Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין פלסטין החלה ב-20 בדצמבר 2019, כאשר התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC), פאטו בנסודה, הכריזה על חקירת טענות לפשעי מלחמה שבוצעו במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני[1][2][3].
ב-29 בנובמבר 2012 התקבלה החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, ובעקבותה שודרג מעמד של הרשות הפלסטינית ל"מדינה משקיפה שאינה חברה" (אנ')[4]. שינוי הסטטוס נחשב למעשה כהכרה בפועל במדינה פלסטינית ריבונית[5].
במאמר דעה שפורסם ב-2014 אמר התובע כי כתוצאה מהמעמד החדש פלסטין יכולה להצטרף לאמנת רומא[6]. חקירה ראשונית בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני התחילה כבר ב-2015[7]. מדינת ישראל איננה חברה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי. בינואר 2015 פלסטין התקבלה כחברה ה-123 בבית הדין[8]. בתגובה לטענות פלסטיניות והגישושים הפלסטיניים שמטרתם הייתה פתיחת חקירה בין-לאומית נגד ישראל, טענה מדינת ישראל כי אין לבית המשפט סמכות שיפוט בעניין מאחר שהרשות הפלסטינית איננה מדינה ריבונית. טיעון דומה הושמע על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מספר שעות לפני ואחרי הודעתה של בנסודה על פתיחת החקירה בדצמבר 2019[9][10]. עם זאת, בנסודה סירבה בשלוש הזדמנויות שונות לפתוח בחקירה נגד ישראל. התלונות אותן דחתה היו קשורות לפרשת המרמרה[11].
לפי החלטתה של בנסודה, הקריטריונים לחקירה מלאה קיימים אך טרם נקבעה סמכות שיפוט של חקירה שכזו. בנסודה הצהירה כי "השתכנעתי כי בוצעו או מבוצעים פשעי מלחמה בשטחי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה"[12]. במקביל הצהירה בנסודה כי היא סוברת כי חמאס וארגוני טרור פלסטיניים אשמים גם הם בפשעי מלחמה דומים אך טענה כי אין מנגנון להעניש פשעים שכאלה. באותה הצהרה אמרה בנסודה כי "ישנו בסיס לחקירה גם נגד חברים בחמאס ובארגונים פלסטיניים אחרים בחשד לפשעי מלחמה, ובהם תקיפת אזרחים ומבנים אזרחיים, שימוש במגינים אנושיים ועינויים"[13].
ישראל מואשמת כי הקימה התנחלויות בגדה המערבית באופן בלתי חוקי ואף הפרה דיני מלחמה במהלך מבצע צוק איתן. אחת מהטענות הייתה שישראל תקפה מתקנים של הצלב האדום. מנגד ארגוני טרור פלסטיניים, שבראשם עומד חמאס, מואשמים בתקיפה מכוונת של אזרחים ישראלים ושימוש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי.
ב-16 במרץ 2020 לאחר הגשת סיכומים של ידיד בית המשפט[14] ביקשה בנסודה הארכה של חודש נוסף על מנת לשקול את השאלה על סמכות השיפוט בגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים[15], חודש לאחר מכן למעלה מ-180 ארגונים פלסטינים ובין-לאומיים הגישו מכתב תמיכה ברשות הפלסטינית[16][17].
ב-5 בפברואר 2021, החליט בית הדין ברוב קולות כי פלסטין היא מדינה המשתרעת על יהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים שנכבשו על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים[18]. השופטים קבעו כי קיימת סמכות להחיל את חוקת רומא (אנ') על פשעים לכאורה שבוצעו בשטחים אלה. בדעת מיעוט טען השופט פטר קובאץ' (אנ') כי אין סמכות שיפוט בשטחים הפלסטיניים[19][20]. הוא הוסיף כי "המעורבות העמוקה של האו"ם במציאת פתרון ראוי למימוש מה שמכונה 'חזון שתי המדינות', תרומת הקוורטט עם מפת הדרכים ויוזמות השלום הקודמות שנתמכו בדרך כלל על ידי האו"ם ומשתקפות בשורה הארוכה של החלטות שהתקבלו על ידי העצרת הכללית, מועצת הביטחון וכן גופים אחרים של האו"ם, וההתייחסויות בהחלטות אלה להסכמי אוסלו. יחד הם מהווים רשת חשובה של כלי משפט בין-לאומי"[21].
ב-2 במרץ 2021, הודיעה התובעת פאטו בנסודה על חקירת אירועים שהתרחשו ברצועת עזה וביהודה ושומרון החל מ-13 ביוני 2014, יום אחרי חטיפת ורצח שלושת הנערים בידי חמאס[22]. החקירה עליה הכריזה התובעת פאטו בנסודה עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים: הלחימה בעזה בזמן מבצע צוק איתן, הירי לעבר המפגינים בצעדת השיבה הגדולה ב-2018 והבניה בהתנחלויות בגדה המערבית[23]. בנוסף לפעולות מדינת ישראל, יחקרו פעולותיהם של חמאס וארגוני הטרור האחרים בעזה[24].
ב-20 במרץ 2021, במסגרת צעד מחייב בחקירת פשעי המלחמה, בית הדין הבין-לאומי בהאג הקציב לישראל ולפלסטינים 30 יום להודיע אם יבחרו לחקור בעצמם את החשדות[25]. ב-9 באפריל השיבה ישראל לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כי היא דוחה לחלוטין את הטענה שביצעה פשעי מלחמה, וכי אין לבית הדין הסמכות לפתוח בחקירה נגדה על ביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית וברצועת עזה[26].
באפריל 2024 פורסם כי בעקבות הכוונה לפרסם צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, בהם ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, על ידי בית הדין הפלילי, התייעצו אלו עם עורכי דין. הרקע לצווים אלו הוא המלחמה בעזה הטענות להרעבה של האוכלוסייה.[27].
באוקטובר 2024 הוחלפה, מטעמי בריאות, אחת השופטות הדנות בבקשת התביעה להוציא צו מעצר נגד בנימין נתניהו[28].
ב-21 בנובמבר 2024, הוציא בית הדין צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון לשעבר יואב גלנט מהצד הישראלי, ומוחמד דף מהצד הפלסטיני. למרות שישראל הודיעה על מותו של דף, בית הדין טוען כי אין בידיו אישור ודאי למותו[29].
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, גינה בחריפות את החקירה במילים "יום שחור לאמת ולצדק"[30] והוסיף כי הפתיחה בחקירה היא "אנטישמיות טהורה"[31]. הרמטכ"ל אביב כוכבי גינה את ההחלטה, הגדיר אותה "משוללת כל תוקף"[32]. מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, הצהיר בתגובה להחלטה כי "אנחנו מתנגדים בתוקף לחקירה הבלתי מוצדקת, שמכוונת לישראל באופן בלתי הוגן. הדרך לשלום מתמשך היא באמצעות משא ומתן ישיר"[33]. מדינות נוספות הביעו עמדה בעניין החקירה: כך למשל הונגריה הודיעה כי "היא מסכימה עם טיעוני ישראל" והביעה התנגדות לפתיחת החקירה[34]. מנגד גרמניה הודיעה כי הם סומכים על בית הדין ורוצים להימנע מפוליטיזציה, אוסטרליה לעומתה טענה שעדיף לפתור את הנושא במשא ומתן[35].
בריאיון שנתנה בנסודה ב"טיימס אוף ישראל" תיארה את ההאשמות באנטישמיות "האשמה מצערת במיוחד, היא חסרת בסיס" והדגישה כי בית הדין הבין-לאומי שואף להיות הוגן וחסר פניות[36].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
