצה בבאייר לברקוזן, שם שיחק תחת המאמן כריסטוף דאום, שם שיתף פעולה בהגנה עם ינס נובוטני, מרקוס האפה וכריסטיאן ורנס. היינצה שיחק בלברקוזן שלוש עונות. בעונתו הראשונה בקבוצה, 1996/97, סיימה לברקוזן במקום השני, מרחק שתי נקודות מהאלופה באיירן מינכן. בעונת 1997/98 סיימו היינצה ולברקוזן במקום השלישי, ובעונת 1998/99 שוב סיימו במקום השני, הפעם במרחק 15 נקודות מבאיין מינכן. בתום עונה זו, עזב היינצה את באייר לברקוזן לאחר שלוש עונות, בהן הבקיע חמישה שערי ליגה והיה שחקן הרכב קבוע, ושב לפ.ס.וו. איינדהובן.

קדנציה שנייה באיינדהובן

בקיץ 1999 חזר היינצה למועדון בו שיחק שנים רבות, פ.ס.וו. איינדהובן, ושב לשתף פעולה עם אריק גרטס, שהפעם היה מאמנו. היינצה המשיך לאייש את עמדת המגן השמאלי, ובמקביל, שימש מנטור למגן השמאלי הצעיר וילפרד בומה. בקדנציה זו, זכה היינצה בשלוש אליפויות נוספות על השש שזכה בקדנציה הראשונה, ואף זכה פעמיים נוספות במגן יוהאן קרויף. בתום עונת 2002/03, כאשר היה בן 40, פרש היינצה ממשחק פעיל.

קריירה בינלאומית

היינצה ערך את הבכורה בנבחרת דנמרק באפריל 1987, בניצחון 1-0 על נבחרת פינלנד במוקדמות יורו 1988. דנמרק והיינצה העפילו ליורו 1988, והיינצה פתח בכל שלושת המשחקים של דנמרק, אך הנבחרת סיימה את שלב הבתים עם אפס נקודות והודחה מהטורניר.

במאי 1991, היינצה היה אמור להשתתף במשחק מוקדמות יורו 1992 מול נבחרת יוגוסלביה. בפ.ס.וו. איינדהובן חששו לשחררו למשחק זה מאחר שהקבוצה הייתה בשלבי ההכרעה של העונה, אך הוא בחר לשחק בנבחרת. במהלך מחנה האימונים, הבין היינצה שמאמן הנבחרת ריכרד מולר נילסן לא מתכנן לפתוח עמו בהרכב. היינצה התייעץ עם הצוות המקצועי באיינדהובן, ובחר לחזור להולנד, ולא הודיע על כך למולר נילסן. כאשר חזר להולנד, גילה היינצה שאסור לו לשחק, מאחר שכבר נרשם למשחק של נבחרת דנמרק. בנוסף, היינצה נענש בהרחקה לשנה מהנבחרת על ידי מולר נילסן. היינצה סיים את עונש ההשעייה לפני תחילת יורו 1992, וזומן למשחק נוסף של הנבחרת, אך נפצע בו, והחמיץ את הזכייה ההיסטורית של דנמרק ביורו 1992. היינצה שיחק ארבעה משחקים נוספים תחת שרביטו של מולר נילסן, ואחריהם לא זומן לנבחרת למשך תקופה ארוכה מאוד.

לאחר יורו 1996, מונה בו יוהנסון כמאמנה החדש של נבחרת דנמרק, במקומו של מולר נילסן. היינצה הפך מיד לחלק חשוב בסגל הדני למוקדמות מונדיאל 1998. במונדיאל 1998 עצמו, היינצה שיחק כמחליף בשני המשחקים הראשונים בשלב הבתים, ובהמשך הפך לשחקן הרכב, בטורניר בו דנמרק הרשימה והודחה רק ברבע הגמר על ידי נבחרת ברזיל.

במוקדמות יורו 2000 הבקיע היינצה שער מול נבחרת בלארוס בבעיטה מנקודת הקרן. ביורו 2000 היינצה פתח בכל שלושת המשחקים של דנמרק, אך הנבחרת סיימה את הטורניר עם שלושה הפסדים בשלב הבתים ואפס נקודות.

בשנת 2001, עם פרישתו של פטר שמייכל, מונה היינצה לקפטן הנבחרת, והשתתף עמה במונדיאל 2002, תחת המאמן החדש של דנמרק, מורטן אולסן. היינצה שיחק שני משחקים במונדיאל זה, אך נחבל בראשו, והחמיץ את המשחק האחרון בשלב הבתים, אותו סיימה דנמרק במקום הראשון. בשמינית הגמר, הודחה דנמרק לאחר הפסד 3-0 לנבחרת אנגליה. לאחר טורניר זה, פרש היינצה מהנבחרת.

תארים

עם פ.ס.וו. איינדהובן:

• אליפות ליגת העל ההולנדית (9): 1985/85, 1986/87, 1987/88, 1988/89, 1990/91, 1991/92, 1999/00, 2000/01, 2002/03
• הגביע ההולנדי (3): 1987/88, 1988/89, 1989/90
• מגן יוהאן קרויף (3): 1992, 2000, 2001
• גביע אירופה לאלופות: 1988

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאן היינצה בוויקישיתוף

• יאן היינצה, באתר Transfermarkt
• יאן היינצה, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• יאן היינצה, באתר National Football Teams
• יאן היינצה, באתר FootballDatabase.eu

נבחרת דנמרק – יורו 1988
1 רסמוסן • 2 סיוובק • 3 בוסק • 4 אולסן • 5 נילסן • 6 לרבי • 7 הלט • 8 פרימן • 9 היינצה • 10 אלקיאר לארסן • 11 מ.לאודרופ • 12 ל.אולסן • 13 ינסן • 14 י.אולסן • 15 פאולסן • 16 שמייכל • 17 ברגרין • 18 אריקסן • 19 כריסטנסן • 20 וילפורט • מאמן: פיונטק		דנמרק

נבחרת דנמרק – מונדיאל 1998
1 שמייכל • 2 שיונברג • 3 ריפר • 4 הוג • 5 היינצה • 6 הלבג • 7 א.נילסן • 8 פראנדסן • 9 מולנאר • 10 מ.לאודרופ • 11 ב.לאודרופ • 12 קולדינג • 13 לאורסן • 14 ויגהורסט • 15 טופטינג • 16 קרוג • 17 גולדבק • 18 מולר • 19 סאנד • 20 הנריקסן • 21 יורגנסן • 22 קיאר • מאמן: יוהנסון		דנמרק

נבחרת דנמרק – יורו 2000
1 שמייכל • 2 שיונברג • 3 הנריקסן • 4 הוג • 5 היינצה • 6 הלבג • 7 א.נילסן • 8 גרונקיאר • 9 תומאסון • 10 יורגנסן • 11 סאנד • 12 קולדינג • 13 לאורסן • 14 ב.ס. נילסן • 15 טופטינג • 16 סורנסן • 17 גולדבק • 18 מולנאר • 19 ביסגארד • 20 גראבסן • 21 בק • 22 קיאר • מאמן: יוהנסון		דנמרק

נבחרת דנמרק – מונדיאל 2002
1 סורנסן • 2 טופטינג • 3 הנריקסן • 4 לאורסן • 5 היינצה • 6 הלבג • 7 גראבסן • 8 גרונקיאר • 9 תומאסון • 10 יורגנסן • 11 סאנד • 12 נ.ינסן • 13 לוסטו • 14 ק.ינסן • 15 מיכאלסן • 16 קיאר • 17 פאולסן • 18 לובנקרנדס • 19 רומדאהל • 20 בוגלונד • 21 מדסן • 22 כריסטיאנסן • 23 נילסן • מאמן: אולסן		דנמרק