Loading AI tools
רב והיסטוריון פולני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חיים נתן דֶמביצֶר (בכתיב יידי: דעמביצער; בקיצור: רח"נ; י"ז בתמוז ה'תק"פ, 29 ביוני 1820[1] - א' בכסלו ה'תרנ"ג, 20 בנובמבר 1892) היה רב פולני. ראב"ד קרקוב, מומחה להיסטוריה של עם ישראל וההיסטוריון של הקהילה היהודית בלבוב ושל ועד ארבע ארצות.
נולד למיכלה[2] ולרב יקותיאל זלמן דמביצר, סוחר מלומד מצאצאי הרמ"א. אחיו הבכור היה הרב משה יעקב דמביצר[3] והוא היה השני מבני המשפחה. אביו נפטר בשנת ה'תקצ"ג עוד לפני היותו בר מצווה, ואמו גידלה לבדה את שבעת ילדיה. למרות זאת סירבה אמו לעצת קרובים לשלוח את בניה ללמוד מלאכה, והעדיפה לחיות בצמצום ולדאוג שילמדו תורה[4].
בשנת ה'תר"א נישא לבתו של הגביר משה דייטשר. לפני הגיעו לגיל 25 נסמך לרבנות בידי רבי שלמה קלוגר, רבי דוב בער מייזלס ורבי צבי הירש חיות. עם רבנים אלו שמר על קשר תורני והחליף עמם מכתבים. במהלך לימודיו נתקל בכרוניקה ההיסטורית "צמח דוד" של רבי דוד גנז, שעוררה בו את העניין בהיסטוריה יהודית ובביוגרפיות של חכמי ישראל, לדברי פייבל הירש וטשטיין הוא מצא את הספר לאחר תקופה בת שנתיים שבה הזניח את לימודיו בשל מחלה והספר הניע אותו לשוב ולשקוע בלימודיו[5]. הוא היה המתווך בין חיות לשי"ר בזמן המריבה הספרותית שפרצה ביניהם[6].
במחלוקת הגדולה בין רבה של קרקוב רבי דוב בער מייזלס, לרב שאול לנדא, מחלוקת שפרצה בשנת 1832, והגיעה למלוא עוזה בין השנים 1851-1855, צידד ברב שאול לנדא, אף שרד"ב מייזלס היה בין הרבנים שהסמיכו אותו לרבנות. בשיא המחלוקת הוקמו בעיר שני בתי-דין מקבילים, והיא הסתיימה רק לאחר פטירתו של הרב לנדא (1854) ועזיבתו של הרב מייזלס את העיר בשנה שלאחריה לטובת רבנות העיר ורשה[7][8].
בשנת ה'תר"ט, 1849, התמנה כדיין בבית הדין של קרקוב, ומ־1856, ה'תרט"ז, כיהן כראב"ד קרקוב. בשנת ה'תרי"ב, 1852, הדפיס בלבוב קונטרס בשם "מגיני ארץ ישראל" ובו מכתבים בדבר כספי הנדבה לעניי ארץ ישראל[9]. בשנת ה'תרי"ט כתב והדפיס בברסלאו את גילוי הדעת "מודעא לבית ישראל" של הרבנים האוסרים את השימוש במצות מכונה שבראשם עמד אז הרב שלמה קלוגר[10][11].
במהלך שהותו בגרמניה בשנת ה'תרל"ד, 1874, חבר ללאופולד צונץ, היינריך גרץ ודוד קאופמן, שלמדו ממנו בתחום התמחותו[12]. לאחר הדפסת ספרו של אחיינו יחיאל מתתיהו צונץ על תולדות רבני קראקא "עיר הצדק"[13] ב־1874, נדפס ב־1878 ספר תגובה בשם "מפלת עיר הצדק"[14], עליו היה חתום הרב יואל דמביצר (נפטר 1879), אחיו של רח"ה דמביצר. יש הסבורים[15] שכותב התגובה היה רח"נ דמביצר עצמו שבחר להעלים בצורה זו את שמו.
ב־1882 הדפיס את הגהותיו לספרו של ראבי"ה, בשם "לוית חן". לספר זה הוסיף מבוא רחב העוסק בתולדות בעלי התוספות.
הוא נפטר בקרקוב בראש חודש כסלו ה'תרנ"ג, 20 בנובמבר 1892[16], לאחר מחלה קצרה במהלכה המשיך לעבוד על השלמת ספרו כלילת יופי, חלק ב'[17]. היו לו שש בנות ושני בנים שמתו עליו בצעירותם[18].
חיים נתן בן יקותיאל זלמן דעמביצער (1821-1892), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
