תחנת הכרמל

תחנת הכרמל
المحطة
	חזית כנסיית המלאך גבריאל
מידע
עיר	חיפה
תאריך ייסוד	סוף המאה ה-19
על שם	תחנת הרכבת
קואורדינטות	32°49′41″N 34°59′15″E
	שכונות נוספות בחיפה
	(למפת חיפה רגילה) תחנת הכרמל

תחנת הכרמל, בשמה הערבי "אלמחטה" (المحطة), היא שכונה קטנה במערב חיפה, ממזרח לבת גלים, התחומה כמשולש ששלוש פאותיו הן דרך יפו, רחוב חיל-הים ונמל חיפה ונחצית לאורכה על ידי מסילת החוף.

עובדות מהירות מידע, עיר ...

סגירה

השכונה הוקמה בתחילת המאה ה-20, כשכונת עוני שהייתה מיושבת על ידי ערבים, סמוך לתוואי מסילת הרכבת, כהמשך של שכונת "חיפה אל-עתיקה" הסמוכה. השכונה נקראת על שם "תחנת הרכבת הכרמל" שפעלה במקום במשך כ-15 שנים (עד הקמת תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה ב-1937)^[1]. התחנה הוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי הרכבת המנדטורית במסגרת פרויקט סלילת מסילת החוף מתחנת הרכבת חיפה מזרח עד לצומת רמז (ממערב לפרדס חנה-כרכור).

בתום מלחמת העצמאות עבר שטח השכונה (יחד עם כל אזור "חיפה אל-עתיקה") לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואחר כך לרשות הפיתוח והיא יושבה על ידי עולים חדשים, ששוכנו בבתים הערבים הנטושים, שרובם היו במצב תחזוקה רעועה^[2]. את הבתים ניהלה חברת הדיור הממשלתית "עמידר"^[3]. בשכונה גרו כמה מאות משפחות ללא תשתית של מים, חשמל וביוב^[4]. בנוסף סבלו הבתים מהצפות^[5]. בעיה נוספת הייתה חציית מסילת הרכבת, מספר תושבים נהרגו מפגיעת רכבת במהלך השנים^[6].

בשנות ה-60 של המאה ה-20 עדיין התגוררו בשכונה מאות משפחות^[7]. שחלק מהמבנים היו בסכנת התמוטטות^[8]. חברת הדיור העירונית "שקמונה", קיבלה אחריות לשיקום השכונה, פינתה את רוב התושבים והרסה את רוב המבנים^[9]. עם השנים נהרסו מבנים נוספים על מנת לאפשר הנחת מסילת רכבת מקבילה לזו הקיימת וכן ליצור חניונים. בסוף המאה ה-20 התרוקנה השכונה כמעט כליל מתושביה ובמקום נתרו רק מספר בתי מגורים.

האתר שבו התקיימה העיירה המקורית חיפה, שידוע כחיפא אל-עתיקה (בערבית: "חיפה העתיקה"), נמצא באזור שמדרום למקום שבו ניצב כיום בית החולים רמב"ם, החוף השקט וחלק משכונת בת גלים ועד שכונת תחנת הכרמל (אלמחטה)^[10]. תחילתו של היישוב במקום הייתה בתקופה הפרסית בארץ ישראל. מחיפה אל-עתיקה נשארה מערכת מסועפת של קברים חצובים בסלע, מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית בארץ ישראל, הנמצאת בקרבת מסילת הברזל. בשנים 2006–2008 נערכה חפירת הצלה באזור בה נחשפה רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית^[11].

השטח המשתרע מאזור בית החולים רמב"ם ועד תחנת הכרמל הוא גרעינה של חיפה שבה החלה ההתיישבות חדשה בעיר. כאשר הגיע דאהר אל-עומר לחיפה באמצע המאה ה-18, הוא החליט כי קשה יהיה להגן על המקום ועל כן הרס את כל הבתים ובנה את גרעינה של העיר המודרנית כ-3 ק"מ מזרחית למקום זה, במה שהוא היום כיכר פריז וקריית הממשלה. ליד חיפא אל-עתיקה היה נמל דייגים קטן, וכאשר הרס אל-עומר את הכפר, הוא הרס גם את הנמל ובנה נמל חדש ליד השכונה החדשה שבנה^[12].

לב מערכת מערות הקבורה היא בחצר תת-קרקעית, מוקפת עמודים, וממנה יש גישה לאולמות קבורה תת-קרקעיים. המערכת הוסבה בתקופה מאוחרת יותר לשמש כבור מים, ולצורך כך טוייחו הקירות. בתקופת המנדט נסללה חלק ממסילת הרכבת מעל המערכת, אך היא שומרה^[13]. חלק מהאתר נהרס בראשית שנות ה-50 כחלק מעבודות בנייה ושיפוצים, לאחר מכן בוצעו עבודות שימור על ידי רשות העתיקות. בעשור השני של המאה ה-21 החלה להתפתח מסורת חדשה המזהה את מערכת הקבורה עם קברו של הרמב"ן^[13].

שני מבנים בשכונה מיועדים לשימור (בעוד שאר המבנים שעדיין נותרו מיועדים להריסה). המבנים הם כנסיית סנט גבריאל ובית האבן של משפחת בוטאג'י, משפחה ערבית נוצרית עשירה ממוצא לבנוני/סלוניקאי שבין היתר הייתה בעלת מספר בתי מלון (בהם מלון וינדזור בשדרות בן-גוריון 14–16)^[^{דרוש מקור]}.

מתחם בתי העלמין שלאורך חלקה המערבי של דרך יפו כולל בתי קברות מתקופות שונות בהיסטוריה של חיפה ומשומר כחלק ממורשתן של אחדות מהקבוצות המרכזיות ביותר בתשתיתה של העיר המודרנית.

המתחם, שרובו ככולו נמצא מצידה הצפוני של דרך יפו בואך הכניסה המערבית לעיר התחתית, מתחיל מעט מזרחה לצומת דולפין ומגיע עד ירכתי המושבה הגרמנית, והוא שוכן בסמיכות לתל חיפה אל-עתיקה, שהוא בעצמו שרידי מערכת-קברים מהתקופה הקדומה. זה לצד זה, נמצאים כאן בית הקברות הצבאי הבריטי, בית קברות טמפלרי ובית הקברות היהודי הישן.

בית הקברות הטמפלרי

בבית קברות זה (Templerfriedhof) נקברו, בעיקר, תושבי המושבה הגרמנית בחיפה. בית הקברות נפתח ב-1875 (אף כי בשלט הכניסה מצוין אחרת), ועד לפתיחתו נקברו המתים בבית הקברות שליד כנסיית המלאך גבריאל הסמוכה (ליד פסי הרכבת). כרבע מהנקברים בבית הקברות הם ילדים, שחלק מקבריהם נמצאים על יד קיר בית הקברות.

אל המקום הועברה "אבן הסמוניה", מצבה לזכר ראשוני תנועת הטמפלרים בעמק^[14].

בבית הקברות טמונות דמויות מפתח מחיי המושבה הגרמנית כגיאורג דוד הרדג, יעקב שומאכר, בנו, הדוקטור גוטליב ואשתו מריה (לבית לנגה), פריץ קלר ("מלך הכרמל") אונגר (אשר הלווייתו רבת-המשתתפים והדרג הייתה הפגנת כוח פוליטית של הטמפלרים) ועוד. חלק ממקימיה של המושבה, ככריסטוף הופמן, שעזב ליפו בעקבות הפילוג עם חבריו, אינם קבורים כאן^[15].

כמו כן קבורים כאן מספר אנשים שהיו קשורים למושבה אך לא לכת הטמפלרית, בהם הזוג צולינגר, שווייצרי, קונסול גרמניה בחלב ואשתו, וכן אשתו של לורנס אוליפנט, אליס. אליס אוליפנט, שנפטרה בביתה בדלית אל-כרמל (אחרי שחלתה בעת טיול בטבריה)^[16], נקברה כאן בתום מסע הלוויה ארוך ורב-משתתפים, כשבעלה שוכב חולה בביתם על ההר. קברה נקבע מחוץ לחלקת הטמפלרים, וברבות הימים היה לגבול (גם סמלי) בין חלקת הטמפלרים לחלקת חללי הוד מלכותה^[17].

במרכזו של בית הקברות קבוע אובליסק שמציין את הקורבנות הגרמנים (תושבי המושבה, אך לא רק) במלחמת העולם הראשונה. במרכז האובליסק הצלב הגרמני עם האות W, המציינת את הקיסר וילהלם, ותחתיו הכיתוב: "IHREN IM WELTKRIEG 1914–1918 GEFALLEN MITBURGERN DIE DEUTSCHE KOLONIE HAIFA". בטקס הסרת הלוט מעל המצבה, קרא אברמסון, הנציג הבריטי, קריאה לשלום, בסמליות לדו-קיום המתקיים במתחם בתי הקברות.

בהסכם השילומים נקבע כי בית הקברות יירשם על שמם של הטמפלרים, ומאז הם מתחזקים אותו. כמו כן הועברו אליו מצבותיהם של הטמפלרים מבית לחם הגלילית.

שלט ההנחיה לבית העלמין הטמפלרי
בית העלמין הטמפלרי במבט כללי
מצבה בבית העלמין הטמפלרי לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה מקרב תושבי המושבה הגרמנית
כיתוב לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה

בית העלמין של חללי המלחמה הבריטים

ערך מורחב – בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה

בית העלמין של החללים הבריטים שנפלו בחיפה במלחמת העולם הראשונה הוקם ומתוחזק על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה, והוא מחולק לפי דתות החללים.

בית הקברות האנגליקני

כאן קבורים בעיקר אזרחים בריטיים, פקידי שלטון ושוטרים. בין המפורסמים ניתן למנות את הבאים:

ד"ר זורוב^[18].
סר ארתור דאונס וליידי פלורנס דאונס – ארתור דאונס היה קצין בחיל הרפואה הבריטי ואיש מחקר שקיבל תואר אבירות על מחקריו הרבים בתחום הרפואה. אשתו פלורנס דאונס (צ'פמן) הייתה גיסתו של אדמונד אלנבי. הזוג השתקע בחיפה אחרי סיום שירותו של ארתור כרופא צבאי. ארתור ופלורנס נפטרו ב-1938 וב-1941 בהתאמה, ונקברו זה לצד זה^[19]^[20].
ג'ורג' סייקס – מנהל מחלקת תנועת הרכבות בארץ ישראל. ראשון נרצחי מאורעות תרפ"ט בחיפה.
ד"ר פרדריק רולנד שו (Frederick Roland Studdert Shaw) – היה קצין בחיל הרפואה הבריטי. שירת בצרפת במהלך מלחמת העולם הראשונה שם עוטר בצלב הצבאי, לאחר מכן בהודו ובעיראק. בתום שירותו הצבאי התמנה לרופא הראשי של חברת הנפט העיראקית. נפטר בשנת 1935 בסמוך לחדיתה שבעיראק כתוצאה מסיבוך של דלקת שקדים^[21].
וולטר סידני שיליטר מופאט (Walter Sydney Shiliter Moffatt) – קצין הסדרת מים ועוזר מושל נפת ג'נין בפועל. נרצח, בשנת 1938, במהלך המרד הערבי הגדול במשרדו שבעיר^[22].
ג'ון אסקדייל ליטל (John Eskdale Little) – מנהל חשבונות ומפקח תנועת הדלק בחברת הנפט העיראקית, נהרג, יחד עם נחום פפר, בהתרסקות מטוס החברה בעפולה בשנת 1936^[23].
ויליאם פרדריק סינקלר (William Frederick Sinclair) – מפקד משטרת מחוז חיפה, נפטר בשנת 1927 כתוצאה מדיזנטריה^[24].

קברו של ד"ר זורוב
קברו של סר ארתור הנרי דאונס
קברה של ליידי פלורנס דאונס
קברו המשוקם של ג'ורג' סייקס
קברו של פרדריק רולנד שו
קברו של ג'ון אסקדייל ליטל

בית הקברות היהודי הישן

ערך מורחב – בית העלמין היהודי הישן של חיפה

יהודי העיר הקדומה, המוזכרת במשנה ובתלמוד, ובהם האמורא רבי אבדימי (שציון קברו מושך אליו מתפללים רבים), וכן יהודים מדורות קדומים, קבורים בבית עלמין זה. בין השנים 1860–1935 הוא שימש כבית העלמין המרכזי עבור יהודי חיפה ונקברו בו רבים ממייסדי היישוב היהודי בעיר ומאישיו הבולטים. ב-2010 הוחל בשיפוץ בית הקברות שהיה מוזנח במשך שנים רבות^[25].

בית הקברות חוף הכרמל

פורטל

ראו גם פורטל חיפה

ש' יענקלביץ, חיפה העתיקה, חדשות ארכאולוגיות, 1993, צט: 14–15

מדיה וקבצים בנושא תחנת הכרמל בוויקישיתוף

[1]
תחנת חיפה המרכזית נפתחת תחנת הכרמל מתבטלת היום, דבר, 1 ביוני 1937
[2]
אליעזר וורצל, תחנת הכרמל, קול העם, 8 בדצמבר 1949
[3]
מאיר הראובני, "תחנת הכרמל' לתחנה אחרונה, למרחב, 27 במרץ 1964
[4]
דב שובל, "תחנת הכרמל" ־ השכונה שדייריה חולמים לברוח ממנה, על המשמר, 2 באוקטובר 1959
[5]
שטפונות חורף וקיץ מאיימים על דיירי "תחנת הכרמל" בחיפה, מעריב, 31 באוגוסט 1961
שלוש דירות בחיפה הוצפו במי־הים, הארץ, 29 באוגוסט 1961
דוד זוהר, תושב רח' המכס בחיפה שכר משאבה כדי לייבש דירתו, מעריב, 27 בדצמבר 1979
[6]
אשה נדרסה על ידי הרכבת, הארץ, 13 בנובמבר 1962
נדרס למוות ע״י רכבת, הארץ, 3 באוגוסט 1962
מ אבי-עופר, התחנה האחרונה של "תחנת הכרמל', למרחב, 17 באפריל 1960
עמוס כרמלי, פעוט השתרע בין פסי הרכבת וניצל בנס, דבר, 29 בספטמבר 1972
דב שובל, צמצום התקציב במשרד השיכון מסכן פעולות חברת "שקמונה", על המשמר, 20 במאי 1974
[7]
הנס לברכט, גם שכונת תחנת־הכרמל שוכנת בעיר־הכרמל, קול העם, 18 ביולי 1963
[8]
"עזרה ראשונה" לבית מתמוטט, למרחב, 16 במרץ 1964
[9]
ש. שחורי, תכנית חומש לחיסול משכנות העוני בחיפה, דבר, 13 באוגוסט 1972
[10]
אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי הטורקים, עמוד 13.
[11]
אבירם אושרי וכארם סעיד, ‏חיפה, בת גלים, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 132, 6 בדצמבר 2020
כארם סעיד, ‏חיפה, בת גלים, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 1 בנובמבר 2008
[12]
יוסי בן ארצי, קווי יסוד בתולדות חיפה והתפתחותה בזמן החדש, בתוך אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל – חיפה ואתריה, עורך: אלי שילר, הוצאת ספרים אריאל, 1985, עמוד: 15
[13]
בועז כהן, לקח את סודו אל הקבר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 19 באוקטובר 2019
[14]
בניגוד לרשום בכמה מקומות, המושבה הגרמנית בחיפה לא הייתה ההתיישבות הראשונה של הטמפלרים בארץ, וקדמו לה ניסיונות התיישבות בעמק יזרעאל (ביניהם באזור תמרת).
[15]
חלק מיוצאי חלציה של המושבה כגון נכדתו של שומאכר, נלי ובעלה, ובתו של הרדג, קבורים בבית הקברות של הקהילות המשיחיות בחוף הכרמל.
[16]
מתוך פורום העוסק במלחמת העולם הראשונה.
[17]
לורנס אוליפנט עצמו נקבר בבריטניה ורק אחרי שנים הובאה גופתו לקבורה בארץ.
[18]
בעבר נכתב כאן שמדובר באיברהים זורוב – ערבי נוצרי, בן למשפחת רופאים ששימש כרופא המחוז בשנות ה-20 וה-30. ככל הנראה אין זה מדויק אלא מדובר בבן משפחה אחר – סאמי זורוב.
[19]
‏Find A Grave – Sir Arthur Henry Downes.
[20]
‏Find A Grave – Florence Maria Chapman Downes.
[21]
Find A Grave – Frederick Roland Studdert Shaw.
[22]
‏Find A Grave – Walter Sydney Shiliter Moffatt.
[23]
‏Find A Grave – John Eskdale Little.
[24]
‏ Find A Grave – William Frederick Sinclair.
[25]
עצים במקום קוצים: בית העלמין הישן בחיפה הולך ומשתקם, אתר בחדרי חרדים.

[1] [1]
תחנת חיפה המרכזית נפתחת תחנת הכרמל מתבטלת היום, דבר, 1 ביוני 1937

[2] [2]
אליעזר וורצל, תחנת הכרמל, קול העם, 8 בדצמבר 1949

[3] [3]
מאיר הראובני, "תחנת הכרמל' לתחנה אחרונה, למרחב, 27 במרץ 1964

[4] [4]
דב שובל, "תחנת הכרמל" ־ השכונה שדייריה חולמים לברוח ממנה, על המשמר, 2 באוקטובר 1959

[5] [5]
שטפונות חורף וקיץ מאיימים על דיירי "תחנת הכרמל" בחיפה, מעריב, 31 באוגוסט 1961
שלוש דירות בחיפה הוצפו במי־הים, הארץ, 29 באוגוסט 1961
דוד זוהר, תושב רח' המכס בחיפה שכר משאבה כדי לייבש דירתו, מעריב, 27 בדצמבר 1979

[6] [6]
אשה נדרסה על ידי הרכבת, הארץ, 13 בנובמבר 1962
נדרס למוות ע״י רכבת, הארץ, 3 באוגוסט 1962
מ אבי-עופר, התחנה האחרונה של "תחנת הכרמל', למרחב, 17 באפריל 1960
עמוס כרמלי, פעוט השתרע בין פסי הרכבת וניצל בנס, דבר, 29 בספטמבר 1972
דב שובל, צמצום התקציב במשרד השיכון מסכן פעולות חברת "שקמונה", על המשמר, 20 במאי 1974

[7] [7]
הנס לברכט, גם שכונת תחנת־הכרמל שוכנת בעיר־הכרמל, קול העם, 18 ביולי 1963

[8] [8]
"עזרה ראשונה" לבית מתמוטט, למרחב, 16 במרץ 1964

[9] [9]
ש. שחורי, תכנית חומש לחיסול משכנות העוני בחיפה, דבר, 13 באוגוסט 1972

[10] [10]
אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי הטורקים, עמוד 13.

[11] [11]
אבירם אושרי וכארם סעיד, ‏חיפה, בת גלים, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 132, 6 בדצמבר 2020
כארם סעיד, ‏חיפה, בת גלים, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 1 בנובמבר 2008

[12] [12]
יוסי בן ארצי, קווי יסוד בתולדות חיפה והתפתחותה בזמן החדש, בתוך אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל – חיפה ואתריה, עורך: אלי שילר, הוצאת ספרים אריאל, 1985, עמוד: 15

[כהן-13] [13]
בועז כהן, לקח את סודו אל הקבר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 19 באוקטובר 2019

[14] [14]
בניגוד לרשום בכמה מקומות, המושבה הגרמנית בחיפה לא הייתה ההתיישבות הראשונה של הטמפלרים בארץ, וקדמו לה ניסיונות התיישבות בעמק יזרעאל (ביניהם באזור תמרת).

[15] [15]
חלק מיוצאי חלציה של המושבה כגון נכדתו של שומאכר, נלי ובעלה, ובתו של הרדג, קבורים בבית הקברות של הקהילות המשיחיות בחוף הכרמל.

[16] [16]
מתוך פורום העוסק במלחמת העולם הראשונה.

[17] [17]
לורנס אוליפנט עצמו נקבר בבריטניה ורק אחרי שנים הובאה גופתו לקבורה בארץ.

[18] [18]
בעבר נכתב כאן שמדובר באיברהים זורוב – ערבי נוצרי, בן למשפחת רופאים ששימש כרופא המחוז בשנות ה-20 וה-30. ככל הנראה אין זה מדויק אלא מדובר בבן משפחה אחר – סאמי זורוב.

[19] [19]
‏Find A Grave – Sir Arthur Henry Downes.

[20] [20]
‏Find A Grave – Florence Maria Chapman Downes.

[21] [21]
Find A Grave – Frederick Roland Studdert Shaw.

[22] [22]
‏Find A Grave – Walter Sydney Shiliter Moffatt.

[23] [23]
‏Find A Grave – John Eskdale Little.

[24] [24]
‏ Find A Grave – William Frederick Sinclair.

[25] [25]
עצים במקום קוצים: בית העלמין הישן בחיפה הולך ומשתקם, אתר בחדרי חרדים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]