טריינספוטינג (סרט)

טריינספוטינג (אנגלית: Trainspotting) הוא סרט קולנוע משנת 1996 בבימויו של דני בויל, המבוסס על הספר "טריינספוטינג" מאת אירווין וולש. הסרט מגולל את סיפורם של קבוצת חברים המכורים לסם הרואין בעיר אדינבורו שבסקוטלנד. בסרט מככבים יואן מקגרגור, יואן ברמנר, ג'וני לי מילר, קווין מק'קיד, רוברט קרלייל וקלי מקדונלד.

טריינספוטינג
Trainspotting

מבוסס על	הספר טריינספוטינג מאת אירווין וולש
בימוי	דני בויל
הופק בידי	אנדרו מקדונלד
תסריט	אירווין וולש (ספר) ג'ון הודג' (תסריט)
עריכה	Masahiro Hirakubo
שחקנים ראשיים	יואן מקגרגור ג'וני לי מילר רוברט קרלייל יואן ברמנר קווין מק'קיד קלי מקדונלד פיטר מולאן
מוזיקה	דיימון אלברן פסקול הסרט
צילום	בריאן טופנו
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	Film4 Productions, Figment Films
חברה מפיצה	FilmFour (בריטניה)
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	23 בפברואר 1996
משך הקרנה	94 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	דרמה
תקציב	£1,550,000[1]
הכנסות	16,491,080‏$[2]
הכנסות באתר מוג'ו	trainspotting
פרסים	פרס השחקן הראשי והסרט בבאפטה הסקוטי פרס הסרט הזר בטקס הבודיל פרס התסריט המעובד בטקס פרסי הבאפט"א פרס הפסקול בטקס פרסי הבריטס
סרט הבא	טריינספוטינג 2
סרטים בסדרה	2
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

מכון הסרטים הבריטי דירג את הסרט במקום העשירי ברשימת 100 הסרטים הבריטים הטובים ביותר בכל הזמנים.

עלילה

מארק רנטון (יואן מקגרגור) הוא צעיר מובטל ומכור לסמים שגר באדינבורו שבסקוטלנד יחד עם חבריו, סיימון "סיק בוי" ויליאמסון (ג'וני לי מילר), דניאל "ספאד" מרפי (יואן ברמנר), פרנסיס "פרנקו" בגבי (רוברט קרלייל), ותומאס "טומי" מקנזי (קווין מק'קיד). מבין החמישה בגבי וטומי הם היחידים שאינם משתמשים בסמים, אם כי בגבי הוא שתיין ובעל נטיות אלימות, ורק טומי הוא באמת בחור ישר שמקפיד על אורח חיים בריא ומנהל מערכת יחסים יציבה.

במונולוג שפותח את הסרט מציג רנטון את תמצית החיים כפי שהם מוכתבים על ידי החברה: עבודה במשרה מתשע עד חמש, הקמת משפחה, רכישת מכשירים חשמליים וחפצים שונים, תשלומים קבועים, תחביבים ובילויים שגרתיים, ילדים אנוכיים ודעיכה למוות מדכא בבית אבות; וטוען "למה שארצה לעשות דבר כזה? אני בחרתי שלא לבחור בחיים. אני בחרתי במשהו אחר. והסיבות? אין סיבות. מי צריך סיבות כשיש לך הירואין?"

בתחילת הסרט מוצג ניסיונו של רנטון להיגמל באופן עצמאי. הוא יוצא למועדון ופוגש צעירה בשם דיאן (קלי מקדונלד), והם מבלים יחד את הלילה. למחרת מתברר שדיאן עדיין קטינה, אך היא משכנעת את רנטון המסויג להמשיך במערכת היחסים איתה כשהיא מודיעה לו שאחרת היא תגיש תלונה במשטרה. בשלב מסוים רנטון חוזר לשימוש בהירואין והסרט מציג את אורח חייהם של החבורה, הכולל בילוי בברים וביצוע גנבות שונות על מנת לממן את הסם. החבורה שוהה יחד בדירה כאשר אליסון, בחורה מכורה נוספת, נתקפת בהיסטריה לאחר שגילתה את בתה התינוקת שמתה כתוצאה מהזנחה ממושכת. לאחר ההלם הראשוני רנטון פונה להכין מנה נוספת של הסם, ואליסון מבקשת שיכין גם לה.

רנטון וספאד נתפסים במהלך שוד וספאד נידון לשישה חודשי מאסר בזמן שרנטון משתחרר על תנאי, כיוון שהוא מצטרף לתוכנית גמילה. עם זאת, בשלב מסוים רנטון מתדרדר מחדש לשימוש בהירואין ולבסוף מגיע לבית החולים לאחר שנטל מנת יתר. כשהוא משתחרר הוריו נועלים אותו בחדרו וכופים עליו תהליך גמילה יסודי, רצוף כאבים והזיות. בסיום התהליך רנטון נקי, אך סובל משעמום ומדיכאון וחסר כל כיוון בנוגע לחייו. בעצתה של דיאן הוא נוסע ללונדון ושם הוא מתחיל לעבוד בסוכנות נדל"ן ומקיים אורח חיים יציב.

שגרתו החדשה של רנטון נקטעת כאשר לדירתו פולש בגבי שמוצא אצלו מקלט כיוון שהוא מבוקש בשל שוד מזוין, ורנטון סובל מדרישותיו השונות ומהשתלטותו על הדירה. בהמשך מצטרף אליהם סיק בוי, שהפך לסרסור וסוחר סמים, ורנטון מנסה להיפטר מהשניים כשהוא מאפשר להם להתגורר באופן זמני באחת הדירות שמוצעות להשכרה, אבל הם מחבלים בניסיון להשכיר אותה ללקוחות פוטנציאליים. לאחר מכן השלושה חוזרים לאדינבורו ללווייתו של טומי, שהידרדר בעצמו לשימוש בסמים לאחר שחברתו עזבה אותו, נדבק ב-HIV ובסופו של דבר מת מטוקסופלזמוזיס.

סיק בוי מציע לחבריו הזדמנות לעסקת סמים רווחית והוא ובגבי לוחצים על רנטון שישלים להם את הסכום החסר לקניית החומר – 2,000 פאונד, מחצית העלות – באמצעות חסכונותיו מהתקופה בלונדון והוא מסכים בחוסר רצון. כמו כן, הם מאלצים אותו להיות הנסיין של דגימה מההירואין על מנת לוודא את טיב החומר, על אף שכבר נגמל מהסם. העסקה מתבצעת והם מוכרים את ההירואין תמורת 16,000 פאונד.

בזמן שהם חוגגים בבר מקומי, רנטון מציע לספאד לנצל את היעדרותם הרגעית של סיק בוי ובגבי ולעזוב עם הכסף, אך ספאד מסרב. הם עוזבים את הבר לאחר שבגבי תקף באלימות גבר שנתקל בו בטעות וגרם לו לשפוך מעט בירה על החליפה שלבש, וספאד שניסה לעצור אותו נחתך מהסכין של בגבי. באותו לילה רנטון קם ולוקח את התיק עם הכסף, וספאד ששוכב בעיניים פקוחות מביט בו ומניד בראשו אבל לא עושה דבר ורנטון עוזב. במונולוג הוא טוען שהוא לא מתחרט כיוון שלא אכפת לו מבגבי ושסיק בוי היה עושה להם את אותו הדבר אם היה חושב על הרעיון, אבל הוא מצטער בגלל ספאד ש"אף פעם לא עשה משהו רע למישהו" ולכן הוא משאיר לו את חלקו בסכום הכסף בתא נעול, שספאד פותח מאוחר יותר. למחרת בבוקר בגבי הזועם משתולל בחדר המלון ומשחית את הריהוט, ולמקום מגיעים שוטרים שעוצרים אותו.

במונולוג האחרון אומר רנטון שהוא יכול היה למנות מיליוני סיבות למעשיו וכולן יהיו שקרים כיוון שהאמת היא שהוא פשוט אדם רע. עם זאת, הוא טוען שזה יהיה המעשה הרע האחרון ומעכשיו הוא ישתנה, יחזור לדרך הישר ויבחר בחיים: "אהיה בדיוק כמוכם: עבודה, משפחה, טלוויזיה גדולה מזורגגת, מכונת כביסה, מכונית, קומפקט דיסק ופותחן קופסאות חשמלי, בריאות טובה, כולסטרול נמוך, ביטוח שיניים, משכנתא, בית, בגדי ספורט, מזוודות תואמות, חליפת-שלושה-חלקים, עשה-זאת-בעצמך, חידוני טלוויזיה, ג'אנק פוד, ילדים, טיולים בפארק, עבודה מתשע עד חמש, להצטיין בגולף, לרחוץ את המכונית, מגוון סוודרים, חג מולד משפחתי, פנסיה, פטור ממס, ניקוי ביוב, להצליח להסתדר, להסתכל קדימה, יום המוות".

הביקורות בעולם

יציאתו של הסרט עוררה מחלוקות במדינות שונות בעולם, ביניהן בריטניה, אוסטרליה וארצות הברית בשאלה האם הוא מעודד שימוש בסמים או לא. הסנטור האמריקני בוב דול גינה את השחיתות המוסרית והצורה החיובית בה מוצגים הסמים בסרט במהלך קמפיין הבחירות האמריקני של 1996, למרות שהודה שלמעשה כלל לא צפה בו. בסופו של דבר, למרות המחלוקות זכה הסרט לשבחים על המקוריות והאפקטיביות הגבוהה בהן ניחן והיה אף מועמד לפרס התסריט המעובד הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר של אותה שנה. הסרט נבחר כסרט הבריטי הטוב ביותר בין השנים 1984 עד 2009 במשאל בין אנשי קולנוע בריטיים.^[3] מכון הסרטים הבריטי דירג את סרט זה במקום העשירי ברשימת 100 הסרטים הבריטים הטובים ביותר בכל הזמנים. בסקר ציבורי משנת 2004 נבחר הסרט בתור הסרט הסקוטי הטוב ביותר בכל הזמנים.

פרסום ועריכה

יציאתו של הסרט בבריטניה לוותה בקמפיין יחסי ציבור מקורי במהלכו חולקו עלוני פרסומת בהשפעת תרבות הרייב ונמכרו פוסטרים נפרדים של כל הדמויות הראשיות. קווין מק'קיד, שגילם את דמותו של טומי בסרט, יצא לחופשה עם תום צילומי הסרט ולא השתתף לאחר מכן בצילומים לפוסטרים.

לפני יציאת הסרט בארצות הברית נערכו מחדש 20 הדקות הראשונות והוחלפו בהן הדיאלוגים, מחשש שהצופים האמריקנים יתקשו להבין את המבטאים הסקוטים הכבדים והסלנג בהם משתמשות הדמויות. הדיאלוגים המקוריים הוחזרו לאחר מכן עם יציאתו מחדש של הסרט בגרסת במאי ב-DVD בשנת 2004.

שמו של הסרט ("Train Spotting" - "צפייה ברכבות") תואם את שם הספר, שלקוח מפרק בספר שלא עובד לסרט הקולנוע: רנטון ובגבי נמצאים בתחנת רכבת נטושה כשהם פוגשים שתיין זקן שמתגלה כאביו המתנכר של בגבי, והוא שואל אותם אם הם צופים ברכבות.

פסקול

Trainspotting #1: Music from the motion picture

פסקול מאת
יצא לאור	9 ביולי 1996
הוקלט	1996
סוגה	פסקול
אורך	75:14
חברת תקליטים	Capitol Records
הפקה	אנדרו מקדונלד
כרונולוגיית אלבומים של טריינספוטינג (1996) טריינספוטינג 2

טרייספוטינג (פסקול) הם שני אלבומים המכילים את השירים מתוך הסרט "טריינספוטינג".

אופי שני האלבומים הוא פסיכדלי והם מכילים רוק פסיכדלי, פוסט פאנק, בריטפופ ומוזיקה אלקטרונית. סדר השירים באלבום הראשון זהה לזה שבסרט, מה שיוצר תחושה דומה לזו של השלבים בהם נמצאים גיבורי העלילה. הפסקול הראשון יצא ב-9 ביולי 1996 ואילו השני יצא ב-21 באוקטובר 1997. האלבום השני מכיל שירים שבהמשך הסרט ולא נכנסו לתקליט הראשון מבחינת הזמן, שירים שברקע העלילה, ושירים שלא נכנסו לשלב האחרון בסרט, אך שימשו כהשראה ליוצרי הסרט.

אלבום 1

1. "Lust for Life" - איגי פופ
2. "Deep Blue Day" - בריאן אנו
3. "Trainspotting" - פריימל סקרים
4. "Atomic" - סליפר
5. "Temptation" - ניו אורדר
6. "Nightclubbing" - איגי פופ
7. "Sing" - בלר
8. "Perfect Day" - לו ריד
9. "Mile End" - פאלפ
10. "For What You Dream Of" (Full on Renaissance Mix)" - בדרוק מארח את KYO
11. "2:1" - אלסטיקה
12. "A Final Hit" - לפטפילד
13. "Born Slippy .NUXX" - אנדרוורלד
14. "Closet Romantic" - דיימון אלברן

אלבום 2

Trainspotting #2: Music from the motion picture, Volume 2

פסקול מאת
יצא לאור	21 באוקטובר 1997
הוקלט	1996
סוגה	פסקול
אורך	71:56
חברת תקליטים	Capitol Records
הפקה	אנדרו מקדונלד
כרונולוגיית אלבומים של טריינספוטינג (1996) טריינספוטינג 2

1. "Choose Life" - פרויקט PF ויואן מקגרגור
2. "The Passenger" - איגי פופ
3. "Dark and Long (Dark Train)" - אנדרוורלד
4. "Carmen Suite No.2" - ז'ורז' ביזה
5. "Statuesque" - סליפר
6. "Golden Years" - דייוויד בואי
7. "Think About The Way" - אייס MC
8. "A Final Hit" - לפטפילד
9. "Temptation" - גן עדן 17
10. "Nightclubbing (Baby Doc Remix)" - איגי פופ
11. "Our Lips are Sealed" - פאן בוי 3
12. "Come Together" - פריימל סקרים
13. "Atmosphere" - ג'וי דיוויז'ן
14. "Inner City Life" - גולדי
15. "Born Slippy .NUXX" (Darren Price Mix) - אנדרוורלד

סרט המשך

ערך מורחב – טריינספוטינג 2

בסוף שנת 2015 אושר סופית כי סרט המשך נמצא בשלבי הפקה, וכי הבמאי דני בויל וכל חברי צוות השחקנים ישובו לתפקידיהם מהסרט המקורי.^[4]סרט ההמשך, "טריינספוטינג 2", יצא בסוף ינואר 2017 בבריטניה וזמן קצר לאחר מכן בשאר העולם.

לקריאה נוספת

• דני מוג'ה, אהבנו כל כך – 100 סרטי מופת, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, הערך "טריינספוטינג", עמ' 283–285

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: טריינספוטינג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טריינספוטינג (סרט)

• אתר האינטרנט הרשמי של טריינספוטינג (באנגלית)
• "טריינספוטינג", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "טריינספוטינג", באתר נטפליקס
• "טריינספוטינג", באתר AllMovie (באנגלית)
• "טריינספוטינג", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "טריינספוטינג", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "טריינספוטינג", באתר Metacritic (באנגלית)
• "טריינספוטינג", באתר אידיבי
• "טריינספוטינג", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
• "טריינספוטינג", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ניב הדס, 25 שנה לסרט שהגדיר את הניינטיז, באתר הארץ, 1 ביולי 2021

הערות שוליים

1. Alexander Walker (אלכסנדר ווקר), Icons in the Fire: The Rise and Fall of Practically Everyone in the British Film Industry 1984-2000, הוצאה: Orion Books, שנת פרסום 2005 עמ' 237
2. הכנסות הסרט טריינספוטינג, מתוך אתר Box Office Mojo, כניסה אחרונה ב-25 במרץ 2013
3. הסרט הבריטי הטוב ביותר: טריינספוטינג, באתר nrg‏, 2 בספטמבר 2009
4. All original 'Trainspotting' cast members confirmed to return for sequel ahead of 2017 release Read more at http://www.nme.com/filmandtv/news/all-original-trainspotting-cast-members-confirmed-/394737#vhcsqGBjd5ltgBmZ.99, David Renshaw, 5th DECEMBER 2015. Retrieved 14/12/2015