חיים רוזן

חַיִּים בָּרוּךְ רוֹזֵן (ד' באדר תרפ"ב, 4 במרץ 1922 – כ"ב בתשרי תש"ס, 2 באוקטובר 1999) היה פרופסור לבלשנות כללית ולבלשנות הודו-אירופית באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות בשנת תשל"ח (1978)^[1] וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חיים ברוך רוזן

אין תמונה חופשית
לידה	4 במרץ 1922 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	2 באוקטובר 1999 (בגיל 77)
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	אוסטריה,ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אקול פראטיק דה אוטז אטיד
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 1978
בן או בת זוג	חנה רוזן
תרומות עיקריות
חקר השפות ההודו-אירופיות והבלשנות הכללית המשווה

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חיים רוזן נולד בווינה בירת אוסטריה ב-1922 בשם היינץ אריך רוזנראוך (עברת את שמו ב 1949). עלה לארץ ישראל ב-1938, ערב מלחמת העולם השנייה. למד לימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית וקיבל תואר דוקטור בשנת 1948. המורה שהשפיע עליו יותר מכול היה יוחנן לוי. בשנים 1951–1952 שהה בצרפת לשם בתר-דוקטורט. הקים ביחד עם יעקב פולוצקי את החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית. היה ממחברי הערכים בנושא בלשנות באנציקלופדיה העברית.

ב-1981 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ב-1992 זכה בפרס הומבולדט. כיהן כסגן נשיא החברה הלינגוויסטית האמריקנית (LSA).

תחומי מחקריו של רוזן היו הלשונות ההודו-אירופיות והבלשנות הכללית המשווה. בנוסף פרסם מספר מאמרים וספרים על לשונות שמיות, ובעיקר על העברית הישראלית. ספרו החשוב "העברית שלנו: דמותה באור שיטות הבלשנות" ראה אור ב-1955 בהוצאת עם עובד ותיאר את תהליך גיבושה של העברית המודרנית כשפה שמית עתיקה בשילוב השפעות מערביות מודרניות. גולת הכותרת של פועלו הייתה התקנת מהדורה מדעית של כתבי הרודוטוס שיצאה לאור בהוצאת טובנר בשנת 1987.

ב-1978 זכה בפרס ישראל לבלשנות.

רוזן (ביחד עם חיים בלנק) היה מן הבלשנים הראשונים שראו בעברית החדשה שפה מגובשת הראויה למחקר. עד זמנו שלטה הגישה שהעברית החדשה היא מעין אוסף לא מגובש של יסודות משכבות לשון קודמות ומשפות זרות, ושתופעות הלשון המתגלות בה הן שיבושים ושגיאות שאין למחקר עניין בהם. בספריו "העברית שלנו", "עברית טובה" ו-A Textbook of Israeli Hebrew ("ספר לימוד לעברית ישראלית"; באנגלית) הראה רוזן כי העברית הישראלית מקיימת מערכת לשונית יציבה דיה שמאפייניה והתהליכים המתרחשים בה דומים לאלה הקיימים בכל שפה מדוברת. כשהציג רוזן לראשונה את עמדותיו בשנות החמישים של המאה העשרים נמתחה עליו ביקורת נוקבת והחל פולמוס נרחב בקרב חוקרי העברית ומתקני הלשון, אולם לקראת סוף המאה ה-20 גישתו של רוזן הייתה לזרם המרכזי בקרב חוקרי הלשון העברית. שיטתו היא הדקדוק ה"סטרוקטורליסטי", הדקדוק שקדם והתקיים במקביל לדקדוק הגנרטיבי.

אשתו חנה רוזן הייתה בלשנית שעסקה ביוונית ולטינית ובשפות קלטיות ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסומיו

• חיים ב' רוזן, "פלמח"; העברית שלנו - על ספרו של צבי הר-זהב, קתרסיס 7
• חיים ברוך בן גרשון רוזן, דף שער בספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של חיים רוזן באתר רמב"י

לקריאה נוספת

• לזכרו של חיים ברוך רוזן: דברים שנאמרו במלאת שלושים למותו; סידרה: יהודית שטרנברג, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשס"א
  • 'כתבי חיים ברוך רוזן: רשימה ביבליוגרפית לשנים 1980–2000': עמ' 36–48

• Pierre Swiggers, Haiim B. Rosén: Bio-bibliographical sketch; followed by the late Prof. Rosén’s text: The Jerusalem School of Linguistics and the Prague School, Leuven: Peeters (Biobibliographies et exposés), 2005

קישורים חיצוניים

• על חיים ברוך רוזן כולל תמונתו באתר הייקים, המוקדש ליהודים יוצאי גרמניה (באנגלית)
• עמינדב דיקמן, ‏זיכרון לראשונים: חיים ב' רוזן, קתרסיס 7, אביב תשס"ז 2007, עמ' 148–155
• חיים ב' רוזן, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
• חיים רוזן באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• רשימת הפרסומים של חיים רוזן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של חיים רוזן באתר רמב"י
• רשימת מאמרים על חיים רוזן באתר רמב"י
• יוסף גייגר, פרופ' חיים רוזן ז"ל: דברים שנאמרו ליד מיטתו בכ"ז בתשרי תש"ם, איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 17 (1999), 13
• אבן-שושן ופרופ' רוזן חתני פרס ישראל בלשון העברית ובבלשנות, דבר, 14 בינואר 1978
• רון כוזר, דגמי המשפט של העברית הישראלית על-פי רוזן: עיון ביקורתי והצעות תיקון, העברית ואחיותיה ו-ז, עמ' 269–294

הערות שוליים

1. חתני פרס ישראל תשל"ח, דבר, 10 במאי 1978