חוסאן
עיירה בנפת בית לחם, ברשות הפלסטינית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוּסַ֫אן (בערבית: حوسان) הוא כפר פלסטיני בנפת בית לחם, מדרום-מערב לעיר בית לחם. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 5,511 תושבים, נכון ל-2007.[1] בערבית, חוסאן פירושו "טוב ויופי".
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | בית לחם |
| שטח | 7.252 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 5,511 (2007) |
| קואורדינטות | 31°42′36″N 35°08′02″E |
| אזור זמן | UTC +2 |
.jpg)
הכפר ממוקם (יחד עם הכפר נחאלין) בתוך מובלעת בגוש עציון והוא מוקף כיום בהתנחלויות: ביתר עילית וגבעות ממערב, ראש צורים ונווה דניאל מדרום והר גילה מצפון. לאחר הסכמי אוסלו, חוסאן סווג כשטח B.
סיווגו של חוסאן כשטח B, מאפשרת כניסה לישראלים, עם זאת יש שלט אזהרת כניסה בכניסה המערבית אל הכפר (ראו תמונה), וכן שלטי אזהרה (בנוסח של כניסה לשטח A) בכניסה המזרחית של הכפר (לבאים מכביש 60). דרך הכפר יש מעבר פלסטינים לכפרים נחאלין, בתיר, ולעיירה אל-ח'דר שבפאתי בית לחם.
העת העתיקה
יש המזהים את חוסאן עם היישוב המקראי חושה, שנזכר בספר דברי הימים א' (ד' ד').[2]
חלקו הצפוני של הכפר יושב על שרידים קדומים, והתגלו בו חרסים מתקופת הברזל (מעטים) ומהתקופה הפרסית (כולל "תשליב יהד"). ביתר חלקי הכפר נמצאו חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והביניימית, הממלוכית והעות'מאנית.[2]
הכפר התפשט דרום מזרחה, ובתיו מכסים היום חורבה נוספת בשם "ח'רבת אום א-שקף", בה נתגלו שרידים של מבנים, בורות, גתות ופתחי מערות, ולצידם חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית הביניימית והמאוחרת וכן מן התקופה הביזנטית.[2]
בתקופה הרומית נבנתה בסמוך לחוסאן מצודה (הידועה בשם "ח'רבת אֻם אל-קלעה") עם שני מגדלים ומחנה רומאי בגודל 2 דונם.[3]
התקופה העותמאנית
על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 12 משפחות התגוררו בכפר.
החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר במקום לראשונה ביוני 1863, הוא ציין כי זה היה ממוקם על הר. מאוחר יותר, באוגוסט באותה שנה, הוא מצא כי הוא מכיל מספר משפחות, עם בתים מקובצים סביב המגדל.[4] ב-1883, ב"סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, תואר חוסאן ככפר עם בתי אבן על רכס שטוח, שמצפונו עמק תלול.[5]
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית חוסאן מנתה 396 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית חוסאן מנתה 540, כולם מוסלמים, ב-122 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית חוסאן מנתה 770 תושבים, אשר בבעלותם 7,252 דונם של קרקע, על פי סקר שטחים ואוכלוסיות רשמי. הכפר נכבש על ידי חטיבת הראל במבצע אל ההר בשלהי מלחמת העצמאות, ופונה זמן קצר לאחר מכן.
פעולת התגמול בחוסאן
ערך מורחב – מבצע לולב
ב-25 בספטמבר 1956, ערך צה"ל את מבצע לולב - פעולת תגמול בחוסאן, בעקבות שני פיגועים קשים שאירעו ביומיים שלפני כן. בפעולה נגרמו אבדות קשות לצבא ירדן - למעלה מחמישים לגיונרים נהרגו, מבנה משטרת חוסאן נהרס ונשק נלקח כשלל. לצה"ל היו עשרה הרוגים.[6]
לאחר 1967
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, חוסאן נמצאת תחת שלטון ישראלי. האוכלוסייה על פי מפקד 1967 שנערך על ידי הרשויות הישראליות הייתה 1,114. בשנת 1995 עברה השליטה לידי הרשות הפלסטינית ("שטח B").
בשנות ה-80 של המאה ה-20, החלו להפקיע אלפי דונמים מאדמות הכפר לצורך הקמת ההתנחלות ביתר עילית, שנוסדה ב-1988, ומשתרעת על פני כ-4,300 דונם.[7] בין היישובים יש קשרים כלכליים, כאשר רבים מתושבי חוסאן עובדים בביתר ורבים מתושבי ביתר מתקנים את רכבם וקונים חומרי בניין בחוסאן. עד סלילת "כביש עוקף חוסאן" ב-1999 עקב ריבוי תקריות של יידויי אבנים בכביש, דרך הגישה לביתר עברה בתוך תחומי הכפר.[8]
ב-2008 הוציא המנהל האזרחי צו הכרזה על אדמות מדינה לשטח של למעלה מ-23 דונם מאדמות חוסאן, כדי לאשר בדיעבד תחנת דלק שהוקמה על קרקע פרטית של תושב חוסאן. ב-2014, בעקבות רצח שלושת הנערים הוכרזו 3,799 דונם בשטח הסמוך לחמשה כפרים - חוסאן, ג'בע, צוריף, ואדי פוכין ונחאלין - כאדמות מדינה.[9]
באוגוסט 2014 יהודי תושב ביתר עילית שהגיע לכניסה לכפר הותקף על ידי עשרות מחבלים באבנים. הם הוציאו אותו מרכבו, גררו אותו אל תוך הכפר והכו אותו קשות בכל גופו.[10]
בכפר רווחת תופעה של יידוי אבנים לעבר רכבים יהודים על רקע לאומני: בינואר 2001 נפצע ילד יהודי קל מאבנים שיודו לעבר רכב שנסע בו, בכביש עוקף חוסאן.[11] בפורים 2013 נפצע ילד יהודי בראשו מלינץ' אבנים שעשרות צעירים ביצעו ברכב בו נסע.[12] באוקטובר 2016 נהג אוטובוס נפצע באורח קל מרסיסים בשל אבנים שיודו על אוטובוס שהסיע.[13] בראשית 2017 סבלו תושבי האזור היהודים מעשרות מקרים של ידויי אבנים בחודש מצד תושבי הכפר חוסאן, והציר היה נחשב מהמסוכנים ביהודה ושומרון.[14] בעקבות המצב הופעל מאמץ מרוכז של גורמי הביטחון במגוון אמצעים בהם העמדת שמירה, לכידת מידי אבנים, הסברה בדף הפייסבוק של הכפר ועוד, עד שהתופעה פסקה.[15] במסגרת המבצע נעצרו 24 קטינים, ונגד 15 מהם הוגשו כתבי אישום בגין יידוי אבנים.[16] בנובמבר באותה שנה דווחו עוד ידויי אבנים מסיביים שהובילו לפציעה.[17] גם בשנת 2018 דווח כי התופעה נמשכת, וידויי האבנים בציר נמשכים.[18][19] וכך גם בשנים הבאות.[20][21]
ביוני 2018 מחבל ביצע פיגוע דריסה נגד שלושה חיילות וחייל שהיו במשימת סיור רגלי בכפר, ונמלט לתוככי הכפר.[22]
ב-10 באפריל 2022 מחבלת ניסתה לבצע פיגוע דקירה בסכין כלפי לוחמים בכפר חוסאן. הלוחמים פתחו באש והיא נהרגה במקום.[23]
באפריל 2022 יהודי תושב ביתר עילית שנכנס לכפר לקנות בחנות קיוסק הותקף על ידי עשרות מחבלים באבנים. הוא נמלט מהכפר ורכבו הועלה באש.[24] כוחות הביטחון פעלו בכפרים באזור ועצרו 4 חשודים במעשה.[25] גורמים ביטחוניים גינו את הכניסה של ישראלים לקניות בכפר, והגדירו את המעשה כמסוכן.[26]
פרשת חילמי שושא
- ערך מורחב – פרשת חילמי שושא
ב-27 באוקטובר 1996 חילמי שושא, ילד פלסטיני מהכפר חוסאן, נהרג בידי נחום קורמן, רכז הביטחון של הדר בית"ר. קורמן טען כי ראה קבוצת נערים פלסטינים משליכה אבנים לעבר כלי רכב ישראלים. לטענתו, הוא רדף אחריהם ותפס את שושא. לפי גרסתו של קורמן הוא ראה את שושא נופל לאחור באזור מכוסה אבנים וברזלים ומאבד את הכרתו, והחל לבצע בו החייאה. עדים פלסטינים שהיו במקום טענו שקורמן הכה את שושא, בעט בו והפיל אותו לאדמה, והכה בראשו באקדח. שושא פונה להדסה עין כרם שם מת כתוצאה משטף דם במוחו.[27] קורמן הורשע בהריגה ונדון לשישה חודשי עבודות שירות.[28]
בליבו של הכפר חוסאן ומשני צידי נתיב התנועה של כביש 375 היה שדה מוקשים במשך כחמישים שנה. במהלך השנים נהרגו שישה ילדים שעלו על מוקשים בשטח זה, שגודלו כשישה דונמים. למרות בקשות רבות של תושבי הכפר מצה"ל לפנות את השדה (מאחר שלצה"ל יש עדיין אחריות ביטחונית על הכפר) הדבר לא נעשה.[29] בשנת 2014 החל פינוי המוקשים על ידי חברה פרטית במימון ארגוני סיוע בינלאומיים.[30]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
