טוביה בלסקי

טוביה בלסקי (או: טוביה ביילסקי [בפולנית : Tewje Bielski]) (8 במאי 1906 – 12 ביוני 1987) היה מנהיג יחידת הפרטיזנים של בלסקי, פרטיזנים יהודים, אשר שהו ביער נליבוקי (כיום במערב בלארוס) בעת מלחמת העולם השנייה.

טוביה בלסקי

לידה	8 במאי 1906 סטאנקייביץ', רפובליקת פולין
פטירה	12 ביוני 1987 (בגיל 81) ברוקלין, ארצות הברית
מדינה	האימפריה הרוסית, פולין
מקום קבורה	הר המנוחות

קורות חיים

בלסקי גדל במשפחה היהודית-פולנית היחידה בסטאנקייביץ'. הכפר הקטן במזרח פולין, כיום במערב בלארוס, נמצא בין הערים לידא ונבהרדק, שבשתיהן היה גטו במהלך מלחמת העולם השנייה.

בלסקי היה בנם של דוד ובלה בלסקי, אשר הביאו לעולם 12 ילדים: עשרה בנים ושתי בנות. טוביה היה ילדם השלישי. אחיו עשהאל, אלכסנדר זיסל ("זוס") ואהרן, הפכו מאוחר יותר לחברים ביחידת הפרטיזנים של בלסקי, אותה הוא הנהיג.

במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש בלסקי כמתורגמן עבור צבא הקיסרות הגרמנית, אשר כבש את השטחים המזרחיים של האימפריה הרוסית. בהיותו דובר יידיש, רכש בלא קושי מיוחד את השליטה בשפה הגרמנית מתוך מגע עם החיילים איתם שירת.

בשנת 1927 גויס בלסקי לצבא פולין, שם התקדם בסופו של דבר לדרגת רב"ט, בגדוד חיל הרגלים ה-30.

לאחר שהשלים את שירותו הצבאי חזר בלסקי לביתו. בניסיון להגדיל את הכנסת משפחתו, הוא שכר טחנת רוח. ההכנסה נותרה בלתי מספקת, כך שב-1929, בהיותו בן 23, נישא טוביה לאישה מבוגרת ממנו בשם ריבקה, אשר הייתה בעלת מינימרקט ובית גדול. הזוג התגורר בכפר הסמוך סאבוטניקי.

בתקופת הכיבוש הסובייטי, ב-1939, חשש טוביה שייעצר על ידי הנ.ק.ו.ד, בשל משלח ידו ה"קפיטליסטי-בורגני", לכן עבר להתגורר בעיר לידא. בטרם עזב טוביה את סאבוטיניקי, הוא דחק באשתו, ריבקה, לעקור איתו ללידא, אך היא סירבה.

בלידא, שהייתה בשליטה סובייטית, הכיר טוביה אישה בשם לילקה, והתאהב בה. עם הזמן, הרומן, נשא אופי רציני. בשלהי 1939 התגרש טוביה מריבקה ונשא את לילקה לאישה, על אף העובדה שהזוג לא נישא "רשמית", בשל מצב המלחמה ששרר.

מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – יחידת הפרטיזנים של בלסקי

כשהחל מבצע ברברוסה, נקראו טוביה, זוס ועשהאל על ידי יחידות הצבא בהן שירתו, להילחם בכוחות הכיבוש של גרמניה הנאצית. טוביה נזכר:

לפתע חמישים מטוסים (של הלופטוואפה) טסו מעל העיירה והטילו פצצות תבערה. בתוך דקות ספורות המקום כולו עלה באש. המפקד קרא לנו, הורה לנו לעזוב את העיירה הבוערת ולהתארגן מחדש בתוך יער כחמישה קילומטרים משם. היינו אמורים להמשיך לעבוד. ביצענו את הפקודה שלו, אך זמן קצר לאחר שהתחלנו את העבודה ביער, גל נוסף של מטוסים טס מעל האזור והעלה את היער באש. המפקד קרא לנו ואמר: 'חברים, אתם ברשות עצמכם!'

^[1]

לאחר שהיחידות התפרקו, ברחו האחים בלסקי לסטאנקייביץ', המקום בו גרו הוריהם. בתחילת יולי 1941 הגיעה יחידה של הוורמאכט לסטאנקייביץ' ותושבים יהודים הועבר לגטו בנבהרדק. ארבעת האחים לבית בלסקי הצליחו להימלט אל היער הסמוך. הוריהם, שניים מאחיהם, ובני משפחה נוספים, בהם ריבקה, ואשתו ובנו של זוס, הוצאו להורג בגטו ב-8 בדצמבר 1941.

בלסקי הוביל קבוצה של פרטיזנים יהודים, אשר הסתתרו ביער. על אף העובדה שנרדפה על ידי הנאצים באופן קבוע, המשיכה יחידת הפרטיזנים של בלסקי לגדול. מעת לעת פשטה היחידה על הגטאות, על מנת לסייע ליושביהם להימלט. הם חיו ביער במשך למעלה משנתיים, ובנו במחנה שלהם בית ספר, בית חולים וגן ילדים.

כמנהיג יחידת הפרטיזנים של בלסקי, טוביה לא שם לעצמו כמטרה לתקוף מסילות ברזל וכבישים בהם השתמשו הנאצים לצורך העברת אספקה, על אף שהתקיימו מספר התקפות כאלו, על מנת להציל יהודים, שהיו נתונים לרדיפות הנאצים בתקופת השואה. בסופו של דבר הצילה יחידת הפרטיזנים של בלסקי את חייהם של למעלה מ-1,200 יהודים.

ב-1944 גויס האח עשהאל בלסקי לצבא האדום, ונהרג בקרב בגרמניה.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה עלו טוביה, זוס ונשותיהם לישראל דרך רומניה. טוביה וזוס לקחו חלק בקרבות מלחמת העצמאות. בסופו של דבר, ב-1956, היגרו לארצות הברית. הם הצטרפו לאחיהם המבוגר יותר, וולטר, שחי בניו יורק, לשם עבר עוד בטרם המלחמה. במשך 30 שנה ניהלו טוביה וזוס בניו יורק חברת הובלות קטנה. טוביה נישא ללילקה, פליטה יהודייה כמותו. הם נותרו נשואים למשך שארית חייהם. בנישואיהם הביאו לעולם שלושה ילדים: הבנים מייקל ורוברט, והבת רות, אשר העמידו להם תשעה נכדים: שלושה בנים (ברנדון, ג'ורדן וטיילור) ושש בנות (שרון, אריאל, התאומות טליה וונסה, והתאומות טורי ושרה). שרון (רנרט) יצרה אודות משפחתה את הסרט התיעודי In Our Hands: The Legacy of the Bielski Partisans.

כשטוביה הלך לעולמו ב-1987, הוא היה כמעט חסר פרוטה. תחילה נקבר בלונג איילנד. שנה לאחר מותו הוצאו עצמותיו מהקבר והועברו לירושלים, שם נערכה לו הלוויה ממלכתית עם טקס צבאי מלא, ב-1988. קִברו נמצא בהר תמיר – חלק מהר המנוחות, בגוש ת"ב, חלקה ד', שורה 19, קבר 11.

מורשתו

דניאל קרייג גילם את דמותו של טוביה בסרט Defiance ("התנגדות"), אשר ספג ביקורת בפולין, בשל השמטת המעורבות לכאורה של יחידת הפרטיזנים של בלסקי בטבח שבוצע באזרחים פולנים, על ידי פרטיזנים שזוהו כסובייטים, בנליבוקי. טבח נליבוקי עמד במרכזה של חקירה רשמית שקיימה נציבות מכון הזיכרון הלאומי הפולני, לצורך הגשת כתבי אישום, על פשעים שבוצעו כנגד העם הפולני. החקירה עודה מתנהלת. ניצולי הפרטיזנים של ביילסקי הכחישו כל מעורבות.^[2]

ראו גם

• שלום זורין

קישורים חיצוניים

• טוביה ביילסקי באתר יד ושם
• ביילסקי, טוביה (1906-1987), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• תקציר מיומנו של טוביה ביילסקי
• אמיר השכל, טוביה ביילסקי - מופת של מנהיגות, אתר ההתנגדות היהודית בשואה (קובץ וורד)
• פרטיזנים לשעבר, יוצאי גדוד 106 בחטיבתו של טוביה ביילסקי, שבאו לטקס זיכרון לחבריהם שנפלו (תמונה) ארכיון בית לוחמי הגטאות
• מצבת הזיכרון לחללי גדוד 106 מיחידת הפרטיזנים של טוביה ביילסקי (תמונה) ארכיון בית לוחמי הגטאות
• טוביה בלסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ביקורת על ספרה של נחמה טק משפחת אנשי היער, על הפרטיזנים של בלסקי, באתר יד ושם
• על הפרטיזנים של בלסקי, באתר יד ושם
• סיפורו של פרטיזן בין הפרטיזנים של בלסקי ביער נאליבוקי, באתר יד ושם

הערות שוליים

1. Tec, Nechmana (1993)Defiance: The Bielski Partisans, New York: Oxford University Press, quoted in Snyder, Timothy (2010) Bloodlands: Europe Between Hitler and Stalin, London: Vintage Books. ISBN 9780099551799.
2. David Harrison, ‏Bielski brothers were heroes, says survivor, The Telegraph, 10 January 2009