Loading AI tools
ספר מוסר מאת רבנו בחיי אבן פקודה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תורת חובות הלבבות, המוכר גם בשם חובת הלבבות (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב [בחלק מהנוסחאות נוסף: ואלתנביה עלי לואזם אלצ'מאיר]; كتاب الهدايه الي فرائض القلوب [والتنبيه علي لوازم الضماير]), הוא ספר פילוסופיה פרי עטו של רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה. החיבור, המהווה ניסוח של "תורת המוסר" היהודית, נכתב בשנת 1080 בערבית יהודית ותורגם לעברית בידי רבי יהודה אבן תיבון בשנת 1161. לספר הייתה השפעה משמעותית על המוסר היהודי והלא-יהודי. הוא תורגם מחדש לשפות רבות.
 | |
| שער כתב-יד בודליאנה 1225 של "כתאב אל הדאיה": עותק שלם כמעט לגמרי של המקור בערבית-יהודית. הכין רבי אברהם בר טהור, מרחשון ד'תתקנ"א (אוקטובר 1190) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
בחיי אבן פקודה  |
| שפת המקור |
ערבית יהודית |
| סוגה |
פילוסופיה יהודית |
  | |
אבן פקודה מדגיש ב"חובות הלבבות" את האתיקה המוסרית שבדת, שאותה ראה כעיקר, בשונה מהרמב"ם, שראה את הבחינה השכלית כעיקר. ספרו נחשב לאחד מספרי האמונה העיקריים ביהדות לצד הכוזרי, מורה נבוכים, אמונות ודעות ואחרים. הרב נתנאל בירב פיומי כתב בספרו גן השכלים, כי הספר נכתב בעקבות ספר תורת חובות הלבבות.
רבנו בחיי הבדיל בספרו בין "חובות האיברים", כלומר המצוות המעשיות המוטלות על היהודים, לבין "חובות הלב" - חובות ההכרה וההרגשה, שהן מצוות האמונה והדרישות המוסריות. הוא מדגיש שהאחרונות עולות בחשיבותן על הראשונות. כגון: חובה על היהודי להאמין באל ולבטוח בו, לערוך חשבון נפש ולחזור בתשובה, אך מעל לכל, לאהוב את האלוהים.
הספר מחולק לעשרה "שערים" (פרקים) שכל אחד מהם עוסק באחת מחובות הלב. השער הראשון - שער הייחוד, עוסק באמונה, ואילו השערים האחרים עוסקים בדברי מוסר ומידות שונים פחות פילוסופיים. הספר זכה לשבחים מגדולי האחרונים, אולם רבים הביעו הסתייגות מתוכן השער הראשון, בשל תכניו הפילוסופיים. הגאון מווילנה, ששיבח את הספר, המליץ לאחד משואליו ללמוד את ספר הכוזרי במקום השער הראשון.
שערי הספר:
בעת שכתב אבן פקודה את הספר הוא הושפע גם ממקורות פילוסופיים מוסלמיים ומן הנאופלאטוניזם בלבושו הערבי, שביקש ליצור חיבור בינו לבין ההשקפה הדתית המוסלמית, כפי שנמצא למשל בחיבורי ה"אחים הטהורים".
בספרו בולטות מובאות מחכמי הגויים. הוא השתמש בהוכחות הכלאם המוסלמי למציאות האלוהים, אם כי בשינוי מה ועם עירוב נאו-אפלטוני לגבי מושג האחדות. בתורת התארים הולך אבן פקודה בשיטתו של רב סעדיה גאון, ומוסיף כי אף התארים החיוביים הזהים עם עצמות האל אינם אלא שלילה. הבדלתו בין חובות האיברים ללבבות נמצאת כבר במקורות המועתזילה, שגרסו כי דבקות הנפש היא האידיאל, וניכרת בספרו דואליות של הנפש והגוף יחד עם נטייה מתונה לפרישות.
בחיבורו "ספר תורות הנפש" הוא מחזיק בשיטה הנאופלטונית בצורתה הפופולרית ואינו מוצא סתירה בינה לבין התורה. הוא מקבל את האצילות הנאופלטונית כפי שהובאה בכתבי הפילוסופים הערבים ומדרג אותה: שכל (שכל הפועל), נפש, טבע, חומר, עצמי הספירות, הכוכבים וארבעת היסודות. כל אלה הם נבראים והוא אינו רואה סתירה בכך. הגותו מדגישה את השניות שבין העולם החושי ובין העל-חושי. החיבור עוסק בנפש ולשיטתו היא עצם בלתי תלוי בגוף, ומהותה מעידה על מקורה. בכך הוא דוחה את שיטתו של אבן סינא, לפיה הנפש מגיעה יחד עם הגוף הגם שהיא עצם עצמאי. לפי רבנו בחיי הנפש מצטרפת לחלקי נפש פחותים במטרה להשיבם ולהעלותם, הזיכוך מושג על ידי צידקות שהיא שלטון הנפש השכלית וההכרה. שלמות שכלית ומוסרית מזכה בשיבה אל עולם הרוח, זיכוך מוסרי בלבד מביא אל גן העדן התחתון למטרת השגת ההכרה. לשיטתו, נפשות שנדבקו בחושניות חוזרות בגלגול אף לבעלי חיים[דרוש מקור], בשונה מדעת ר' יצחק הישראלי כי הנפש נסערת בכיסופי שווא תחת השמים, זהו עונשה והיא אינה שבה בגלגול[דרוש מקור].
רבי יהודה אבן תיבון תרגם את השער הראשון של הספר. את שאר הספר תרגם לאחר זמן מה הרב יוסף קמחי אביו של הרד"ק, אולם תרגומו לא התקבל. לאחר מספר שנים תרגם הרב יהודה אבן תיבון את שאר הספר, כל זה היה לבקשתו של רבי משולם מלוניל, תרגומו התקבל וגרם להפצת הספר, ועל פיו נדפס הספר לאורך כל השנים.
הספר הודפס לראשונה בנאפולי בשנת 1490 (הר"נ), על ידי הדפוס של משפחת שונצינו, מהדורה שנייה הודפסה בוונציה בשנת הש"ח על ידי המדפיס דניאל בומברג, מהדורה שלישית של הספר יצאה בקושטא בשנת 1449(הש"י) עם הרבה תיקונים והוספות, בשנת השי"ט הודפס הספר במנטובה על פי מהדורת וונציה, מהדורה זו הייתה מקובלת במשך כל השנים, וכל הפירושים נכתבו עליה.
בשנת 1912 הוציא אברהם שלום יהודה את הספר מחדש בערבית, על פי כתב יד בודליאנה 1225 שנכתב בשנת 1190 (תתקנ"א).
בשנת 1928 (התרפ"ח) הוציא אברהם צפרוני את הספר במהדורה מדעית, עם שינוי הנוסח על פי הדפוסים הראשונים ועל פי מהדורת א"ש יהודה, כל המהדורות שלאחר מכן שילבו את הגהותיו.
בשנת 1964 (התשכ"ה) הוציא לאור הרב פנחס יהודה ליברמן את הספר עם הפירוש "לב טוב", פירוש שבעצם מתרגם את התרגום העברי של רבי יהודה אבן תיבון לעברית בת זמנינו, פירושו לא כולל פירוש לחלק של שער הייחוד משום ששם החובת הלבבות נוגע בעניינים פילוסופים שלא מתאימים לציבור החרדי, כשהוא מוסיף הקדמה ארוכה שבה הוא מצטט את כל חכמי ישראל שהתנגדו ללימודי פילוספיה.
בשנת התשל"ב תורגם הספר מחדש על ידי הרב שמואל ירושלמי, על פי כתב יד בודליאנה, בשילוב תרגומו של אבן תיבן בקטעים שבהם חסר כתב היד ובמקומות נוספים.
בשנת 1984 תרגם הרב יוסף קפאח את הספר מחדש לעברית בת זמנינו.
בשנת 2012 (התשע"ג) הוציא מכון "אבן ישראל" את הספר לאור במהדורה מפוארת, על פי תרגום רבי יהודה אבן תיבון עם ארבעה פירושים, וכן עם הגהות על פי מהדורת קושטא ומנטובה, בתוספת "תיקון מדות הנפש" לרבי שלמה אבן גבירול, ותרגום יוסף קמחי ל"שער התשובה", ו-32 שירים של רבינו בחיי.
מהדורה מדעית עם תרגום מחדש יצא לאור בשנת 2019, על ידי פרופסור בנימין אברהמוב, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
אפילו שהספר נכתב בלשון עממית יחסית, אבל היות שנכתב בערבית יהודית והתרגום הנפוץ היה של רבי יהודה אבן תיבן שתרגם את הספר מילולי ולא ענייני לכן הספר היה מאוד קשה לקריאה וחיברו עליו מספר פירושים כולם על הספר לפי תרגום אבן תיבון.
)
בחיי בן יוסף אבן פקודה. חובות הלבבות, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
