Loading AI tools
שיטה בפסיכותרפיה ובריפוי בעיסוק, המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיפול בעזרת בעלי-חיים או זואותרפיה, הוא שיטה בפסיכותרפיה, המסתייעת בבעלי-חיים, לרוב חיית מחמד, כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם.[1] טיפול זה נעזר בבעלי חיים אשר עברו הכשרה או נמצאו בעלי אופי מתאים, כאשר תפקידו של המטפל בתהליך הוא לכוון את המטופל להתבוננות פנימית, מודעות ופיתוח תובנה.
הגישה מבוססת על מפגשים בין מטופל לבין איש מקצוע כאשר הגורם המתווך הוא בעל החיים.[2] הבחירה בבעלי חיים ככלי טיפולי נובעת מכך שהקשר הנוצר בינם לבין המטופל איננו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה. זהו יתרון לאנשים הסובלים מבעיות תקשורת או שפה. בעל החיים נמצא במצב אקטיבי בו הוא יוצר את המגע והקשר עם המטופל ומקבל אותו ללא תנאי, דבר המעניק למטופל תחושת ביטחון אישי ואמון בקשר. בנוסף המטופל לומד לתקשר עם בעל החיים לא בשפה המילולית אלא באמצעות שפת גוף מה שמשפר את הביטחון והאמון. כל אלה מסייעים למטופל לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם.[3][4]
1. תצפית של המטופל בבעלי החיים ללא פעילות פיזית כדוגמת הסתכלות על כלוב ארנבונים ולמידה של מאפייני חייהם.
2. שימוש פיזי בבעלי החיים בעת הטיפול כגון רכיבה על סוסים, טיפול פסיכולוגי תוך ליטוף ארנב, כלב טיפולי וכדומה.
3. פעילות המסתייעת בבעלי חיים המאופיינת בפעילות להעשרה ולהעצמת רווחתו של המטופל. במצב זה אין חובה לנוכחות של מטפל כדוגמת פסיכולוג.
טיפול באמצעות בעלי חיים תועד לראשונה בשנת 1792 בבית מחסה ביורק שבבריטניה. הצוות הטיפולי השתמש בבעלי חיים כאמצעי לוויסות ולשליטה על התנהגויות אגרסיביות אצל המטופלים (Hines & Bustad 1984). התחום התפתח ונחשף לראשונה כמתודת טיפול בסדרת מאמרים של לוינסון ומלון (Pet-oriented Psychotherapy 1969/1997). בשנת 1980 נוסד הארגון הרב תחומי לחקר הקשר בין בעלי חיים ובני אדם Delta Society,[5] אשר מטרתו היא "שיפור בריאות האדם באמצעות חיות שירות ותרפיה". החברה יצרה תוכנית להכשרת מטפלים ומכשירה גם את בעלי החיים. הטיפול הוא תמיד אישי, של מטפל אחד עם בעל חיים אחד מול מטופל אחד. המטפל של חברת דלתא מגיע עם בעל חיים אל המטופל בביתו, לבית חולים בו הוא מאושפז, או למוסד שיקומי (גנדלמן, וסרמן, שפירו-פבלובסקי, 2013). לאחר הקמתו פרסם הארגון בשנת 1999 את הסטנדרטים המקצועיים להכשרה ולעיסוק בתחום. במסגרת זו הוכרו שתי שיטות טיפול: האחת, טיפול הנעזר בבעלי חיים, AAT-Animal Assited Terapy, ואילו השני, פעילות הנעזרת בבעלי חיים, AAA-Animal Assisted Activity (גנדלמן, וסרמן, שפירו-פבלובסקי, 2013).
בינואר 1996 הוקם פרויקט "חיות וחברה" על ידי פרופ' יוסף טרקל ושני דורון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הפרויקט עוסק בהיבטים שונים של יחסי הגומלין בין אנשים ובעלי חיים: תרומת בעלי חיים לבריאותו הפיזית והנפשית של האדם, טיפול באוכלוסיות חריגות בעזרת בעלי חיים ועוד.
בשנת 2007 נוסד בישראל האיגוד הישראלי מ.ר.ח.ב לטיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, עמותה מקצועית המאגדת מטפלים הנעזרים בבעלי חיים לצורך טיפול רגשי.[6] החברים בו עוסקים באבחון, טיפול, שיקום, ייעוץ, הדרכה ומחקר בתחום הטיפול הרגשי, בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מעמדם המקצועי של חברי העמותה מתבסס על לימודי התחום במוסד אקדמי מוכר, קבלת הדרכה מקצועית והתנהלות אתית הולמת.
טיפול באמצעות בעלי חיים, מתאים לאוכלוסיות בגילאים שונים: ילדים, מתבגרים, מבוגרים וקשישים. שיטת טיפול זו מתאימה גם לטיפול בבני-אדם בעלי קשיים פיזיים, נפשיים, רגשיים והתנהגותיים, כגון הפרעות קשב והיפראקטיביות, להפרעות חברתיות, לקשיי תקשורת, לאנשים בתקופות שיקום, שיתוק מוחין, נכויות, טראומה וכדומה.[2] טיפול זה גם מתאים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים כגון בעלי פיגור שכלי, ליקויי למידה וליקויים סנסו-מוטוריים, וכן לנוער במצוקה, אנשים החווים פוסט- טראומה או הפרעות חרדה ודיכאון, אנשים בעלי הפרעות רגשיות ואסירים בבתי הסוהר.[7][8] מחקרים מראים כי עבור קשישים, העבודה עם בעלי חיים מסייעת לשיפור הרווחה האישית.[9] טיפול בעזרת בעלי חיים יכול לסייע לאנשים על הרצף האוטיסטי ולהקל עליהם את התקשורת עם סביבה חברתית.[10]
ערך מורחב – גידול בעלי חיים, חיות מחמדהקשר בין בעלי החיים לבין בני האדם הוכח כי הוא קיים מראשית ההיסטוריה האנושית. הוכחות לכך נמצאו בציורי קיר ופסיפסים המעידים על כך כי האנושות נהנתה מחברתם של בעלי החיים (גילוץ, 2010).
קיימת סימביוזה בין האדם לבין בעלי חיים שונים. מערכת היחסים המורכבת בין האדם לבעלי חיים באה לידי ביטוי הן ביחסי גומלין מקריים והן בהקשר הטיפולי.[11]
לבעלי החיים יש יכולת להגביר את הרווחה הרגשית והפיזית של האדם.[10] חשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת שחרור של אנדורפינים שמעניקים תחושת רווחה ומעודדים את פעילות מערכת החיסון.[11]
היחסים עם בעלי-החיים אפשרו גילוי רגשות גם בזמנים, או בקהילות בהם לא היה מקובל להפגין רגשות מול אדם אחר. מערכת היחסים עם בעל-החיים מאפשרת למטופל לחוש אוהב ונאהב, ולהפיג תחושת בדידות. הקשר עם בעל החיים מעודד אצל המטופל קבלת אחריות ומעלה את הערך העצמי שלו, וכתוצאה מכך גם את הביטחון העצמי. מסיבות אלה קיימת עדיפות לאימוץ בעלי-חיים בצורה מסודרת.
טיפול בעזרת בעלי חיים שונה מאינטראקציות יום יומיות ושגרתיות של האדם עם בעלי חיים.[11]
שיטת הטיפול משתנה בהתאם למטרות הטיפוליות אליהם מכוון הטיפול, כאשר הטיפול הוא שילוב של מטפל, מטופל וחיה המתאימה לטיפול. בעקבות כך, קיימים סוגים שונים של טיפולים, כגון: טיפול סביל, פעיל, והאנשה.[2] הטיפול יכול להתבצע הן באופן פרטני והן בקבוצות.
שתי שיטות הטיפולים העיקריות הן רכיבה טיפולית על סוסים, אשר מטרתה לסייע לילדים בעלי הפרעות חרדה להתגבר על הפחד ולרכוש שליטה וביטחון על הסוס וע"י כך ליצור אמון הדדי ביניהם. לטיפול יש גם השפעה פיזיולוגית המתבטאת בכך שהמטופל צריך לשלוט בסוס, ותוך כדי רכיבה הוא מתרגל את חיזוק חגורת הכתפיים והמוטוריקה העדינה, שחשובה במיוחד לילדים נכים. עצם הישיבה בפיסוק על הסוס משפיעה באופן פסיבי על הרגליים כיוון שהישיבה בפיסוק שונה מתנוחת הישיבה בכיסא גלגלים. בפן הרגשי, למטופלים עם מוגבלויות פיזיות כגון קשיים בהליכה, מעניקה הרכיבה תחושת התקדמות עצמאית ושליטה בתנועה. בנוסף, טיפול ישיר בעזרת בעלי החיים כגון בפינת חי, מטרתו לאפשר יצירת קשר עם הסביבה ולימוד של התנהלות הדדית לצד בעלי החיים, מתוך כוונה שבהמשך תגרום ליצירת קשרים בין אישיים עם בני אדם.
בתהליך טיפול השלכתי, "משליך" המטופל חלקים משמעותיים מעולמו הפנימי על בעל החיים. זהו אחד התהליכים המרכזיים שעליהם מושתת הטיפול בעזרת בעלי חיים. בתהליך זה מזהה המטפל את בעיותיו הרגשיות של המטופל באמצעות דיבור על רגשותיו של בעל החיים, ואת צרכיו כאשר הוא מטפל בבעל החיים: מאכיל, מנקה את מרחב המחיה שלו, מטפח אותו וכדומה. דרך זו מעניקה למטופל חוויית הצלחה בהתמודדות מול הקשיים שהביא עמו לטיפול.[12] בשל חוסר יכולתם של בעלי-החיים לדבר, הם משמשים קרקע פורייה להשלכה ובכך מקדמים את התהליך הטיפולי בהתמודדות עם הפנמויות שונות של כל אדם.
טיפול בעזרת בעלי חיים מאפשר למטפל להיעזר בבעלי-חיים כדי ליצור קשר נפשי בין המטופל לבעל-החיים.
הנוכחות של החיה, ההתנהגות הספונטנית שלה והאינטראקציה שהיא מאפשרת מזמנות אפשרויות ויתרונות שלא ניתן להשיג בלעדיה.[13] בכך בעל החיים מאפשר למטפל להגיע, לכוון ולעזור למטופל בבעיות או במצוקות השונות המטרידות אותו.
בעלי-החיים יכולים להעניק אהבה וסובלנות ללא תנאי, הם בעלי מגע והתנהגות שונה, שמאפשרת למטופל לפעול בחופשיות ובכך מספקים סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ובלתי מודעים לעלות על פני השטח.
לחיבור בין המטופל לחיה קיימים יתרונות חשובים: העלאת האגו בקרב המטופל, יצירת אמפתיה ומוטיבציה, תחושות אחריות כלפי החיה וכבוד אליה, יכולת קבלה, נתינה, דאגה, שייכות ושיפור מצב הרוח של המטופל. לדוגמה, בעלי חיים נתנו לחולים מרותקים למיטה, רצון לקום מהמיטה. בנוסף לכך, ניתן לראות כי כאשר נתנו למטופלים את האפשרות להחזיק את החיות, מצב רוחם השתפר והפחד והבדידות נשכחו[14].
ברמה הפיזית- הוכח כי קשר עם בעלי חיים, מפחית לחץ דם, מרגיע דופק מואץ ומשפר תופעות פיזיות נוספות, המעידות על לחץ.[15]
בתחום הלימודי - מטופלים אשר טופלו בתרפיה זו, דיווחו על הפחתה בסימפטומים הנוגעים לבעיות קשב וריכוז.[16] טיפול בילדים בעזרת בעלי-חיים מבוסס על קשר רגשי בין המטפל לילד, בין המטפל לבעל החיים, בין הילד לבעל החיים ובין בעלי החיים לבין עצמם. הילד יכול להיות משתתף פעיל בכל שלב, או צופה בלבד. האינטראקציה עם בעל החיים היא רק חלק מהתהליך הטיפולי ב-AAT. המרכיב העיקרי הוא הליווי והכוונה של הילד על ידי המטפל, תוך תיווך של המטפל בין הילד לבעל החיים, ובין הילד לתהליכיו הפנימיים, המובילים להתבוננות, מודעות ותובנה. נוכחות בעל החיים היא הכלי, אך ההתמקדות היא במטופל. באמצעות AAT עובד המטפל עם המטופל על סוגיות קוגניטיביות, חברתיות, התנהגותיות ורגשיות, במטרה לחולל שינוי ולקדם התפתחות רגשית בריאה (פריש פלס 2008).
על המטפל להתאים את החיה לסוג הטיפול, ולהתחשב בהעדפותיו של המטופל.
בעלי החיים נבחרים בהתאם לטיפול, בדרך כלל משתמשים בחיות מאולפות או מורגלות לאדם[2] כמו[3]: ארנבונים, שרקנים, חולדות, גרבילים, אוגרים, תורים, תוכים, תרנגולים, כלבים, חתולים ודולפינים.[17]
בעל החיים נבחר בהתאם לתכונותיו ולצורכי המטופל.[18] המאפיינים המשותפים של בעלי החיים בתרפיה זו הם יכולתם בזירוז החלמה ממחלות קשות והשפעתם החיובית על המטופל. יחסם של בעלי החיים כלפי בני האדם מתאפיין בחוסר שיפוטיות. חיות מחמד גדולות כגון כלבים וחתולים מתאפיינים ביכולתם להביע אהבה, חיבה וידידות ובכך מעודדות פיתוח מערכת יחסים ואמפתיה עם המטופל. בעלי חיים גדולים יותר כגון סוסים וחמורים מתאימים למטרת חיזוק שרירי הגוף תוך כדי רכיבה. בנוסף, הסוס מדמה את ההתנהגות האנושית, ולכן ממחיש בהתנהגותו את חוויותיהם הרגשיות של המטופלים ואת הדינמיקה הקבוצתית.[19] חיות מחמד קטנות כגון שרקנים, עכברים ותוכים מפתחות אמפתיה ואחריות בעקבות הטיפול העדין והמסור שהן דורשות.[8] החיות המטפלות בתרפיה זו, נבחרות בזכות אופיין הנוח, ועוברות הכשרה בסדרת אימונים, הכוללים מיתון והשהיית דחפים ופיתוח יכולות התקשרות עם האדם.[18]
יש אדם שיתאים לו טיפול מעודן ומרגיע ויש מי שיתאים לו טיפול תנועתי רחב. כל השיקולים הם אינדיבידואליים, תלויי מצב נפשי, רגשי ופיזי של המטופל. קיימות גישות המאפשרות לילד להסתובב בפינת החי ולבחור את החיה הרצויה לו. קיימות גישות אחרות שטוענות כי זה תפקידו של המטפל, ועליו לבחור את החיה המתאימה לטיפול ולצורכי המטופל. אם המטופל לא מסתדר עם החיה שנבחרה, יש להחליף לחיה אחרת. יש חוות שמתמחות בסוג אחד של בעלי חיים כמו חוות-סוסים טיפוליות, ויש חוות המכילות מגוון רחב של בעלי-חיים, ומאפשרות בחירה.
כדי להפיק את התוצאות המיטביות מטיפול בעזרת בעלי חיים, יש להתאים באופן אישי את יחסי הגומלין בין האדם לחיה על פי המאפיינים הפסיכו-חברתיים של כל מטופל.[13]
הטיפול נעשה במסגרות של פינות-חי, פינות-ליטוף, בטיפול פרטני עם בעל-חיים יחיד, או בחוות-רכיבה, בריכות-שחיה עם יונקים ימיים וכיוצא בזה. רוב בעלי-החיים המעורבים בטיפול שייכים למחלקת היונקים והעופות בטבע. מחלקות אלו מתאפיינות בתקשורת מפותחת. יחסית לזוחלים ודגים. טיפולים אלה נעשים בחדר סגור או בחוץ, המיקום משתנה בהתאם למטרות הטיפול. כאשר הטיפולים מתבצעים בחדר סגור, נעזרים בחיות קטנות.[2] בנוסף קיימות מסגרות חינוכיות.
מגוון הפעילויות האופייני לטיפול בעזרת בעלי החיים כולל ליטוף, רכיבה, חליבה, משחק, התבוננות, דיבור, הליכה, זחילה, חיבוק, אחיזה, האכלה, ניקוי, ועוד. גם הפעילויות הפשוטות ביותר, יוצרות קשרים גופניים, רגשיים ושכליים עם החיות, ולכן מעוררות את האדם כולו לפעולה.
חווה טיפולית איכותית מאופיינת בצוות מקצועי, ברמות בטיחות וניקיון גבוהות ונגישות טובה למקום ולחיות.
המסגרת הטיפולית צריכה לשמור על זכויות בעלי חיים, רווחתם, ולהימנע מצער בעלי חיים על פי חוק ההגנה על בעלי החיים.
נוכחות בעלי חיים במסגרת הטיפולית תורמת לפיתוח הקשר בין מטפל למטופל. היא אף מסייעת בהעלאת הביטחון העצמי של המטופל בכך שהמטופל נתפש בעיני החיה כ"כל יכול"[20]. בעל החיים אינו רואה את מגבלותיו של המטופל ולא שופט אותו. הוא מקנה למטופל תחושה של קבלה, אמון, רגיעה ונחמה. באמצעות בעלי החיים ילדים יכולים להתנסות בהבעת בגרות ושליטה בסיטואציות מגוונות, להביע אחריות על האחר ולהעלות רגשות ותגובות שאינן נשפטות. הקשר עם בעלי החיים שובר לעיתים את חומת ההגנה שבנה המטופל ומאפשרת פריצת גשר בינו לבין המטפל בעזרת ווסת רגשי מכיל, לא שיפוטי שאינו דורש תקשורת מילולית. אינטראקציה עם בעלי החיים מעודדת אמפתיה, מפחיתה חרדה ומועקה ומגבירה את תחושת האמון בין המטפל למטופל במסגרת הקשר עם בעלי החיים.[21]
לטיפול בעזרת בעלי חיים קיימת גם תועלת בריאותית[11] והוא יכול לשמש כאלטרנטיבה טיפולית למגוון מצבים רפואיים.[10] כמו הורדת לחץ דם למשל. כמו כן, ניתן להיעזר בבעלי חיים לצורך קידום תהליכים טיפוליים פיזי ומוטוריים, כדוגמת ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.
לדוגמה, טיפול בעזרת בעלי חיים יכול להפחית את רמת הכאב אצל ילדים.[11]
לעיתים המפגש עם בעלי החיים גורר ציפיות מוגזמות שחלקן עלולות לא להתממש. בעקבות חוסר מימושן המטופל עלול לחוות אכזבה במהלך הטיפול, דבר אשר יכול להוביל לחוסר הצלחה בטיפול (קורינאלדי, 2016). בנוסף, קיימת סכנת תאונות הן לבעל החיים והן למטופל וכן קיים חשש כי היחס לבעלי החיים יכול להוביל להפחתת המיקוד של המטפל במטופל (פירני, 2004; סיקולר, תמים-סיקולר, 2013). יתרה מכך, תחום הטיפול הנעזר בבעלי חיים הוא תחום שנמצא בהתפתחות, לכן, עוד לא הוגדרו גבולות ברורים למקצוע, והטיפול בו עלול להתנגש עם מקצועות טיפוליים נוספים כגון טיפול באמנות וטיפול במוזיקה. בנוסף לכך בישראל נעדרת הכרה חוקית בתחום ולכן אין פיקוח על תהליך ההתמחות אין מבחני רישוי והמדינה אינה קובעת את הגדרות המקצוע (גנדלמן, וסרמן, שפירו-פבלובסקי, 2013 מתוך פריש-פלס, 2009; סיקולר, תמים-סיקולר, 2013).
קרני אלדד, כלבי חילוץ, בעיתון מקור ראשון, 11 בפברואר 2019Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
