חוסמי בטא

חוסמי בטא (β-blockers, נקראים גם אנטגוניסטים לבטא, אנטגוניסטים לאדרנורצפטורים מסוג בטא ולעיתים בקיצור BB) הם משפחה של תרופות השכיחות בטיפול במגוון רחב של מחלות, בעיקר מחלות הקשורות במערכת הלב וכלי הדם, כגון הפרעות קצב, יתר לחץ דם, תעוקת לב ואי-ספיקת לב, אך גם במחלות נוירולוגיות (בעיקר פרופרנולול) ובהפרעת חרדה.

Propranolol, פרופראנולול, תרופה חוסמת בטא לא סלקטיבית, היא התרופה הראשונה ממשפחת חוסמי בטא שנכנסה לשימוש קליני. קיימת עד היום בשימוש רפואי

Atenolol, אטנולול, שמות מסחריים: נורמיטן, נורמלול, תרופה סלקיטיבית לקולטנים מסוג בטא1

Carvedilol, קרוודילול, תרופה לא סלקטיבית ממשפחת חוסמי בטא, מבין היחידות שמתאימות גם לטיפול באי-ספיקת לב. תרופה זאת היא גם חוסמת קולטנים מסוג אלפא1

Sir James Whyte Black, סר ג'יימס בלאק, פרמקולוג בריטי שגילה את חוסם הבטא הראשון, פרופרנולול. סר בלאק זכה על תגלית זאת בפרס נובל לרפואה בשנת 1988

תפקידם של חוסמי בטא הוא להפריע לקשירת הגורמים המפעילים של הקולטנים ובכך לחסום את השפעתם. הם משמשים בעיקר לטיפול בהפרעות קצב הלב וביתר לחץ דם, ובנוסף, למניעת תופעות "רימודלינג" של הלב לאחר התקף לב ראשוני.

ישנם שלושה סוגים מוכרים של רצפטורי בטא:

• בטא 1 - מצויים בעיקר בלב ובכליות
• בטא 2 - מצויים בעיקר בריאות, במערכת העיכול ובתאי שריר חלק בכלי הדם
• בטא 3 - מצויים בעיקר בתאי שומן

תפקיד פיזיולוגי

חוסמי בטא משיגים את האפקט המרפא שלהם על ידי חסימת קולטני בטא אדרנרגיים בתאים השונים. קולטני בטא נפוצים בתאי הלב, בדרכי הנשימה, בכליות, בעורקים, בשרירים חלקים וברקמות נוספות במערכת הסימפתטית, ותפקידם לגרות את התאים לתגובת מתח כחלק מפעולת המערכת, במיוחד כשהקולטנים מופעלים באמצעות אדרנלין.

חוסמי בטא גורמים לירידה בדופק ומכאן לירידה בלחץ הדם. למרות יעילותם כתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, הם כבר לא נחשבים לתרופות קו ראשון בטיפול ביתר לחץ דם מאחר שהם לא הראו השפעות מיטיבות על תמותה או תחלואה במקרים קליניים כפי שהראו מעכבי ACE, ARB, חוסמי תעלות סידן מסוג דיהידרופירידינים ותיאזידים. עם זאת, הם יכולים להיות יעילים כפעולה ראשונית בחולים שיש להם יתר לחץ דם המלווה בהפרעות קצב עם דופק מהיר.

בעבר נחשב מתן של חוסמי בטא באי-ספיקת לב להתוויית נגד, אולם מחקרים שנערכו בשנות ה-90 של המאה ה-20 על שלושת חוסמי הבטא ביסופרולול, מטופרולול ואטנולול (נורמיטן) הראו יעילות של תרופות אלו באי-ספיקת לב. חוסמי בטא חוסמים את ההשפעות האדרנגיות של קטכולאמינים על רצפטורים בטא-אדרנרגיים.

היסטוריה

סר ג'יימס בלאק היה רופא ואיש מחקר בריטי ששינה את תחום הקרדיולוגיה בכך שגילה ויצר את חוסם הבטא הראשון. סר בלאק חקר את המחלה תעוקת לב שבאותם ימים, הטיפול היחיד בתופעה זאת היו ניטראטים. הוא חקר ביחד עם מעבדה כימית בשם Imperial Chemicals Industries שימוש של שתי מולקולות שיתאימו לטיפול בתעוקת לב. אחת המולקולות (Pronethalol) לא יצאה לשימוש קליני אבל מחקר על התרופה הנסיונית ICI 45,520 הביא לעולם את התרופה שנקראה לאחר מכן פרופרנולול שהייתה גם חוסם הבטא הראשון שיצא לשוק, בשנת 1964.

גילוי זה של פרופרנולול יצר מהפכה בטיפול בבעיות לב ונחשב על ידי רבים לגילוי הפרמקולוגי המשמעותי ביותר של המאה ה-20. סר בלאק קיבל הרבה פרסי רפואה לרבות פרס לוסאר, וב-1988 סר בלאק קיבל על תגלית הפרופרנולול את פרס נובל לרפואה.^[1]

שימושים רפואיים

• תעוקת חזה^[2][3][4]
• פרפור פרוזדורים^[5]
• הפרעות קצב
• אי-ספיקת לב^[6]
• יתר לחץ דם^[7]
• אוטם שריר הלב
• צניחת מסתם מיטרלי
• רעד מסוג essential tremor
• גלאוקומה
• מיגרנה
• חרדה^[8][9]
• הרעלת תיאופילין

אי-ספיקת לב

על אף שבעבר אי-ספיקת לב הייתה התוויית נגד למתן חוסמי בטא עקב הפוטנציאל שלהם להחמרת אי-ספיקת לב, מחקרים מסוף שנות התשעים הראו כי הם יעילים בהפחתת תחלואה ותמותה במקרים של אי-ספיקת לב.^[10] תרופות כמו ביסופרולול, אטנולול ומטופרולול מתאימות לטיפול באי-ספיקת לב בנוסף לטיפול הסטנדרטי במעכבי ACE ומשתנים.

חוסמי בטא גורמים לחסימת B1 בלב, מה שגורם להאטה בקצב הלב ולירידת עוצמת ההתכווצות שלו. בנוסף, חוסמי הבטא משפיעים גם על B1 שנמצאים בכליות, ומשפיע על מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בכך שגורם להפחתת הפרשת הרנין. הפחתת הפרשת הרנין גורמת להפחתת צריכת החמצן על ידי הלב על ידי הפחתת הנפח התאי והגדלת כושר נשיאת החמצן של הדם. בסופו של דבר, פעילותם של חוסמי הבטא מפחיתה את קצב הלב ובכך מגדילה את מקטע הפליטה (Ejection Fraction) של הלב, גם אם בפעולתם הראשונית הם מפחיתים אותו.

תופעות לוואי

בין תופעות הלוואי של חוסמי בטא נמנות:

• בחילה
• שלשול
• הפרעה בזקפה
• קוצר נשימה – במיוחד בשימוש בחוסמי בטא שאינם סלקטיביים. מסיבה זאת אין לתת אותם לחולים עם אסתמה.
• ברדיקרדיה – כלומר דופק איטי, תופעת לוואי צפויה משימוש בחוסמי בטא, מאחר שהם מאיטים את קצב הלב. כשניים מתוך כל מאה מטופלים במטופרולול הגיעו לבית חולים עקב תופעת לוואי זו, וייתכן שחלקם עברו בעקבות זאת השתלת קוצב לב^[11][12].
• ירידה בלחץ הדם - עלול לגרום לסחרחורת ואף לאירוע מוחי חולף או אובדן הכרה, ובמקרים קיצוניים הוא מתבטא באירוע מוחי איסכמי, בהלם ואף במוות.
• היפרגליקמיה (עליה ברמת הסוכר גלוקוז) או סוכרת (במיוחד בשילוב עם תרופה משתנת)
• מיסוך תסמינים של היפוגליקמיה (רמת גלוקוז נמוכה). לכן יש להיזהר במתן חוסמי בטא לחולים שמקבלים טיפול תרופתי בסוכרת שעלול לגרום לירידה ברמות הסוכר בדם.
• עייפות וחולשה עקב ירידה בתפוקת הלב ובזרימת דם לשרירי השלד (חוסר סבילות למאמץ, כאב שריר).
• תחושת קור בגפיים בעקבות הרחבת יתר של כלי דם (וזודילטציה) בעור (והפחתת זרימת הדם לשרירים).
• תופעות גמילה: בהפסקה מהירה מדי של הטיפול, עלולים להופיע דופק מהיר, חרדה, עליית לחץ דם קיצונית ותעוקת חזה או אי ספיקת לב ואף בצקת ריאות.

סוגים

לא סלקטיביים

• אלפרנולול
• בוקינדולול
• קרטנולול
• נדולול
• פרופראנולול (דראלין, המנגיול, פרולול)
• סוטלול
• טימולול (אזרגה, בימטילול, גאנפורט, דואוטרב, ויאופטיק, טילופטיק, לתרו-טים, לטוקסאפ, טימודור)
• קרוודילול (קרוודילול טבע, קרבדקסון, דימיטון)

β1-סלקטיבי

• אטנולול (נורמלול, נורמיטן)
• אסמולול
• בטהקסולול
• ביסופרולול (קרדילוק, קונקור)
• מטופרולול (לופרסור, נאובלוק)
• נביולול

β2-סלקטיבי

• בוטאקסמין
• ICI-118,551

β3-סלקטיבי

• SR 59230A

הימנעות משימוש בתרופה

British National Formulary (BNF)‎ קבע ב-2011 שמומלץ לחולים עם אסתמה להימנע משימוש בתרופות. בנוסף רצוי להימנע בחולים אשר נוטלים קוקאין או בטיפול בטכיקרדיה על רקע נטילת קוקאין.

הרעלה

במצב של מינון יתר והרעלה, משתמשים בגלוקגון על מנת לסתור את אפקט התרופה. גלוקגון גורם להגברת קצב הלב, הגדלת ריכוז ה-cAMP התוך-תאי והפחתה בהתנגדות כלי הדם בכליות.

ראו גם

• התקף לב
• מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון
• לחץ דם
• חוסמי אלפא

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוסמי בטא בוויקישיתוף

• חוסמי בטא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חוסמים ביתא אדרנרגיים, דף שער בספרייה הלאומית