זוּלָתָנוּת (בלועזית: אַלְטְרוּאִיזְם) היא נטייה, רצון או תכונה של עזרה לזולת, המתבטאת בעשיית חסד ובהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חוסר פירוט. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
לפעמים מקבלת זולתנות את הביטוי בלשון חז"ל חסד של אמת - על פי לשון המקרא בפרשת ויחי.
אטימולוגיה
המונח הלועזי נטבע על ידי הסוציולוג הצרפתי אוגוסט קונט, המונח הוטבע בצרפתית, כדי לסמל את הביטוי הנגדי לאגואיזם[1][2].
המונח אלטרואיזם נגזר מאיטלקית, ומקורה מהמילה altrui, אשר בתורה נגזרה מהמילה הלטינית alteri, שמשמעה "אנשים אחרים" או "מישהו אחר"[3].
האקדמיה ללשון העברית קבעה את המילה "זולתנות" כחלופה למינוח הלועזי[דרוש מקור], המונח מתאר את התכונה האוניברסלית הרווחת באנושות כפרטים וקולקטיב השואפת לדאוג עבור רווחת הזולת, לפעמים אף תוך צמצום או פגיעה ברווחה הפרטית. ברמה קיצונית יותר היא יכולה להתבטא גם בהקרבה עצמית מודעת למען הזולת.
"זולתנות" היא גם שמה הנרדף של דוקטרינה בתחום פילוסופיה של המוסר הדוגלת באורח חיים ובהתנהגות זולתנית (אלטרואיסטית).
לתכונה הזאת יש היסטוריה ארוכה והובילו לדיונים ערים בחשיבה הפילוסופית והאתית בקרב פסיכולוגים, סוציולוגים, אתולוגים ואנשי מחקר באקדמיה.
השיטות השונות וההתפתחות בחקר תחומים אלו מובילים לנקודות מבט שונות על הזולתנות.
זולתנות בתורת האבולוציה
ערך מורחב – זולתנות (ביולוגיה)
התנהגות זולתנית נצפתה בקרב רוב בעלי החיים וזה הביא לבחינה מדויקת יותר אודות התכונה ושורשיה. התנהגות זו הביאה את החוקרים באבולוציה לעמוד על טיבה האבולוציני של תופעה זו.
בתורת האבולוציה, מוגדרת זולתנות כתרומה של פרט אחד לפרט אחר, הדורשת השקעה כלשהי. מנקודת מבט אינטואיטיבית נראית התנהגות זולתנית כהתנהגות שאמורה להיכחד בברירה הטבעית, מכיוון שהיא גורמת לפרט להשקיע מאמצים בדבר שהוא אינו נהנה ממנו. אולם עם התפתחות מדע הסוציוביולוגיה התגלו מנגנונים אבולוציוניים שונים המשפיעים על התפיסה אחרת בנוגע להתנהגות הזולתנית אצל בעלי חיים כגון ברירת שארים, עקרון ההכבדה ואסטרטגיות יציבות אבולוציונית שונות, התפיסות הללו נותנים הסבר אפשרי להפצת התנהגות זולתנית במהלך האבולוציה.
רעיון מרכזי בהסבר הזולתנות בתורת האבולוציה הוא שהברירה הטבעית מעודדת גנים התורמים להפצת עצמם, ללא קשר לפרט הנושא אותם. הביולוג ריצ'רד דוקינס הוא מראשי המדברים ומצדדים בתפיסה זו, הוא מסביר בספרו הגן האנוכיי כי כשהגן מתעצב על רקע התכונה הזאת כך ייתכנו מצבים בהם פרט יקריב עצמו למען פרטים אחרים, אם הפרטים האחרים גם נושאים גנים דומים לשלו.[4]
זולתנות אצל בני האדם
תכונות זולתניות נפוצות בעיקר אצל בני האדם ולא תמיד הן מזוהות כתכונה אנושית בלבד.
זולתנות אצל בני האדם משמש כמניע לעשיית טוב למען אחרים ולגמילות חסד הדדי, ומקבלת ביטוי במגוון התנהגויות.
נעשו הרבה ניסיונות כדי לספק הסבר לתופעה הזאת, וזו עד היום מהווה אחת מהשאלות הבסיסיות ביותר בנוגע להתנהגות האדם בתוך החברה. מעדויות בניסויים בתחום עולה כי הזולתנות בקרב בני האדם היא כח רב עוצמה וייחודי בעולם החי. והיא מקבלת ביטוי בין היתר בזולתנות הדדית בין בני אדם אינה יחסי גומלין הדדיים רגילים או שיתופי פעולה מבוססי מוניטין[5]. ממצאים ממחקרים בנושא זולתנות הדדית מראים כי ישנו רצון רב יותר לעשייה זולתנית למען האחר אם ישנה אפשרות לאינטראקציה בעתיד.
גילויים לגבי זולתנות הדדית
חוקרים רבים חקרו קשרים זולתניים ואת ההיתכנות שלהם במצבים שונים. נמצא למשל, באחד הניסויים בתחום, כי קשר זולתני במידה רבה מוגבל לקשר בין שני אנשים. נמצא כי קשר זולתני גם בקבוצה קטנה של 4–8 אנשים הוא מוגבל מאוד ויכול להתקיים רק אם כל חברי הקבוצה שיתפו פעולה אחד עם השני קודם לכן.
ממצא נוסף אומר שישנו סיכוי גבוה יותר לזולתנות הדדית כאשר שני אנשים נאלצים להישאר יחד תקופה ארוכה, ושלתמריצים הקשורים להיווצרות מוניטין השפעות חזקות על שיתוף פעולה אנושי וזולתנות[5].
נקודה חשובה בנושא, היא שזולתנות הדדית כמעט תמיד מתבססת על הרעיון שההתנהגות הזולתנית תביא לאדם יתרונות כלכליים בעתיד. לכן, ישנו קושי להסביר זולתנות הדדית חזקה שלא ניתנות ממנה הטבות בעתיד. במקרים כאלה ישנו סיכוי גבוה יותר להתפרקות הקשר או נטישת הקשר על ידי אחד האנשים בו.
אחד הכלים שמשמשים לחקירת זולתנות והתהליכים הקוגניטיביים והרגשיים המעורבים בקבלת החלטות כלכליות הוא משחק האולטימטום. במשחק זה שני שחקנים מקבלים את ההזדמנות לחלק סכום כסף בין שניהם. שחקן אחד הוא המציע והשני הוא מקבל-ההצעה. המציע שולח הצעה לשחקן השני לגבי חלוקת הכסף. השחקן השני (מקבל-ההצעה) יכול לקבל או לדחות אותה. אם היא מתקבלת, הכסף מתחלק כמוצע. אם היא נדחית, אף שחקן אינו מקבל כלום[6].
נמצא שהצעה מאדם שקודם לכן היה מקבל-ההצעה מאדם אחר היא יותר זולתנית.
בנוגע להשפעת הגיל, נמצא ששחקנים שצריכים לעזור ולייעץ לאדם אחר, ישתפו יותר פעולה ויהיו זולתנים יותר כאשר הם המבוגרים יותר. בנוסף, כאשר ביצעו ניסויים עם ילדים נראה כי ילדים מבוגרים יותר היו זולתנים יותר ונדיבים יותר. אף על פי ששינויים אלו בהתנהגות ילדים עשויים להיות תוצאה של התפתחות תהליכים מוחיים, נראה סביר להניח כי זוהי גם תוצאה של תהליך התנסות חברתית ותרבותית ארוך יותר של הילדים המבוגרים עם הוריהם וחבריהם.
בניסוי אחר שביצעו עם משחק האולטימטום, שהשתתפו בו שחקנים מכמה מקומות ותרבויות שונים בעולם, נראה כי בכמה שבטים (לדוגמה, שבט ההדזה) הזולתנות בין האנשים הייתה גבוהה ביותר, ואילו למשל בפרו נמצא חשש משיתוף הוגן. כלומר, ישנן ראיות לכך שמאפיינים תרבותיים שונים משפיעים על הזולתנות של האדם[5]. אף על פי יש לנו מידע רב יותר על זולתנות ממחקרים וניסויים שונים, עדיין הרבה לא ידוע ומחקר רב נחוץ על מנת להבין זולתנות שיתופית בקבוצות קטנות וגדולות, זולתנות בגילאים שונים ותרבויות שונות והקשר שלה לדמוגרפיה ורמה כלכלית.
זולתנות והאונה הפרה-פרונטלית
בניסויים ומחקרים רבים בתחום נמצא כי לקליפת המוח הקדם-מצחית (פרה-פרונטלית) יש תפקיד מרכזי בזולתנות, נדיבות וקבלת החלטות חברתיות ומוסריות.
בניסוי בנושא היה על הנבדקים בניסוי לצפות בשחקנים משחקים במשחק האולטימטום. לחלק מהנבדקים בניסוי הסבירו על המשחק במונחים של נתינה ותרומה לאחרים, ולחלק השני תיארו את המשחק במונחים של חיסכון הפרט. בזמן שהנבדקים צפו במשחק, נסייני הניסוי סרקו את מוחם ב-fMRI ובדקו את הפעילות המוחית שלהם. התוצאות הן שכשהמשחק הכלכלי היה מתואר במונחים של תרומות לאחרים, הפעילות באונה הפרה-פרונטלית הוונטרו-מדיאלית (VMPFC) הייתה מוגברת כאשר הנבדק הסיק שהשחקנים ששיחקו במשחק שיחקו משחק הוגן ונדיב. לעומת זאת, כאשר הנבדק הסיק שהמשחק של השחקנים בו הוא אנוכי ולא הוגן הייתה ירידה בפעילות אזור זה. עם זאת, כאשר המשחק תואר במונחים של חיסכון הפרט, הפעילות ב-VMPFC לא השתנתה בין אסטרטגיות שונות במשחק. מסקנת החוקרים מהניסוי היא של-VMPFC יש קשר לנדיבות והתנהגות זולתנית[7].
בניסוי אחר בו היה הנבדקים שיחקו במשחק האולטימטום, השתמשו בטכנולוגיית TMS - גרייה מגנטית מוחית עמוקה, שמאפשרת להשפיע על אזורים בעומק המוח באמצעות פולסים מגנטיים ולעורר או לדכא פעילות של אזורי מוח. השתמשו ב-TMS על הנבדקים כדי להשפיע על האזור הימני של קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית (right DLPFC). השפעה זו הפחיתה משמעותית את נכונות המשתתפים בניסוי לדחות הצעות לא הוגנות במכוון, אף על פי שהם עדיין יכלו לשפוט את ההצעות הללו כלא הוגנות. מכך ניתן לשער שה-right DLPFC ממלא תפקיד מרכזי ביישום התנהגות הקשורה בהגינות[8].
בנוסף, ראיות fMRI מצביעות על פעילות גבוהה באזור הקדם-מצחי האמצעי (medial prefrontal) במהלך חשיבה על דילמות מוסריות אישיות. עם זאת, תוצאות fMRI כאלה לא יכולות בוודאות להוכיח כי אזור זה הכרחי לתהליך הקוגניטיבי. במחקר נוסף בתחום לקחו שבעה אנשים עם פגיעות באונה הפרה-פרונטלית הוונטרו-מדיאלית (VMPFC) ו-12 אנשים עם אונה פרה-פרונטלית וונטרו-מדיאלית תקינה ובדקו את ההתייחסות שלהם לדילמות מוסריות, דילמות מוסריות אישיות ודילמות באופן כללי. בהשוואה לנבדקים בעלי האונה התקינה, המשתתפים האחרים שפטו עבירות מוסר אישיות כהתנהגויות מקובלות, והם עשו זאת במהירות רבה יותר. לעומת זאת, כאשר היה מדובר בדילמות מוסריות לא אישיות ודילמות באופן כללי, התגובות שלהם היו דומות לנבדקים הבריאים. תוצאות אלו מצביעות על כך שה-VMPFC הכרחי כדי להתנגד לעבירות מוסר אישיות ומשפיע על ההתמקדות העצמית והתגובות הרגשיות בבחירות התנהגותיות ומוסריות[9].
זולתנות ויהדות
בדתות רבות קיימות מערבות חברתיות המעודדות מעשים זולתניים, ביהדות גם קיים מונח מקביל לזולתנות בשם גמילות חסדים, אחד מיסודות היהדות, עליה נאמר במסכת אבות:
”על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים”.
זולתנות בהגדרתה הפילוסופית באה לידי ביטוי בתנ"ך במצוות עשה רבות; לדוגמה: מצוות מתנות עניים, שמיטה, מצוות הצדקה, ציוויי התורה ביחס לגרים, וציוויים דומים ביחס ליתומים ואלמנות[10], והן בפסוקים כלליים יותר; לדוגמה: עולם חסד יבנה[11] או ”ואהבת לרעך כמוך”[12].
עם זאת תפיסה זו אינה אבסלוטית, ולפעמים היהדות אינה תומכת בהתמסרות קיצונית למען הזולת על חשבון העצמי, וכדברי רבי עקיבא "חייך קודמים"[13].
ביקורת על זולתנות
המשוררת והסופרת איין ראנד, בפילוסופיה שלה, אובייקטיביזם, ביקרה את הזולתנות בטענה שהוא מקדם הקרבה עצמית על פני אינטרסים אישיים ואושר אישי. היא טענה שהזולתנות מחליש את ערכו האישי של האדם בכך שהוא דורש מאנשים להעדיף את צורכיהם של אחרים על פני צורכיהם, ובכך יוצר תרבות של תלות וניצול. ראנד האמינה שהזולתנות שוחקת את זכויות הפרט וחירותו בכך שהוא מטיל חובה מוסרית לשרת אחרים, דבר שראתה כהרסני לעצמאות אישית וכתהליך המוביל לקולקטיביזם. במקום זאת, היא דגלה באינטרס עצמי רציונלי, בו האדם שואף לממש את מטרותיו ואושרו כאידיאל מוסרי עליון.[14]
ראו גם
- מושגים קרובים ביהדות: גמילות חסדים, מתן בסתר, מידה כנגד מידה, צדקה, רחמים
- מסכת אבות (ובה מוזכרים ביטויים כמו: ׳שלא על מנת לקבל פרס׳, ׳שלי שלך׳, ועוד)
- המסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן
- אלטרואיזם אפקטיבי
- נדבנות
- שיתוף פעולה
לקריאה נוספת
- ריצ'רד דוקינס, תרגום: עמנואל לוטם, הגן האנוכיי, מהדורה שנייה, תל אביב: הוצאת דביר, 1991, מסת"ב 0-19-286092-5
- אורן הרמן, מחיר האלטרואיזם: ג'ורג' פרייס והחיפוש אחר מקורות טוב הלב, (מאנגלית: מיכל בן-יעקב), תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי עליית הגג, 2013[15].
קישורים חיצוניים
- אמוץ זהבי וצבי ינאי, תשובות חדשות לבעיות ישנות, מחשבות 50, אוקטובר 1981, עמ' 35–39
- גדי כהן, "עולם חסד יבנה", אתר "דעת". מתוך: מעליות (כ"ב) טבת ה'תשס"א
- פרופ' אורן הרמן מדבר על ספרו "מחיר האלטרואיזם", בתוכניתו של קובי מידן - "חוצה ישראל"
- אהוד אמיר, מדוע אנחנו אלטרואיסטים, באתר "הידען", 19 בספטמבר 2013
- ״המדען שנכנע למשוואה שכתב״ - פרק על ג׳ורג׳ פרייס בפודקאסט ״מינהר הזמן״, באתר ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
סמדר רייספלד, האם אנחנו עוזרים לזולת רק כי החיידקים מפתים אותנו לעשות זאת?, באתר הארץ, 23 בינואר 2019- זולתנות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גדעון לב, אלטרואיזם חזירי: חוקרים תיעדו לראשונה חזירים מחלצים את בני מינם מכלוב, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2021
- ד"ר יונת אשחר, האבולוציה של הנדיבות, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 במרץ 2024
אלטרואיזם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
