Loading AI tools
חטיבה קרבית של פיקוד העורף העוסקת בחילוץ והצלה, הדרכה ובט"ש מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (עד מרץ 2016 פעלה ב"נפת אלון", וכונתה גם "הנפה הסדירה" או "נפה 60") הידועה לשעבר גם בשם פלח"צ (פלוגות חילוץ והצלה), היא חטיבת חילוץ והצלה קרבית סדירה, התופסת בין היתר קווים ביהודה ושומרון, ובפיקוד דרום. ומבצעת בשגרה את כל פעילויות הביטחון השוטף ובמקרי חירום מוקפצת החטיבה לאתרי הרס על מנת לחלץ לכודים מתחת להריסות. החטיבה מורכבת מארבעה גדודים: גדוד שחר (498), גדוד קדם (489), גדוד תבור (894) וגדוד רם (668). בנוסף לגדודים הלוחמים, חטיבת החילוץ מונה את הבא"ח - הממונה על הכשרות הלוחמים, הבא"פ - הממונה על הכשרות הגדודים הסדירים והגדודים במילואים ואת בית ספר לפיקוד ולמקצועות העורף הממונה על הכשרות הפיקוד, הקצונה וההדרכה של פיקוד העורף.
 | |
| תג החטיבה | |
| מוטו: המטרה: הצלת חיים | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | חטיבת החילוץ |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| בסיס האם | בא"ח העורף בזיקים ומחנה רחבעם ברמלה. |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
2003 - פלח"צ 2008 - גדוד סדיר ראשון 2013 - נפת אלון 2016 - חטיבת החילוץ וההדרכה – הווה |
| מקים היחידה | יורם לרדו |
| מלחמות | מבצע צוק איתן, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע שומר החומות, מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
רובה שירות: M16 מקוצר, רובה M4A1 "קלע", M4 "רובאי" למפקדים, M16 מטול רימונים. אמצעי חילוץ והצלה, בהם: "גרור" נגרר חילוץ, צרצרון, מקדח/פטיש אוויר, מסור בטון, מנופים, ציוד מכני הנדסי |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 פיקוד העורף |
| דרגת המפקד | אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | שלומי בן יאיר |
| מפקדים | ראו בהמשך |
גדודי החטיבה מעורבים ומורכבים מחיילות וחיילים. הלוחמים והלוחמות חובשים כומתה כתומה, עונדים סיכה של חיל העורף ונועלים נעלי חי"ר שחורות.
ממלחמת לבנון הראשונה עד לאחר מלחמת המפרץ הורכבו פלוגות החילוץ וההצלה מאנשי מילואים, לרוב בוגרי חיל ההנדסה, בעלי ידע אזרחי הקשור בבינוי. לאחר מלחמת המפרץ שולבו חיילים וחיילות בשירות סדיר בפלוגות.
המחזור הראשון של היחידה הסדירה התחיל מייד לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 בבה"ד 16 תחת פיקודו של אל"ם שמעון בן נר, אשר פיקד קודם לכן על יחידת החילוץ 669 של חיל האויר. מחזור ראשון זה הורכב משמונה גברים ושמונה נשים אשר גויסו ישירות מהבקו"ם.
לאחר הקמת הפלוגות הראשונות ("שביט" - נוב' 2003, "חץ" - מרץ 2004, "רותם" - אוגוסט 2004) היה תכנון לפרקן, אך לאחר מלחמת לבנון השנייה הבין צה"ל את חשיבות הפלוגות הסדירות והחל במהלך ליצירת מבנה גדודי, ובהמשך, חטיבתי.
ב-2008, תחת פיקודו של מחוז ירושלים בפיקוד העורף, הוקם גדוד שחר המורכב מ-3 פלוגות חילוץ והצלה הנקראות: שביט, חץ ורותם. בעקבות לקחי מבצע עופרת יצוקה הוקם גדוד סדיר נוסף תחת פיקוד מחוז ירושלים אשר נקרא גדוד קדם. במרץ 2012 הוקם הגדוד השלישי "תבור" במאי 2012 החלה הסבת גדוד הנ"מ 66 לפיקוד העורף - גדוד רם.
באוגוסט 2013 עם הקמת הנפה הסדירה, הוכפפו כל הגדודים לנפה שנקראה "נפת אלון". במרץ 2016 הוחלט לשנות את השם של היחידה ל"חטיבת החילוץ וההצלה".
באוגוסט 2014 נכנס גדוד שחר 498 כחלק ממבצע צוק איתן למתן חילוץ במתאר לחימה ואיתור מנהרות באמצעות ציוד איתור לכודים מתקדם.
הגדודים עוסקים בחילוץ והצלה במצבי חירום שונים, וכן באירועי בק"ן (בלתי קונבנציונלי) כגון: אירועי נשק להשמדה המונית. גדודי החילוץ וההצלה משמשים כצוותי כוננות לאירועי אסון בישראל ומחוצה לה. כמו כן תופסים חיילי הגדודים את כוננות הנשק להשמדה המונית ארצית. החיילים עוברים טירונות 03 שאורכת כ-10 שבועות, ולאחר מכן מוכשרים באימון מתקדם שאורך כ-3.5 חודשים כרובאי 05, מחלץ 07 וכמטהר 05. ההכשרה מתבצעת בבסיס ההכשרה החיילי של פיקוד העורף בזיקים (בט"ר זיקים לשעבר)[1][2], אך במהלך מלחמת חרבות ברזל ולאחר הקרב בבסיס זיקים, הועתקה זמנית פעילות הבא"ח לבסיס נבי מוסא באיו"ש.[3]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוחים בלתי אנציקלופדיים שנראה כאילו הועתקו מסילבוס ההכשרה.
חיילי הגדודים מוכשרים בשיטות חילוץ שונות לצורך איתור וחילוץ לכודים באתרי הרס ומתן עזרה ראשונה ללכודים וכמו כן מוכשרים לאירועי נשק להשמדה המונית (טיהור השטחים מחומרי לחימה כימיים או ביולוגיים).
החיילים מתאמנים בשימוש בכלי חילוץ, במסורים משוכללים ומצלמות סריקה, בטיפוס, ובחילוץ בעזרת ציוד מכני הנדסי כבד ומנופים (ציוד מכני הנדסי). בנוסף, מקבלים הכשרה רובאי 06, ומועסקים בשגרת ביטחון שוטף בקווים ביהודה ושומרון.
חיילי היחידות מבצעים תרגילים בתיאום עם יחידות אחרות, מוציאים מעצרים, מארבים וכן צוותי פריצה באירועים בהם עשוי להיות צורך בחילוץ לאחר פריצה למתחם בשליטת האויב. היחידה משתפת פעולה גם עם משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירותי כבאות והצלה עבור מקרי חילוץ בשטחים בעורף. כמו כן מתאמנים חיילי היחידה בחילוץ מאזורים הנגועים בחומרי לחימה כימיים או מזהמים אחרים, תוך שימוש בציוד ייעודי.
החיילים עוברים הכשרה להגשת עזרה ראשונה באירועים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים, כמו כן עוברים קורס למראות קשים וטיפול פינוי, וחובשי היחידה משמשים הן כחובשים מחלקתיים בשגרה והן כחובשים מטפלים באירועי אסון.
במהלך מבצע צוק איתן פעלו צוותים של גדוד שחר בתוך עזה ככוח חילוץ תחת אש, איתור מנהרות וסיוע לכוחות כצוותי פריצה. כמו כן, תפסו הגדודים כוננות חילוץ ברחבי הארץ בעקבות ירי הטילים המתמשך.
האימון יסוד מתקיים בבסיס האימון החטיבתי של חטיבת החילוץ (מחנה זיקים) ואורך כשלושה חודשים. במהלך האימון יסוד עובר הלוחם הסמכת חיל הרגלים, שבועות הכרת הנשק וקליעה מתקדמים, שבועות שטח בהן התמחות בהסוואה, לחימה בשטח פתוח, התנהלות בזמן מלחמה, ומבצע תרגילים שונים. הלוחמים מוסמכים בסיום הטירונות לרובאי 03.
במהלך האימון המתקדם מוסמכים הלוחמים לרמת מחלץ 07.[4]
במסגרת הסמכת מחלץ 07 נלמדים אופן תפעולם של כלי חילוץ שונים, טכניקות חילוץ מתוך סוגי הריסות שונים ועבודה על אתר הרס בתנאים של חוסר שינה ולילות לבנים המדמים מצב אמת. מתבצעים תרגילים בשיתוף פעולה עם גופי החירום בישראל, מהנדסי מילואים בפיקוד העורף ויחידת הכלבנים "עוקץ".
בנוסף עוברים הלוחמים הסמכת אב"כ נרחבת מזו של יתר היחידות הלוחמות בצה"ל, במטרה לתפוס כוננות לטיפול באירוע חל"ך במקביל לתעסוקתם המבצעית.
אורכו של האימון המתקדם הוא כ-3 וחצי חודשים, ובסופו מתקיים מסע כומתה של בין 22–30 ק"מ, בהתאם לסרגל המאמצים של פלוגות ההכשרה.
בתום ההכשרה עולים החיילים לגדודים ובמהלך השירות הסדיר, ניתן למתאימים יציאה לקורסים כגון:
קמ"כ חילוץ (בשונה מקורס מ"כים חי"ר אינו מעלה לרמת רובאי 08 אלא לרמת רובאי 06) . המתאימים ממשיכים לקורס קצינים בבה"ד 1, כאשר לאחר מכן חוזרים לבא"ח בזיקים ועוברים השלמה חיילית
קורס מש"קי אוכלוסייה, קורס חובשים קרביים, קורס מדריכי אימון גופני, קורס מדריכי קרב מגע וקורס נהגים מבצעיים. לאחר קורס מ"כים ניתן לצאת לקורס קצינים. קציני החטיבה עוברים במגמת להב בבה"ד 1 ומבצעים השלמה לקצונה במגמת 'חנית' בבית הספר למקצועות החילוץ.
כיום לוחמי חטיבת החילוץ מבצעים תעסוקה מבצעית בעיקר ביהודה ושומרון ובגזרות הבט"ש. במהלך התעסוקה המבצעית מבצעים לוחמי חטיבת החילוץ סיורים, מארבים, פעילויות יזומות, מעצרים ובקווים מסוימים אף מאבטחים טרמפיאדות. מעבר לפעילות ביטחון שוטף של התעסוקה המבצעית, הגדודים תופסים גם כוננויות חילוץ, כפי שבא לידי ביטוי בזמן מבצע "שומר החומות".[5]
ביוני 2015 גדוד קדם היה לגדוד הראשון מגדודי החטיבה שתפס גזרה מבצעית שקודם לכן נתפסה על ידי כוחות חי"ר בלבד.
במקביל לתעסוקתם המבצעית, תופסים הגדודים כוננויות בתחום החילוץ והאב"ך במסגרתן על הפלוגה התופסת להתייצב באזור ההרס תוך זמן שהוגדר לה מראש.
באוגוסט 2022 קיבלה החטיבה תעודת ההערכה ממפקד אוגדת יהודה ושומרון על תרומתם לביטחון המדינה בעת מבצע שובר גלים.[6]
לראשונה כוח מעורב של לוחמות ולוחמים מגדוד שחר בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף הצטרף לפעילות הכוחות צוותי קרב חטיבתיים באוגדה 162 למשימות מגוונות בהתאם למומחיותיהם ובכללן משימות סריקת מבנים ואיתור אמצעי לחימה. כמו כן, לוחמי גדוד שחר הצטרפו ללוחמי צוות קרב חטיבתי 460, ויחד איתם פעלו במרחב מחנה שאטי. בנוסף, במהלך פעילות של כוחות חטיבת הקומנדו בבית מלון בעזה, בוצעה פריצה על-ידי כוח מחטיבת החילוץ שהיה מצוות אליהם. לאחר עבודת כוחות החילוץ, התגלתה קומה תת-קרקעית נוספת, שבה אותרו אמצעי לחימה וחומרים מודיעיניים של חמאס.[7]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
![Thumb](#/media/קובץ:סמל_בא"ח_העורף_-_חטיבת_החילוץ.jpeg)
.jpg)
