רווחת בעלי חיים

רווחת בעלי־חיים עוסקת בהערכת מצבו וטובתו של בעל־חיים ביחס למדדים שונים, כגון בריאות, תסמינים גופניים של עקה, התנהגות או היכולת לממש את ההעדפות והנטיות הטבעיות של בעל־החיים.

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הסבר בדף השיחה, בסעיף שכתוב.

היסטוריה

גידול תעשייתי של עגלי חלב בכפר יהושע, עמק יזרעאל. העגלים מוחזקים בצפיפות כדי להפחית את התפתחות השרירים.

בתרבות המערבית, העניין המוסרי ברווחת בעלי־חיים החל לעלות מהמאה ה-19, עם הקמתם של ארגונים להגנה על בעלי־חיים, שפעלו להעלאת המודעות לפגיעה בבעלי־חיים וקידום של חקיקה שתגביל את הפגיעה בהם.

מחקר מדעי שיטתי של רווחתם של בעלי־חיים החל ב-1965 בבריטניה, עם הקמתה של וועדה ממלכתית בראשות הזואולוג רוג'ר ברמבל, שנועדה לבחון את מצבם של בעלי־חיים במשקים, בעקבות פרסום ספרה של רות הריסון, "מכונות חיות", שעורר מודעות בציבור הרחב לראשונה לתנאים של בעלי־חיים בחקלאות תעשייתית, כגון החזקת תרנגולות מטילות בכלובי סוללה, פיטום עגלי חלב, משקים אינטנסיביים לגידול עופות לתעשיית הבשר ומשחטות עופות תעשייתיות. הוועדה היוותה את הבסיס ל"מועצה לרווחת חיות משק", גוף ממשלתי בריטי הפועל לבחינה וקידום של רפורמות לשיפור מצבם של בעלי־חיים במשקים. גוף זה הגדיר את "חמש החירויות" של רווחת בעלי־חיים, אשר אמורים להוות קווים מנחים ליחס הראוי לבעלי־חיים, והן:

• חירות מרעב, צמא ותזונה לקויה
• חירות מאי-נוחות סביבתית
• חירות מכאב, פגיעה ומחלות
• חירות לבטא התנהגויות טבעיות
• חירות מפחד ומצוקה נפשית

"חמש חירויות" אלו התקבלו גם כקווים מנחים למדיניות האיחוד האירופי.

עלייתה של התנועה לזכויות בעלי־חיים, החל משלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 הביאה להתגברות העניין ברווחת בעלי־חיים.

מאבקים למען רווחת בעלי חיים

מאבקים רבים שהתקיימו במדינות שונות הביאו בהצלחה לביטול או להגבלה של פרקטיקות מקובלות אשר פוגעות בבעלי־חיים. בין הישגים אלו ניתן למנות^[1]:

• איסור על פיטום אווזים וברווזים, במדינות בריטניה, שווייץ, אוסטריה, דנמרק, נורווגיה, גרמניה, לוקסמבורג, פולין, פינלנד, צ'כיה, איטליה, שוודיה, ישראל, אוסטרליה, דרום אפריקה וקליפורניה.
• איסור על פיטום עגלי חלב במדינות האיחוד האירופי ובאריזונה. בישראל התקבלו תקנות המגבילות את תעשיית עגלי החלב.
• איסור על השימוש בתאי הריון להחזקת חזירות במדינות האיחוד האירופי, בפלורידה ובאריזונה.
• שיפור מצב התרנגולות המטילות בכלובים, המחייב הרחבה של שטח הכלוב והעשרה סביבתית שלו, במדינות האיחוד האירופי.
• איסור כללי על הגידול של תרנגולות מטילות בכלובים בשווייץ, אוסטריה וגרמניה.
• איסור על ניסויים בבעלי־חיים למטרות קוסמטיקה במדינות האיחוד האירופי.

מאבקים נוספים למען רווחת בעלי־החיים כוללים מאבקים לשיפור תנאי בעלי־החיים בהובלה ולקיצור טווחי ההובלה ומאבקים כנגד ברירה מלאכותית היוצרת זנים של בעלי־חיים הסובלים מבעיות גנטיות. ארגונים לרווחת בעלי־חיים פועלים גם לעידוד הצרכנים לבחור מוצרים שהופקו תוך פגיעה פחותה בבעלי־חיים, כמו למשל "ביצי חופש" במקום ביצים מתרנגולות שגודלו בכלובים, ומאמצים לחקיקה נעשו גם במטרה למנוע הטעיה של צרכנים בקשר לתנאי הגידול של בעלי־החיים מהם הופקו המוצרים. ארגונים מסוימים לזכויות בעלי־חיים מעודדים הימנעות כוללת מכל מוצר מהחי.

ביקורת על רווחת בעלי חיים

בעבר, אנשים רבים התכחשו לעצם קיומה של תודעת בעלי חיים וסברו שניתן להתעלם מצרכיהם. רבים שהלכו בעקבות רנה דקארט היו בדעה זו, למרות שקוטינגהם (1978) טען שדקארט עצמו לא החזיק בדעה זו.

ביקורת נוספת מתייחסת לרווחת בעלי החיים בפועל, וטוענת כי אלו הדואגים לרווחת בעלי החיים מראים דאגה לא פרופורציונית למינים מסוימים של בעלי חיים על פני מינים אחרים ללא מתן הצדקה רציונלית או מדעית להעדפה זו. מבקרים מציינים כי התנועה מבכרת חיות מחמד על פני בעלי חיים בתעשייה, חיות בר על פני חיות מבויתות או יונקים על פני בעלי חיים אחרים.

מספר תאורטיקנים בתחום זכויות בעלי־החיים, שהבולטים בהם הם טום ריגן וגארי פרנציון, הביעו ביקורת על העיסוק ברווחת בעלי־חיים, בטענה ששיפור משמעותי במצב בעלי־החיים יכול לבוא אך ורק מביטול של תעשיות הפוגעות בבעלי־חיים, והניסיון להביא להכנסת שיפורים חלקיים בתנאי המחיה של בעלי־חיים תוך אי ביקורת על עצם השימוש בהם בצורה פוגענית, מסיט את תשומת הלב מהמאבק למניעה מוחלטת של הפגיעה בהם, ומעניק לגיטימציה למצב הקיים. על אף זאת, ארגונים רבים לזכויות בעלי־חיים, כמו PETA או אנונימוס, התומכים בביטול תעשיות הפוגעות בבעלי־חיים, מעדיפים, מטעמים פרגמטיים, לתמוך בקידום רפורמות לשיפור מצבם של בעלי־החיים, אשר עשויות להביא שיפורים משמעותיים יותר במצבם של בעלי־החיים לטווח הקצר, כמו גם לייצר מודעות בקרב הציבור לנושא זכויות בעלי חיים.

ראו גם

• זכויות בעלי חיים
• חקלאות תעשייתית
• טמפל גרנדין
• צער בעלי חיים (עמותות)
• רווחת בעלי חיים בגרמניה הנאצית

לקריאה נוספת

• טמפל גרנדין, השפה הסודית של בעלי־החיים, הוצאת אריה ניר, 2006.

• Dawkins, Marian S., Animal Suffering: The Science of Animal Welfare, London and New York: Chapman and Hall, 1980.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רווחת בעלי חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. חלק מהחוקים המפורטים התקבלו אך טרם נכנסו לתוקף, וצפויים להיכנס לתוקף באופן הדרגתי.