שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חנוכייה

תשמיש מצווה יהודי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חנוכייה
Remove ads

חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.

Thumb
חנוכיות מתקופות שונות

שמות

המילה "חנוקיאה" רווחה בקרב יהדות ספרד בישראל ובארצות הבלקן[1], והמילה "חֲנֻכִּיָּה" נכנסה לעברית בסוף המאה ה-19 בירושלים על ידי חמדה בן-יהודה, אשתו של אליעזר בן-יהודה.

במקורות וברוב ספרי ההלכה, היא נקראת "מנורת חֲנֻכָּה" ובקיצור "מנורה", וכך עדיין מקובל לקרוא לה במקומות מסוימים, ובעיקר מחוץ לישראל[2].

הדלקת נרות חנוכה

Thumb
הדלקת נרות חנוכה, קהיר, 1942
ערך מורחב – הדלקת נרות חנוכה

מנהג הדלקת נרות בחנוכה הונהג כסמל לציון חנוכת בית המקדש שכלל גם את חידוש הדלקת הנרות במנורה (בה נעשה נס פך השמן) בידי החשמונאים במאה ה-2 לפנה"ס, לאחר שהצליחו לכבוש מחדש את בית המקדש השני מידי הכובשים היוונים.

מצווה להדליק נרות בחנוכייה ולפרסם את נס פך השמן ברבים (פרסומי ניסא) לזכר ניצחון המכבים על היוונים. ולכן נוהגים להניח את החנוכייה בחלון הבית או בפתח הדלת, כדי שייראו מבחוץ. בבתים מסוימים מותקנים ביתני ברזל או מתכת קטנים שניתן להניח בהם את החנוכייה כך שתיראה לעוברים ברחוב ועדיין תישמר מפני פגעים שונים. אם הדבר לא מתאפשר, ניתן להניח את החנוכייה בתוך הבית, סמוך לדלת הכניסה, בצד שמאל של הנכנס. זמן ההדלקה הוא מצאת הכוכבים עד שתכלה רגל מהשוק, כלומר: ההדלקה צריכה להיות בזמן שעדיין מסתובבים אנשים בחוץ.

Remove ads

מבנה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
חנוכיה מתימן במבנה הקדום

החנוכייה בימי קדם הייתה שורת מנורות שמן עשויות מחרס או מתכת שהוצבו זו בסמוך לזו, או מנורה אחת עגולה בעלת שמונה פתחי פתילות. בימי הביניים התפתחו חנוכיית המתכת האשכנזית וחנוכיית החרס הספרדית. בספרד הוסיפו לחנוכייה קיר אחורי ששימש לתלייתה, בגרמניה עשו שימוש לראשונה בנברשת עומדת בעלת שמונה קנים בתוספת כן מוגבה עבור השמש, צורה זו כנראה בהשפעת מנורת בית המקדש, בתימן השתמשו בקערת אבן (עשויה מאבן מיוחדת) בעלת חריצים סביב עיגולה.

Thumb
חנוכייה מכסף

שימוש בחנוכייה העשויה מכסף כהידור מצווה נזכר במאה ה-16, בספרו של רבי משה בן מכיר, סדר היום[3], הרב אברהם אזולאי כתב חמש עשרה דרגות בהידור חומר החנוכייה[4].

כיום לרוב החנוכייה בנויה כמנורה בעלת שמונה קנים לשמונה נרות חנוכה לשמונת ימי החנוכה, ובמרכז קנה נוסף המיועד לשַמָּש. זאת בדומה למנורת בית המקדש, אך בה היו רק שבעה קנים. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ובכל יום ויום מוסיפים עוד נר עד שמונה נרות ביום השמיני, כמו נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. תפקיד השמש הוא להדלקת יתר הנרות וגם שאם ישתמשו לאור החנוכייה, יהיה זה לאורו של השמש, ולא לאור שאר הנרות שאסור להשתמש לאורם.

חנוכייה כשרה היא חנוכייה שהנרות שבה מרוחקים זה מזה באופן שמספיק להבחנה בין נר לנר, כך שיוכלו לספור אותם[5], ולכתחילה מהדרים שכל שמונת הנרות יעמדו בקו ישר, בגובה אחיד[6]. השמש צריך להיות נבדל מיתר הנרות באופן כלשהו, לדוגמה בגובה שונה או במרחק מסוים משאר הנרות.

בחסידות חב"ד, יש הנוהגים להשתמש בחנוכיות עם קנים אלכסוניים ולא מעוגלים בהשראת צורת מנורת המקדש. שכן הרבי האחרון מנחם מנדל שניאורסון סובר בהתאם להבנתו את שיטת הרמב"ם[7] שקני המנורה היו אלכסוניים ולא מעוגלים.

בישראל ובגולה נהוג בגני הילדים ליצור עם הילדים חנוכיות פשוטות לנרות שעווה דקים שבהן משתמשים הילדים במהלך החג.

גלריית חנוכיות

Remove ads

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אורה יפה (עיצוב), אדריכלות במנורת החנוכה: השתקפות צורות ארכיטקטוניות במנורת החנוכה מתוך אוסף מנורות חנוכה במוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, 1979. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads