Loading AI tools
חוק פדרלי של ארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק ההתקוממות משנת 1807 הוא חוק פדרלי של ארצות הברית המאפשר לנשיא ארצות הברית לפרוס את הכוחות המזוינים של ארצות הברית ומשמר פדרליסטי בתוך ארצות הברית בנסיבות מסוימות, כגון דיכוי אי סדר אזרחי, התקוממות או מרד.
החוק מהווה "חריג סטטוטורי" לחוק חוק פוסה קומיטאטוס משנת 1878, המגביל את השימוש באנשי צבא בפיקוד פדרלי למטרות אכיפת חוק בתוך ארצות הברית.[1][2]
לפני הפעלת סמכויות מכוח החוק, הנשיא מחויב לפרסם תחילה הכרזה המורה למורדים להתפזר.
קיימים חריגים חוקתיים להגבלות המושרשות בסמכותו החוקתית של הנשיא עצמו. הנחיות מחלקת ההגנה של ארצות הברית מתארות את "הגנת המולדת" כ"חריג חוקתי" להגבלת פוסה קומיטאטוס, כלומר, הצעדים הדרושים להבטחת הביטחון הלאומי מפני איומים חיצוניים אינם כפופים לאותן מגבלות.
החוק מסמיך את נשיא ארצות הברית להפעיל את הכוחות המזוינים של ארצות הברית ואת המשמר הלאומי במקרים הבאים:
חוק 1807 החליף את החוק הקודם של Calling Forth משנת 1792, שהתיר לפדרליזציה של מיליציות מדינה להשתמש בכוחות המזוינים הסדירים במקרה של מרד נגד ממשלת מדינה.[3]
חוק 1807 שונה פעמיים. בשנת 1861 נוסף סעיף חדש המאפשר לממשלה הפדרלית להשתמש במשמר הלאומי ובכוחות המזוינים בניגוד לרצון ממשלת המדינה במקרה של "מרד בסמכות ממשלת ארצות הברית", בציפייה להמשך התסיסה אחרי מלחמת האזרחים.[4]
בשנת 1871 תוקן בחוק האכיפה השלישי סעיף זה כדי להגן על אפרו-אמריקאים מפני התקפות של קו קלוקס קלאן.
ההוספה מאותה תקופה מאפשרת לממשלה הפדרלית להשתמש במעשה כדי לאכוף את סעיף ההגנה השווה של התיקון הארבע עשרה לחוקת ארצות הברית.[3]
קטע זה הופעל בתקופת השיקום, ושוב במהלך קרבות אינטגרציה גזעית בתקופת התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח.[5]
הסעיף הראשי של חוק ההתקוממות, בנוסחו המקורי משנת 1807 (שעודכן מאז כדי לשקף חוקיות מודרנית), נכתב:[6]
חוק המאשר להעסיק את כוחות היבשה והים של ארצות הברית, במקרים של התקוממויות, בין אם הוא נחקק על ידי הסנאט ובית הנבחרים של ארצות הברית של אמריקה בקונגרס, שהתאסף, שבכל המקרים של התקוממות או הפרעה לחוקים של ארצות הברית, או של כל מדינה או טריטוריה פרטנית, שבהם מותר לנשיא ארצות הברית לדכא התקוממות כזו, או לגרום להוצאת החוק לפועל, יהיה זה חוקי להעסיק, באותן מטרות, חלק כזה מכוח היבשה או הימי של ארצות הברית, כפי שייקבעו הכרחיים, לאחר שקיים תחילה את כל דרישות החוק בהקשר זה.[7][8]
בשנת 2016, החוק הציבורי 114–328 תוקן כך שיכלול את גואם ואת איי הבתולה של ארצות הברית תחת סמכות השיפוט:
בכל פעם שהנשיא סבור כי חסימות, שילובים, או מכלולים, או מרד נגד סמכות ארצות הברית, שלא כדין, הופכים את זה לבלתי מעשי לאכוף את חוקי ארצות הברית בכל מדינה בדרך הרגילה של הליכים שיפוטיים, הוא רשאי להפעיל שירות כזה של המיליציה של כל מדינה ושימוש בכוחות המזוינים, כפי שהוא רואה צורך לאכיפת החוקים או לדיכוי המרד.[9][6]
חוק ההתקוממות פעל לאורך ההיסטוריה האמריקאית.
במאה ה-19 הופעל במהלך סכסוכים עם אינדיאנים. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הוא הופעל במהלך סכסוכי עבודה. מאוחר יותר במאה ה-20, שימש אותו כדי לאכוףאת האינטראקציה הגזעית,[10] עם הנשיאים דווייט אייזנהאואר וג'ון קנדי לאחרונה, מושלים ביקשו וקיבלו תמיכה בעקבות ביזה בעקבות הוריקן הוגו בשנת 1989 ובמהלך פרעות לוס אנג'לס בשנת 1992.[11]
בשנת 2006 שקל ממשל ג'ורג בוש להתערב בתגובת מדינת לואיזיאנה לסופת ההוריקן קתרינה למרות סירובו של מושל לואיזיאנה, אך הדבר לא עלה בקנה אחד עם התקדים בעבר, היה קשה מבחינה פוליטית ואולי לא חוקתי.[3]
הוראה בחוק אישור ההגנה הלאומי של ג'ון וורנר לשנת הכספים 2007, שנוספה על ידי נותן חסות לא מזוהה, שינתה את חוק ההתקוממות כדי לאפשר התערבות צבאית ללא הסכמת המדינה, במקרה חירום שהפריע לאכיפת החוקים.
בוש חתם על תיקון זה בחוק, אך כמה חודשים לאחר שנחקק, כל חמישים מושלי המדינה פרסמו נגדו הצהרה משותפת, והשינויים בוטלו בינואר 2008.[1]
ב-1 ביוני 2020 הזהיר הנשיא דונלד טראמפ כי הוא יפעיל את החוק בתגובה להפגנות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד.[12][13][14] בהצהרתו הרשמית, טראמפ דחק "בכל מושל לפרוס את המשמר הלאומי בכמות מספקת" כדי להקים מחדש את החוק והסדר האזרחי "עד לביטול האלימות".[15]
תאריך קריאה | נשיא מכהן | האם המדינה ביקשה? | אזור מושפע | אירוע |
---|---|---|---|---|
19 באפריל 1808 | תומאס ג'פרסון | אגם שמפליין | אירועי חוק האמברגו[16] | |
23 באוגוסט 1831 | אנדרו ג'קסון | כן | נורפוק | מרד נט טרנר[17] |
28 בינואר 1834 | אנדרו ג'קסון | כן | ויליאמספורט, מרילנד | סכסוך עבודה בצ'סאפיק ובתעלת אוהיו[17] |
15 באפריל 1861 | אברהם לינקולן | אלבמה, ארקנסו, ג'ורג'יה, וירג'יניה, טנסי, לואיזיאנה, מיסיסיפי, פלורידה, קרוליינה הדרומית, קרוליינה הצפונית | מלחמת האזרחים האמריקנית[18] | |
17 באוקטובר 1871 | יוליסס ס. גרנט | לא | קרוליינה הדרומית | דיכוי הקו קלוקס קלאן[19] |
15 בספטמבר 1872 | יוליסס ס. גרנט | לא | ניו אורלינס | הפרעות סדר אחרי הבחירות למושל לואיזיאנה[20] |
13 במאי 1874 | יוליסס ס. גרנט | כן | ליטל רוק | מלחמת ברוקס–בקסטר[21] |
7 באוקטובר 1878 | רתרפורד הייז | כן | מחוז לינקולן, טריטוריית ניו מקסיקו | מלחמת מחוז לינקולן[22] |
7 ביולי 1894 | גרובר קליבלנד | כן | שיקגו, אילינוי | שביתת פולמן[23][24] |
28 באפריל 1914 | וודרו וילסון | כן | קולורדו | מלחמת שדה הפחם של קולורדו[25] |
28 ביולי 1932 | הרברט הובר | כן | וושינגטון די. סי. | סכסוך עם צבא הבונוס[26] |
22 ביולי 1943 | פרנקלין דלאנו רוזוולט | כן | דטרויט, מישיגן | מהומות חליפות הזוט [27] |
24 בספטמבר 1957 | דווייט אייזנהאואר | לא | ליטל רוק | משבר ליטל רוק[28] |
30 בספטמבר 1962 | ג'ון פיצג'רלד קנדי | לא | אוקספורד, מיסיסיפי | מהומות אוניברסיטת מיסיסיפי(אנ') |
11 ביולי 1963 | ג'ון קנדי | לא | טסקלוסה | מושל אלבמה, ג'ורג' וולאס, עמד בכניסה לאוניברסיטת אלבמה במטרהה למנוע הרשמת תלמידים שחורים[29] |
10 בספטמבר 1963 | ג'ון קנדי | לא | אלבמה | אכיפת השילוב הגזעי במוסדות החינוך של אלבמה |
20 במרץ 1965 | לינדון ג'ונסון | כן | אלבמה | הגנה על המוחים במצעדים מסלמה למונטגומרי[30][31] |
24 ביולי 1967 | לינדון ג'ונסון | כן | דטרויט, מישיגן | 1967 Detroit riot[28] |
5 באפריל 1968 | לינדון ג'ונסון | כן | וושינגטון די. סי. | מהומות וושינגטון די. סי.[32] |
7 באפריל 1968 | לינדון ג'ונסון | כן | בולטימור, מרילנד | מהומות בולטימור[33] |
7 באפריל 1968 | לינדון ג'ונסון | כן | שיקגו, אילינוי | מהומות שיקגו[34] |
20 בספטמבר 1989 | ג'ורג' הרברט ווקר בוש | כן | סנט קרואה, | הפרות סדר אחרי הוריקן הוגו[35] |
1 במאי 1992 | ג'ורג' הרברט ווקר בוש | כן | לוס אנג'לס, מחוז בקליפורניה | מהומות לוס אנג'לס[36] |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.