חנה רוזן
בלשנית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה רוזן (25 בדצמבר 1931 – 23 בדצמבר 2024) הייתה פרופסור בחוג לבלשנות ובחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
לידה | 25 בדצמבר 1931 |
---|---|
פטירה | 23 בדצמבר 2024 (בגיל 92) |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | ירושלים |
מקום קבורה | הר המנוחות |
עיסוק | מחקר ותרגום |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
בן זוג | חיים רוזן |
עיקר מחקריה עסקו ביוונית ולטינית ובשפות קלטיות. רוזן התמחתה בבלשנות לטינית. פרסומיה עיצבו את כיוונו של המחקר הפילולוגי והבלשני הלטיני בן-זמננו. מומחיותה בקלטולוגיה ובטכניקות תרגום הפכה את עבודתה למהותית בקרב קהילת הבלשנות הרחבה.[1]
יחד עם בעלה, הבלשן וזוכה פרס ישראל, הפרופסור חיים רוזן, עסקה בתרגום מלטינית ומיוונית.
בנוסף רוזן הייתה בין חברות המערכת של כתב העת קתרסיס.
נפטרה ב-23 בדצמבר 2024 והובאה לקבורה בהר המנוחות.[2]
מפרסומיה
- שירים ליריים נבחרים: מכתבי קאטולוס, פרופרטיוס, הוראטיוס ומחברים עלומי שם / סודרו והוסברו על ידי חנה רוזן. תש"ח
- "Latine Loqui": Trends and Directions in the Crystilization of Classical Latin
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.