טטרה פאק

טטרה פאק הוא תאגיד רב-לאומי לאריזות ועיבוד מזון בבעלות קבוצת "טטרה לאוול", עם משרדים ראשיים בלונד, שבשוודיה. החברה מייצרת ומשווקת אריזות, מכונות מילוי ועיבוד לחלב, משקאות, גבינות, גלידות ומזון מוכן, כולל כלי הפצה למזון בהם ארגזים ועטיפות^[1]. טטרה פאק היא חברת אריזות המזון הגדולה בעולם מבחינת מחזור המכירות, היא פועלת ביותר מ-160 מדינות ומעסיקה למעלה מ-24,800 עובדים (נכון לשנת 2017). החברה נמצאת בבעלות פרטית של משפחת גד ראוזינג באמצעות חברת ההחזקות השווייצרית "טטרה לוואל", הכוללת גם את יצרנית ציוד החקלאות DeLaval ויצרנית הבקבוקים PET Sidel. האקדמיה המלכותית השוודית למדעי ההנדסה כינתה את מערכת האריזה טטרה פאק אחת ההמצאות המצליחות ביותר בשוודיה בכל הזמנים.

טטרה פאק

נתונים כלליים
מייסדים	רובן ראוזינג
תקופת הפעילות	1943–הווה (כ־81 שנים)
חברת אם	טטרה לאוול
מיקום המטה	פילי
ענפי תעשייה	product packaging industry
מוצרים עיקריים	אריזת מזון
הכנסות	10,360,000,000 אירו (נכון ל־2011)
עובדים	22,896
www.tetrapak.com

היסטוריה

טטרה פאק הוקמה על ידי רובן ראוזינג על בסיס המצאה של אריק וולנברג, קרטון נייר מצופה פלסטיק בצורת ארבעון - בלועזית: טטרהדרון, ממנו נגזר שם החברה. בשנות ה-60 וה-70 הפיתוח של חבילת ה"טטרה בריק" וטכנולוגיית האריזה הסטרילית אפשרו ההפצה והאחסון של מוצרי מזון בייצור תעשייתי. מתחילת שנות החמישים ועד אמצע שנות התשעים עמדו בראש החברה שני בניו של רובן ראוזינג, הנס ראוזינג וגד ראוזינג, שלקחו את החברה מעסק משפחתי של שישה עובדים, בשנת 1954, לתאגיד רב לאומי^[2].

בשנת 1981 עבר מטה החברה למקלט מס בעיר לוזאן שבשווייץ, כדי לחסוך בתשלומי המיסים.

בשנת 1991 רכשה טטרה פאק את חברת "אלפא- לאוול" השוודית (Alfa Laval (אנ')) תמורת כ-2.5 מיליארד דולר. "אלפא- לאוול" מתמחה בייצור ציוד חקלאי וציוד לעיבוד מזון. אחר כך נמכרה "אלפא- לאוול" למעט החטיבה העוסקת בציוד למחלבות.

בשנת 1995, רכש גד ראוזינג את חלקו של אחיו הנס ראוזינג בחברה. גד ראוזינג נפטר בשנת 2000, שלושת ילדיו ירשו את החברה^[3]. בשנת 2019 המגזין פורבס העריך את הונם של כל אחד מילדיו בכ-8 מיליארד דולר^[4]. הנס ראוזינג גר בלונדון משנת 1982 ועד מותו בשנת 2019 ועסק בנדבנות. בנו הנס כריסטיאן ראוזינג, הואשם ברצח אשתו בשנת 2012, אחר לאחר חקירה נמסר שמתה ממנת יתר של סמים, אך ראוזינג לא הודיעה על כך לאיש ובמשך חודשיים^[5][6].

פעילות בישראל

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, נעשה ניסיון לרכוש את הטכנולוגיה של החברה לייצור אריזות חלב בקרטון (במקום בשקיות חלב), בעיקר לחלב עמיד. החברה סרבה בגלל החרם הערבי^[7] ורק לאחר הסכם אוסלו וסיום החרם, החלה לפעול בישראל באמצעות חברת בת "טטרה פאק (ישראל)". בישראל בניגוד לעולם נתח השוק של החברה הוא קטן יחסית למתחרה הנורווגית שלה חברת אלופק (Elopak) הפועלת בשיתוף מפעל "דוקרט" מקיבוץ כפר מסריק^[8].

השפעה על הסביבה

השכבות של אריזות תוצרת טטרה פאק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

האריזות שמייצרת החברה אינן קלות למחזור. הן כוללות שכבות של פלסטיק, נייר ואלומיניום. לא ניתן למחזר אותן עם נייר וקרטון והן דורשות תהליך מחזור ייחודי. נכון לשנת 2020, אריזות דוגמת אריזות טטרה פאק אינן ניתנות למחזור בישראל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טטרה פאק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טטרה פאק (באנגלית)
• טטרה פאק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• טטרה פאק, ברשת החברתית אינסטגרם
• טטרה פאק, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים

1. הארץ, פלא קטן, כסף גדול, באתר TheMarker‏, 2 במאי 2004
2. סטיוארט ג'פריז, הגרדיאן, השלדים של אצולת קרטוני החלב נחשפים, באתר הארץ, 20 ביולי 2012
3. המשפחה שמרוויחה 4 מיליון דולר בשעה, באתר ‏מאקו‏, 12 באוגוסט 2019
4. "THE RICHEST PEOPLE IN THE WORLD". Forbes. נבדק ב-2019-04-16.
5. סוכנויות הידיעות, מיליארדר בריטי המכור לסמים נעצר בחשד לרצח אשתו, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2012
6. בן קווין, הגרדיאן, המיליארדרית שמתה העבירה מידע על רצח ראש ממשלת שוודיה ב-1986, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2012
7. רזי גוטרמן, חשש של חברה שוודית מהחרם הערבי יעכב שיווק החלב באריזות קרטון, מעריב, 1 ביולי 1971
   עמי שמיר, מוקשים בשביל החלב, למרחב, 20 במרץ 1970
8. הדס מנור, ‏שטרום אישר שיתוף פעולה בין חברות מישראל ונורבגיה המחזיקות 90% מהקרטונים לחלב, באתר גלובס, 5 באפריל 2005