חות'ים - Wikiwand

החוּתִ'ים (בערבית: الحوثيون, בתעתיק מדויק: אלחוּתִ'יוּן) הוא ארגון טרור אסלאמיסטי שיעי-זיידי הפועל בצפון-מערב תימן ובחצי האי ערב. הארגון נודע באופן רשמי בשם "אנצאר אללה" (أنصار الله, "תומכי האל") וגם בשם "אַ-שבַּאב אל-מוּאְמִן" (الشباب المؤمن, "הצעירים המאמינים").

עובדות מהירות תקופת הפעילות, אידאולוגיה ...

Remove ads

הארגון צמח מתוך תת-השבט של החות'ים, פלג של מוסלמים-שיעים-זיידים שהיווה כ-30% מאוכלוסיית תימן. נקרא על שמו של חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, מנהיגם הראשון, שדווח כי נהרג על ידי כוחות הביטחון של תימן בספטמבר 2004. מאז נהרגו על ידי כוחות הביטחון מפקדים נוספים ובהם עלי אל-קטוואני, אבו חיידר, עבאס עיאדה ויוסוף אל-מדאני.

עקב אופיו השיעי של הארגון, לחות'ים יש קשרי ידידות עם איראן ועם חזבאללה והוא מהווה חלק מ"ציר ההתנגדות". לפי הארגון אויבים נוספים שלו הם גופים מוסלמים סוניים שונים כגון ערב הסעודית, אל-קאעדה בחצי האי ערב והמדינה האסלאמית (דאעש). כאמור החות'ים מתייחסים למדינות המערב, בפרט לארצות הברית ולישראל, כאויבים שלהם.

ארצות הברית הכריזה על החות'ים כעל מחבל עולמי שהוכרז באופן מיוחד בינואר 2024, בשל התקיפות שלהם בים האדום ומפרץ עדן.^[1]

Remove ads

אידאולוגיה

רובו של פרק זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

הארגון משויך לפלג באסלאם השיעי הידוע כ"זיידים", קבוצה אסלאמית הקיימת כמעט רק בתימן. הארגון מתנגד לפעילות סונית ורואה בסונים את אויבי האסלאם כפי שהוא תופס אותו. בשל כך הארגון נלחם בערב הסעודית, בממשל התימני ובארגונים סוניים מובהקים כגון "אל-קאעדה בחצי האי ערב". כמו כן הוא עוין את העולם המערבי ובמיוחד את ישראל ואת ארצות הברית.

לטענת הארגון, הוא הוקם כדי להגן על אוכלוסייתו מאפליה שיטתית נמשכת מצד המשטר בתימן. לאחר שהארגון הצליח באופן יוצא דופן במאבקיו בשלטונות ובפלגים סוניים הפועלים בתימן, הוא החל לכוון לקראת הפיכה של ממש בתימן וכינון ממשל חדש.

Remove ads

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

ערך מורחב – מרד החות'ים

ארגון החות'ים החל כארגון "הצעירים המאמינים", שנוסד בשנת 1992 במחוז סעדה, על ידי מוחמד אל-חות'י או אחיו חוסיין בדר א-דין אל-חות'י. האחים חות'י ייסדו בתי ספר ומחנות קיץ במטרה "לקדם את החייאת התנועה הזיידית" בסעדה. כשנתיים לאחר ייסוד בתי הספר ומחנות הקיץ, השתתפו בין 15,000–20,000 תלמידים במחנות הקיץ שלהם.

לאחר פלישתה של ארצות הברית לעיראק בשנת 2003, החלו בקריאות הטפה אנטי-אמריקאיות ואנטישמיות במסגד סאלח שבצנעא, לאחר תפילות יום שישי. הדבר הוביל לחיכוכים עם השלטון, שבהם אף נעצרו כ-800 מחברי BY בשנת 2004. בשנה זו הזמין הנשיא עלי עבדאללה סאלח את חוסיין אל-חות'י להיפגש בצנעא, אך הלה סירב. ב-18 ביוני 2004 שלח סאלח כוחות ביטחון לעצור את חוסיין. פעולה זו הביאה את חוסיין לפתוח במערכה מזוינת נגד השלטון. הוא עצמו נהרג ב-10 בספטמבר 2004, אך פעילות הטרור של הארגון הוסיפה לפרוח ונמשכה עד להסכם הפסקת האש שנחתם ב-2010.

החות'ים השתתפו בהפיכה בתימן (2011) אולם הם דחו את החלטות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (המשפ"מ) מנובמבר 2011, אשר כללו חסינות לנשיא סאלח, וכן סירבו להשתתף בקואליציה עימו.

באמצעות התנגדות אלימה הצליחו החות'ים להשיג שליטה מלאה על מחוז סעדה וב-2011 גם על חלקים נרחבים מן המחוזות עמראן, אל-ג'וף וחג'ה.

בספטמבר 2014 תוך התמודדות עם התנגדות עזה, כבשו החות'ים בהדרגה שטחים נרחבים בעיר הבירה צנעא, כולל משרדי ממשלה ותחנות תקשורת. החות'ים המשיכו להתקדם למרות התנגדות עזה מצד גורמים שונים, כולל פלוגות אל-קאעידה סוניות. בינואר 2015, השתלטו החותים על ארמון הנשיאות בבירה ובפברואר פיזרו את הפרלמנט והכריזו על כינון מועצת המהפכה כגוף השולט על תימן.^[2]^[3]

על פי הערכות של ארצות הברית וסעודיה, המורדים החות'ים קיבלו סיוע מאיראן, שאפשר להם לנצח במערכות שניהלו.

במרץ 2015 החל מבצע סופה נחרצת, של קואליציית מדינות ערביות ומוסלמיות בהנהגת ערב הסעודית, שנועד לסייע למשטר הסוני לחזור למקומו ולמגר את החות'ים.^{[דרושה הבהרה]}

בשנת 2025 דווח כי החות'ים הרחיבו את פעילותם מעבר לתימן והחלו להתפשט לקרן אפריקה תוך ניצול נקודות אסטרטגיות באזור. לפי דיווחים, התקיפות אמריקניות על מטרות חות'יות סייעו להאט את התקדמותם.^[4]

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל

ב-19 באוקטובר 2023, בראשית מלחמת חרבות ברזל, שיגרו החות'ים טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, ואלה יורטו על ידי משחתת הטילים של צי ארצות הברית קרני (DDG-64) ששטה בים סוף^[5] ועל ידי ערב הסעודית, מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".^[6] ב-31 באוקטובר הכריז הארגון מלחמה על ישראל.^[7]

ב-14 בנובמבר פעולות החות'ים עלו מדרגה, ופורסמו מטעמם איומים על פגיעה בספינות ישראליות השטות בים האדום, במטרה לפגוע בסחר הישראלי.^[8] חמישה ימים לאחר מכן הם מימשו את איומם, כאשר נחטפה הספינה "Galaxy Leader", שחלקה בבעלות של איש העסקים הישראלי רמי אונגר. נחטפו גם 22 אנשי הצוות אשר היו על האונייה.^[9] באותו השבוע, ב-24 בנובמבר, בוצעה התקפה נוספת על ספינה בבעלות ישראלית על ידי מל"ט מתאבד, וב-26 בנובמבר פורסמו דיווחים על תקיפה והשתלטות על ספינה אחרת הקשורה לישראל.^[10]

לאורך מלחמת חרבות ברזל המשיכו החות'ים בשיגור טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל. מרביתם יורטו בידי ישראל ובנות בריתה, אך אחדים פגעו וגרמו להרוג אחד, לפצועים ולנזק לרכוש. בתגובה חיל האוויר הישראלי הפציץ פעמים אחדות מטרות של החות'ים, במבצע יד ארוכה ב-20 ביולי 2024, בתקיפה נוספת ב-29 ספטמבר 2024, במבצע העיר הלבנה ב-19 בדצמבר 2024 ובתקיפה רביעית ב-26 בדצמבר 2024.^[11]

נוסף על תקיפותם לעבר ישראל, תקפו החות'ים ספינות בעלות קשר לישראל (לכאורה) ופגעו במסחר בים האדום באזור באב אל-מנדב ומפרץ עדן, מה שהביא למשבר בים סוף. בעקבות זאת החל מבצע שומר השגשוג, שמנהלת קואליציה צבאית שעל הקמתה הכריז מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין ב־18 בדצמבר 2023 בביקורו בישראל. הקואליציה משלבת כוחות של מספר מדינות בתמיכה רחבה. למרות זאת, כוחות הקואליציה לא השתתפו בפעולות צבאיות נגד החות'ים, מלבד אלה העומדות בראש הקואליציה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית, שביצעו בעצמן את הפעילות ההתקפית של המבצע.^[12]

ב-15 במרץ 2025 הודיע נשיא ארצות הברית על מבצע צבאי נרחב בתימן, שנועד להשיב את חופש השיט במרחב. המבצע החל עם תקיפות מסיביות של מטוסי קרב אמריקניים.

Remove ads

אנטישמיות

סיסמת התנועה, الله أكبر, الموت لأمريكا, الموت لإسرائيل, اللعنة علی اليهود, النصر للإسلام, (”אללה הגדול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם”)^[13] משקפת אידאולוגיה אנטי-מערבית, אנטישמית ואנטי-ישראלית קיצונית. סיסמה זו, המשמשת כמעין מנטרה עבור חברי התנועה, מבטאת את השקפת עולמם הקיצונית ואת שאיפותיהם הפוליטיות.

ב-2015, בשל השתלטות החות'ים על המדינה, גברו החששות של יהודי תימן,^[14] ובאוגוסט 2020 פורסמו ידיעות על התגברות הרדיפות, עד כדי סכנת הכחדה.^[15] עקב הסכנה הגוברת, עשרות יהודים הועברו ממחוז סעדה החות'י אל מתחם מאובטח בעיר צנעא. במקביל נטשו יהודים את תימן אל ישראל, ארצות הברית ואירופה.^[16] במרץ 2021, לאחר לחץ רב של החות'ים, שְלוש המשפחות היהודיות האחרונות בתימן גורשו מהמדינה. הן מנו כ-13 גברים, נשים וילדים.^[17] במהלך 2021, בעזרת סיוע ממדינה ערבית שעימה אין לישראל קשרים דיפלומטיים, חולצו כמאה יהודים מתימן והועברו לקהיר, שם הם מתגוררים במתחם סגור.^[18] בעקבות פעולות הארגון, נותר רק יהודי קשיש אחד בשטחי תימן.

כוח צבאי

הצבא החות'י מונה בין 350–500 אלף לוחמים שיעים, בני הענף הזיידי. הצבא החות'י הוא כוח חמוש שמצויד בכלי נשק מתקדמים, טילים וכטב"מים. את הצבא החות'י מאמנים משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, אשר מעבירים את הלוחמים החות'ים אימוני שדה, הפעלת נשק, הטסת כטב"מים ושיגור טילים.^[19] כ-200 אנשי צבא חות'ים אומנו באקדמיה ימית איראנית, בחופי הים הכספי, תוך הפרדה מסטודנטים אחרים, כדי למנוע דליפה של מידע מודיעיני.^[20]

יכולתם של החות'ים לאיים צבאית על ישראל מוגבלת עקב המרחק הגדול בין המדינות (כ-1,600 ק"מ), אך בידיהם טילים וכטב"מים המסוגלים להגיע לטווח זה.^[21] מרבית הנשק שבידי החות'ים מגיע מאיראן, כולל, בין היתר:

טופאן (Toufan) – טיל קרקע-קרקע, בעל טווח של 1,350–1,950 ק"מ. העתק של הטיל קדר-110 האיראני.^[22]
סומאר – משפחת טילי שיוט איראניים, בעלי טווח של כ-2,000 ק"מ.
קודס-1 – טיל שיוט בעל טווח של 700 ק"מ. קיימות גרסאות מתקדמות, קודס-2 בעל טווח של 1,350 ק"מ וגרסת קודס-3 עם טווח גדול יותר שטרם פורסם.^[23]
סמאד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 1,800 ק"מ ומעלה.
ואיד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 2,500 ק"מ.
ח'ייבר שכן 2 (פלסטין 2) - ייצור מקומי של ח'ייבר שכן בעל טווח מוגדל. החות'ים החלו לשגר טילים אלו לכוון ישראל משלהי 2024.^[24]^[22]