אלכסנדר זיסל בלסקי

אלכסנדר זיסל בלסקי, המכונה "זוס", (19 באוקטובר 1912 – 18 באוגוסט 1995) היה מנהיג יחידת הפרטיזנים של בלסקי שהצילו כ-1,200 יהודים מהצבא הגרמני הנאצי בבלארוס במהלך מלחמת העולם השנייה.

אלכסנדר זיסל בלסקי

לידה	19 באוקטובר 1912 נבהרדק, בלארוס
פטירה	18 באוגוסט 1995 (בגיל 82) ברוקלין, ארצות הברית
מדינה	האימפריה הרוסית

קורות חיים

נולד ב-19 באוקטובר 1912 לדוד ובילה בלסקי, משפחה פולנית יהודית יחידה בכפר סטאנקיביץ' (כפר קטן הממוקם בין העיירות נובוגרודק ולידא באזור הקרסי בפולין הכבושה, כיום אזור מערב בלארוס). עם בני המשפחה נמנים אחיו של אלכסנדר: טוביה, עשהאל ואהרון.

בזמן מלחמת העולם השנייה

לאחר כיבוש הכפר על ידי הגרמנים, זוס ואחיו טוביה ועשהאל התבקשו להצטרף לצבא הסובייטי ולהילחם לצידו במבצע ברברוסה (תוכנית המבצעים, שהוכנה על ידי המטה הכללי של צבא גרמניה למלחמה נגד ברית-המועצות וכיבושה על ידי הנאצים ובעלות בריתה) אך לאחר תום המבצע זוס ואחיו ברחו לכפר הולדתם סטאנקיביץ׳, היכן שהוריהם התגוררו. לאחר הגעת הצבא הגרמני לכפר ולקיחתם של בני משפחתם, הצליחו זוס, עשהאל, טוביה ואהרון לברוח ליער. בני משפחתם נרצחו בגטו נובוגרודק באוגוסט 1941.

לאחים בלסקי הצטרפו פליטים יהודים מהכפרים הקרובים שהצליחו לברוח, וזוס ואחיו הקימו את יחידת בלסקי, יחידת פרטיזנים אשר התחבאה ביערות בלארוס במהלך המלחמה. זוס ואחיו הצליחו להציל 1,236 יהודים על ידי כך שהבריחו אותם מהגטאות זמן קצר לפני שפינו אותם ליערות וכך הצילו אותם מהצבא הגרמני ושליחתם למחנות העבודה.

זוס עזב את יחידת הפרטיזנים ועבר להילחם לצד הצבא האדום למשך כמה חודשים ולאחר מכן חזר ליחידה. במהלך המלחמה איבד את אשתו הראשונה, קיריל ברובסקי, ואת בתו הפעוטה, שתיהן נרצחו על ידי הצבא הגרמני. במהלך המלחמה התחתן זוס בפעם השנייה עם אחת הפליטות, סוניה בולדו בת ה-18.^[1][1][2]

לאחר מלחמת העולם השנייה

זוס ואחיו טוביה ואהרון לאחר שהייה בפולין עלו לארץ ישראל ונלחמו במלחמת העצמאות, אך ב-1956 היגר זוס לניו יורק, שם קנה צי מוניות והקים חברת הובלות עם אחיו טוביה. אלכסנדר זיסל בלסקי נפטר בגיל 82 ב-18 באוגוסט 1995. לזוס ואשתו סוניה נולדו שלושה בנים: דוד, ג׳י וצבי. ג׳י שירת בהתנדבות בצה"ל ב-1973 ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה. בניו של ג׳יי, מתתיהו ואלן, שירתו בכוחות המיוחדים בצה״ל.^[2][3]